אתה יכול להרגיע אותו - אתה אכן תמות
מתישהו, במוקדם או במאוחר. אתה יכול להציע לו בובת וודו, אם הוא ממש רוצה ברעתך, הוא בטח ישמח לנסות דתות אחרות, לא? הייתי רוצה רוצה לפרט מה אני חושבת עליו, אבל אני מוצאת שלקלל הורים זאת הפריבילגיה של בניהם בלבד. (אני מקללת את ההורים שלי כשאני צריכה להוציא עצבים, אבל מעצבן אותי שאחרים עושים זאת, אפילו אם אני מסכימה איתם) הוא קיבל ברכה מרבנים? מה המטרה בקללות האלה? מי בדיוק אמור להפיק תועלת ממותך? (יש כאן איזה משהו אופטימי: כשתמות, תמיד תוכל לחשוב ברגעיך האחרונים - הנה עכשיו אבא שלי ישמח, סופסוף אני עושה מה שהוא רוצה, הוא בטח יהיה מה-זה גא בי.
מעניין מה יעבור עליו אם אכן תמות בדרך שהוא מתפלל עליך (בהנחה שהוא יחיה עד אז). האם הוא באמת ישמח או אולי הוא יתעורר מהסרט המזעזע שלו? באופן אישי, אני מאחלת לאנשים כאלה חיים ארוכים ומלאי סבל. יש כמה דברים שאתה יכול לעשות: 1. לתת לעיתונאי לשמוע את ההקלטה, לשם פירסום (זה יכול להיות אנונימי). 2. לפנות למשטרה ולהגיש תלונה על הרב (כי הוא הסמכות - נציג האלוהים עלי אדמות) 3. לפנות לרב ע"מ שיחזיר את אביך בתשובה שלמה לחיק היהדות. 4. לפנות לפסיכולוג ע"מ לאשפז את אביך בדחיפות. 5. להתקשר לאביך בכל פעם שעולה בדעתך ויש לך זמן ולדווח לו על רמת החמצן בגופך. (להשמיע לו את עצמו בהקלטה זה בונוס. וואחד בונוס!) 6. לקנות לאביך (כשמזדמן) מוצרים לאיזון נפשי, פרחי באך למיניהם, אבני מזל למיניהם, ספרי הדרכה להורים למינהם, כאלה. 7. לחזור בתשובה שלמה ולחזור הביתה, שם מחכה לך אבא שירביץ בך תורה (תמיד יש את האופציה הזאת) 8. ללכת לבריכות שיש בהן בנות יפות וצעירות (מעלה החמישה, למשל) 9. לעשות מנוי משותף (לך ולאביך) במכון איגרוף לשם הוצאת אנרגיות שליליות ועצבים (וחיטוב הגוף לך). 10. להגיד לאביך שישקיע את הזמן שלו בתפילות שתהיה מליונר, (לא שזה יעזור, אבל) ככה הוא אולי ירוויח מזה משהו. 11. תזכיר לו שאלוהים מצרף כוונות טובות למעשים ומחרבן על כוונות זדון. ואם כבר אז גם - גוררים עברה על ידי חייב, אולי כדאי שהוא יתחיל לבדוק את עצמו? 12. בובת וודו, כבר אמרתי, יש עוד הרבה דתות ואמונות עם מסורת של מוות בידי ה-(מלא את השם עפ"י הדת / האמונה), כולן אפקטיביות באותה מידה, אין לו מה להפסיד (חוץ מבנו). >ספל חמאה רוצה למות (שנים התפללתי, לא עזר)<
מתישהו, במוקדם או במאוחר. אתה יכול להציע לו בובת וודו, אם הוא ממש רוצה ברעתך, הוא בטח ישמח לנסות דתות אחרות, לא? הייתי רוצה רוצה לפרט מה אני חושבת עליו, אבל אני מוצאת שלקלל הורים זאת הפריבילגיה של בניהם בלבד. (אני מקללת את ההורים שלי כשאני צריכה להוציא עצבים, אבל מעצבן אותי שאחרים עושים זאת, אפילו אם אני מסכימה איתם) הוא קיבל ברכה מרבנים? מה המטרה בקללות האלה? מי בדיוק אמור להפיק תועלת ממותך? (יש כאן איזה משהו אופטימי: כשתמות, תמיד תוכל לחשוב ברגעיך האחרונים - הנה עכשיו אבא שלי ישמח, סופסוף אני עושה מה שהוא רוצה, הוא בטח יהיה מה-זה גא בי.