אבא שלי הוא היה!!!!!

HהדריH

New member
אבא שלי הוא היה!!!!!

חיים יעקובי.........כן היה הבעלים של חוות צח אבל לפני הכל אבא שלי...היה רק בן 48 אבא לשלוש בנות ובן...+ אישה מדהימה... כל מי שהכיר אותו ידע מי הוא אבא שלי איש מקסים חזק (חוזק שאי אפשר לתאר הוא פעם שבר שלוש צלעות מנפילה מסוס אבל המשיך לעבוד במשק כאילו כלום..) הוא ידע המון על סוסים למדתי מימנו הכל וקצת לבד הוא לימד אותי לרכב ממש עוד לפני שצמחו לי שיניים...תמיד ידע מה טוב בישבילי בתחום הסוסים...הוא היה מין אבא מיוחד שלא ידע להגיד שהוא אוהב היה הרבה מנשק מחבק מדבאדאח עם כולם אבל תמיד קשוח החיים כל כך שונים בלעדו ....הוא נפטר ב27.6.06 בשעה 8 וחצי בבית החולים קפלן הוא היתאשפז ב25.6 בלילה ככה שזה כבר ה26.6 צינטרו אותו באותו יום שהוא הגיע בלילה לבית החולים מצבו היה ממש ממש קשה קפצו לו קרישי דם ללב והוא מת החיו אותו ומצבו בבוקר היתיצב אני נסעתי לבקר אותו עם אח שלי ואחותי הגדולה אחותי האחרת הייתה בכלל בתאיילנד ולא ידע כלום...הגענו עלו ואמא סיפרה שעכשו הוא בסדר אבל בלילה הוא מת והחיו אותו חשבנו שהכל יסתדר כי הרופאים אמרו שהוא היתיצצב אבל אתמול לא נתנו לא סיכוי...היינו אצלו מ5 פתיחת ביקורים בטיפול נימרץ ועד הסגירה ב8וחצי הוא היה רדום כי הוא כל הזמן היה מורדם ע"י הרופאים כי שהוא בהכרה הוא מישתולל ולא מוכן להיות מונשם ומחובר לכל המכשירים...
 

HהדריH

New member
המשך

לא הפסקנו ליבכות....יותר מאוחר אחות של אבא שלי באה לבקר אותו ואמא סיפרה לה והיא גם התחילה לבכות...כולם בכו...הוא נירא כ"כ עצוב...אני אח שלי ואחותי חזרנו הביתה למחרת הייתה ליבגרות אמא שלי בכתה בבוקר ושאלתי אותה מה קרה היא אמרה שקראו לה לבית חולים אבא היתעורר והוא משתולל אני חשבתי טוב הוא היתאושש והכל בסדר יצאתי לבגרות בהרשה סבירה...עשיתי תבגרות הלך לא רע..שיצאתי יתקשרתי לחבר שלי שיבוא לקחת אותי מבצפר בנתיים יתקשרתי גם לאמא שאלתי מה קורה היא אמרה לי שהיא תדבר איתי שאני יגיע הביתה אמרתי לה לאאא עכשו מה עם אבא נו נו...התחלתי לצעוק עלייה...היא שאלה עם אני בדרך הביתה ברגל או שרם החבר שלי באה אמרתי שרם בא אז היא סיפרה לי ואמרה הדר אבא הלך...והוסיפה הדר תיהיה חזקה ניתקתי לה ופרצתי בבכי רציתי למותתתתת ואז רם החבר שלי בא..איך שראיתי אותו היתפרצתי בבכי צעקני נסיתי לעצור את הבכי הצעקני הזה אבל לא הצלחתי הוא יצא מהרכב וחיבק אותי ובכה יחד איתי עמדו מחובקים ובוכים כמה דקות ארוכות ואז ניכנסו למכונית והתחלנו ליסוע הביתה שתקנו כל הדרך וז ברחוב שליד הבית דוד שלי אח שלי וחברה שלו צפרו לנו לעצור אז בהתחלה לא הבנו מי זה ואז עצנו והבנו מי זה חברה של אח שלי יצא וחיבקה אותי הבינו שאני כבר יודעת כי ראו שאני בוכה...נסעו הביתה לשים את האוטו של חבר שלי ונסעו עם דוד שלי לבית חולים...אמא שלי ראת אותו מת אבל לא נתנה לאף אחד ליראות אותו..פחדה שיהיה לנו טראומה או משו...
 

HהדריH

New member
המשך..

