ו ר ד ו ד ה
New member
אבא מדהים שלי
אני לא יודעת למה אני כותבת דווקא בפורום אולי כי אני לא מסוגלת לשתף אף אחד במה שאני מרגישה מהפחד להכאיב למי שסביבי ואולי כי אני מפחדת שכל מי שקרוב אליי יתחיל להשתגע כמוני... אתם מכירים את זה ששוכבים לישון ואז בתוך המחשבות אנחנו מדברים עם האדם האהוב הזה שאיבדנו? רק שאין עונה אנחנו תמיד מבקשים מאותו אדם יקר ואהוב לשמור עלינו ולעשות שיהיה לנו טוב יותר ואנחנו מאמינים בלי שום ספק שהאדם הזה באמת שומר עלינו... ובכן אני מאמינה בכל כוחי שזה נכון. אני כותבת פה כי אבא שלי נפטר לא מזמן ואולי אני ילדה גדולה מספיק בשביל לעקל את זה ולהבין אבל אני לא מצליחה אני כ"כ מנסה להיות בסדר ולחייך אבל איך אפשר לחייך איך אפשר לא להשתגע. כל לילה כשאני נכנסת למיטה שלי אני מדברת איתו כאילו הוא בתוכי בתוך הראש שלי מספרת לו מה עבר עליי היום ומבקשת ממנו לשמור עליי ואז אני נזכרת בלילה הנוראי הזה שהוא הלך את התמונה הזו שהוא שוכב במיטה ולא נושם... מצאתי אותו מת אני נזכרת באמא שלי שבדקה מה קורה ואמרה שהוא קר ואיך שהיא שמה את הרש שלה על החזה שלו וקראה לו וביקשה ממנו להתעורר אני נזכרת בקול הזה הכואב שלה ובזה שאני מודיעה למשפחה בדקות הראשונות וכל הזמן רק מהדהד לי בראש הקול שלי "אבא שלי מת" ואני בוכה כל לילה נחנקת מדמעות מנסה שאף אחד לא ישמע אותי כדי שלא ישאלו שאלות, מה אני כבר יכולה להגיד? ואז אני נזכרת בילדות שלישהייתי בת-בן והוא היה קורא לי בשבת לראות כדורגל, שהוא היה משחק איתי שהייתי נותנת לו מכה ובורחת הוא היה רץ אחריי כדי להחזיר לי בפעם הראשונה שטיפסתי על גג ופחדתי לרדת והוא הוריד אותי איך הייתי מחזיקה לו את הזרת (כי היד לו הייתה גדולה) כשהייתי קטנה כדי לא ללכת לאיבוד בטיולים שהיינו עושים בכל הדברים האלה שהוא אמר לי וגרם לי לדעת יותר דברים כמו למשל זה שנרדמת לנו הרגל ויש לנו נמלים ממה זה נובע או זה ששום הוא הירק שיש בו הכי הרבה סוכר כ,כ הרבה דברים למדתי בזכותו ומי ילמד אותי עכשיו? יש בי כאב עצום וכעס כלפיו כי הוא לא אמר שלום כי הוא הלך בלי להודיע הייתי נותנת הכל שיחזור ולו לכמה רגעים רק שיפרד ממני שאני אחבק אותו ורק להגיד לו כמה אני אוהבת אותו וכמה אני מתגעגעת אליו בטירוף... אין לי חשק לאף אחד רק הרצון הזה להיות לבד ופרוק הכל אבל זה לא ממש עוזר כל הבכי שלי אני לא יודעת מה לעשות כבר אני משתגעת אני כ"כ צריכה עזרה שמישהו ירגיע אותי אבל מי? לכל אחד יש את הצרות שלו ואני לא רוצה להעמיס על אף אחד. הוא מופיע בחלומות שלי ואנחנו יושבים ומדברים והוא נראה מאושר מאי פעם אני יודעת שטוב לו כי הוא עם אמא שלו וזה נראה כאילו הוא השתנה במעט הוא צעיר יותר ויפה מאי פעם והעיניים הכחולות שלו מביטות בי בכזו אהבה ואני מרגישה הכי טוב בעולם... אמא שלי אומרת שכל מי שנפטר בוחר אדם מסויים שדרכו הוא מתקשר עם העולם שלנו והיא אומרת שהוא בחר בי כי הוא בא לי הרבה בחלומות ואומר לי דברים שלא ידעתי דברים שרק הוא ואמא שלי ידעו ובגלל זה אני מאוד מאמינה במה שהיא אמרה לי. אז הנה אני כותבת בפורום לאנשים שאני לא מכירה ולא מכירים אותי אבל לצערי יודעים בדיוק מה אני מרגישה. אבא מדהים ויקר שלי אני אוהבת אותך, אתה חסר לי מי עוד יקרא לי אליו ויוציא לי סוכריה מהכיס כאילו הייתי ילדה קטנה? אני יודעת שגם במקום שבו אתה נמצא עכשיו אני עדיין הילדה הקטנה שלך ואני תמיד אשאר כזו. תשמור עליי ועל כולם ותאיר את דרכי שתהיה תמיד הדרך הנכונה ביותר ללכת בה. אני אוהבת אותך בכל כוחותיי , ליבי ונשמתי ולעולם זכרך לא ימוש ממני מלאך היית ומלאך הינך. אני רוצה להודות לכם שיכולתי לשתף מישהו בכאב שלי זה כבר עשה לי להרגיש יותר טוב המון המון תודה...
