תודה גם לכם
השעות אכן קשות
זמן מחוץ לזמן
ואחרי הסוף (משהו לא מסתדר לי בצרוף הזה- אבא מת- משהו שגוי בו)
חוזרת להתחלה, ליומן שסבתא כתבה עליו ב5 שנותיו הראשונות
היום היה מאובחן בקלות
ועכשיו חבריו הנ"טים באים לאמא בעיניים דומעות
הם לא קוראים לזה אוטיסט הם קוראים לזה איש עקרונות
והיו לו כלמיני, של מוסר ושל יומיום ושל מוסר היומיום
הוא פעם אמר לי:"בלעדיה (בלי אמא, אישתו) הייתי לגמרי לבד בעולם"
יותר מהכל
החיוך שלו
שקט וחכם
וההרגשה המופלאה, על גג העולם
על הכתפיים של אבא בהפגנת אחד במאי