אותו יום שהוא נפטר...זה היטפשת ממש מהר התחילו כל הטלפונים האנשים הבילבול...הבכי .... אפילו מתוך שינה בלילה בכיתי....יום אחרי הייתה הלוויה כי הרבה אנשים באו מרחוק..הלוויה הייתה קשה מאוד...לפני הלוויה הביא את הארון לחווה והניחו אותו על עגלה שמחוברת לטרקטור הניחו עלו פרחים אני הנחתי את הכובע השחור בוקרים שלו היו הרבה אנשים והיה עצוב...אחרי כמה דקות בחווה התחלנו לצעוד לבית הקברות בפתח בית הקברות עצרנו לתפילות ו"ברכות" הרב קרא תפילה אח שלי קרא קראו לי לאמא שלי לאח שלי ולאחותי את החולצה אחותי השניה עדין בתילאנד אבל כבר בדרך על המטוס...שהיא שמע היא ממש בכתה לא ידענו בכלל עם לספר לה או לא אבל היא הבינה שמשו לא בסדר ולחצה על אמא שלי אז היא סיפרה לה...בכל אופו אחרי שהיתפללו אז דוד גלת קרא מכתב שהוא רשם על אבא שלי ושתי בנות דודה שלי קראו מכתב מרגשים ביותר...ואז שסיימו ליקראו סחבו את הארון לבור הקבורה...הורידו את הארון...אני הנחתי את הכובא שלו על הארון ואז התחילו לקבו אותו חיסו את הארון באדמה...ותקעו ארבע עמודים עם שלט קטן...אני היתיישבתי ליד הקבר על האדמה ובכיתי כולם עברו ואמרו "מצטערים לשמוע" משתתפים בצערך " וכו וכו....חזרנו הביתה והתחילה השיבעה...אני שונאת את השיבעה הזאת היא ממש ממש קשה כל הזמן כאב בטן בקושי אכלתי והיא עדין לא ניגמרה... :( החים חייבים להמשיך אבל מאוד קשה בלי אבא שלי...אני דואגת לחווה לסוסים אף אחד לא יודע עם מי הוא היה מרביעה כל סוסה מתי היא דורשת איפה התעודות של כל סוס איך להרביעה עם גדעון למכור סיחים..ועוד המון דברים מי יתמוך בי בעיניין הסוסים מי יתחוף אותי להיכנס לתחרויות ומלא דברים שאין לאבא שלי תחליף בהם...מי ירכב איתי כל שבת בחוץ...והרבה מאוד דברים שבא לי למות פשוט.....
 

ש נ י ס

New member
../images/Emo201.gif

הדר...זאת שני סטולר.. מורן פתחה לו שרשור ביום שהוא נפטר.. הרבה אנשים גם פה השתתפו בצער! את תמיד מוזמנת לבוא אלי..בשביל כל דבר! גם אם זה סתם חיבוק! וכולנו (הילדים בצח) נדהמנו לשמוע...כולנו מרגישים שהוא היה מעיין אבא שלנו..הוא תמך גם באנו...הוא עזר גם לנו בהרבה מקרים.. כמובן שהכאב שלך הרבה יותר גדול משלנו..אבל תדעי שגם לנו הוא חסר!
מה שחשוב..שעד הרגע האחרון שלו...עדיין ביום ראשון..הוא ישב בחווה וצחק והיה לו טוב.. הוא חי את החיים שלו עד הסופ בצורה שהוא בחר! ~דברי איתי~
 

HהדריH

New member
ראיתי

ראיתי את השירשור של מורן והיתרגשתי... אני עכשו היא הרבה מאוד בחווה ויכנסו יותר לעניינים .... וגם לפה...תודה שני..
 
../images/Emo201.gif

זו מורן... הדרי...תזכרי שאנחנו תמיד בחווה תמיד... אם את לרגע מרגישה לבד, או שאת סתם רוצה לדבר ואין עם מי... אני תמיד בחווה, גם בשבתות, אם תרצי בחיים לא נוכל להחליף את אבא שלך, אבל אנחנו מתכוונים לעשות הכל כדי להשיג את המטרות שהוא היה רוצה שנשיג נמשיך לטפח את הסוסים שלו והחווה שלו, להתחרות, נכריח אותך להתחרות ולרכב יותר את תראי אין סיכוי שמישהו יוותר לך בכלל, זה לא נושא לדיון. אנחנו תמיד שם בשבילך, תמיד! הוא היה ועדיין כל כך הרבה בשביל כולנו
בטוח שלך יהיה הרבה יותר קשה מלנו, כי הוא לא היה באמת אבא שלנו...אבל הוא היה ועידין בשבילנו כל כך הרבה,
 

מושית פ

New member
../images/Emo201.gif../images/Emo16.gif

משתתפת בצערך! כתבת כול כך מרגש ירדו לי מדעוות תיהיה חזקה!
 

fliperit

New member
../images/Emo201.gif

את לא מכירה אותי, אבל אני משתתפת בצערך. בכיתי כשקראתי את מה שכתבת. תהיי חזקה...
 
למעלה