אני לא יודעת למה אני כותבת דווקא בפורום אולי כי אני לא מסוגלת לשתף אף אחד במה שאני מרגישה מהפחד להכאיב למי שסביבי ואולי כי אני מפחדת שכל מי שקרוב אליי יתחיל להשתגע כמוני... אתם מכירים את זה ששוכבים לישון ואז בתוך המחשבות אנחנו מדברים עם האדם האהוב הזה שאיבדנו? רק שאין עונה אנחנו תמיד מבקשים מאותו אדם יקר ואהוב לשמור עלינו ולעשות שיהיה לנו טוב יותר ואנחנו מאמינים בלי שום ספק שהאדם הזה באמת שומר עלינו... ובכן אני מאמינה בכל כוחי שזה נכון. אני כותבת פה כי אבא שלי נפטר לא מזמן ואולי אני ילדה גדולה מספיק בשביל לעקל את זה ולהבין אבל אני לא מצליחה אני כ"כ מנסה להיות בסדר ולחייך אבל איך אפשר לחייך איך אפשר לא להשתגע. כל לילה כשאני נכנסת למיטה שלי אני מדברת איתו כאילו הוא בתוכי בתוך הראש שלי מספרת לו מה עבר עליי היום ומבקשת ממנו לשמור עליי ואז אני נזכרת בלילה הנוראי הזה שהוא הלך את התמונה הזו שהוא שוכב במיטה ולא נושם... מצאתי אותו מת אני נזכרת באמא שלי שבדקה מה קורה ואמרה שהוא קר ואיך שהיא שמה את הרש שלה על החזה שלו וקראה לו וביקשה ממנו להתעורר אני נזכרת בקול הזה הכואב שלה ובזה שאני מודיעה למשפחה בדקות הראשונות וכל הזמן רק מהדהד לי בראש הקול שלי "אבא שלי מת" ואני בוכה כל לילה נחנקת מדמעות מנסה שאף אחד לא ישמע אותי כדי שלא ישאלו שאלות, מה אני כבר יכולה להגיד? ואז אני נזכרת בילדות שלישהייתי בת-בן והוא היה קורא לי בשבת לראות כדורגל, שהוא היה משחק איתי שהייתי נותנת לו מכה ובורחת הוא היה רץ אחריי כדי להחזיר לי בפעם הראשונה שטיפסתי על גג ופחדתי לרדת והוא הוריד אותי איך הייתי מחזיקה לו את הזרת (כי היד לו הייתה גדולה) כשהייתי קטנה כדי לא ללכת לאיבוד בטיולים שהיינו עושים בכל הדברים האלה שהוא אמר לי וגרם לי לדעת יותר דברים כמו למשל זה שנרדמת לנו הרגל ויש לנו נמלים ממה זה נובע או זה ששום הוא הירק שיש בו הכי הרבה סוכר כ,כ הרבה דברים למדתי בזכותו ומי ילמד אותי עכשיו? יש בי כאב עצום וכעס כלפיו כי הוא לא אמר שלום כי הוא הלך בלי להודיע הייתי נותנת הכל שיחזור ולו לכמה רגעים רק שיפרד ממני שאני אחבק אותו ורק להגיד לו כמה אני אוהבת אותו וכמה אני מתגעגעת אליו בטירוף... אין לי חשק לאף אחד רק הרצון הזה להיות לבד ופרוק הכל אבל זה לא ממש עוזר כל הבכי שלי אני לא יודעת מה לעשות כבר אני משתגעת אני כ"כ צריכה עזרה שמישהו ירגיע אותי אבל מי? לכל אחד יש את הצרות שלו ואני לא רוצה להעמיס על אף אחד. הוא מופיע בחלומות שלי ואנחנו יושבים ומדברים והוא נראה מאושר מאי פעם אני יודעת שטוב לו כי הוא עם אמא שלו וזה נראה כאילו הוא השתנה במעט הוא צעיר יותר ויפה מאי פעם והעיניים הכחולות שלו מביטות בי בכזו אהבה ואני מרגישה הכי טוב בעולם... אמא שלי אומרת שכל מי שנפטר בוחר אדם מסויים שדרכו הוא מתקשר עם העולם שלנו והיא אומרת שהוא בחר בי כי הוא בא לי הרבה בחלומות ואומר לי דברים שלא ידעתי דברים שרק הוא ואמא שלי ידעו ובגלל זה אני מאוד מאמינה במה שהיא אמרה לי. אז הנה אני כותבת בפורום לאנשים שאני לא מכירה ולא מכירים אותי אבל לצערי יודעים בדיוק מה אני מרגישה. אבא מדהים ויקר שלי אני אוהבת אותך, אתה חסר לי מי עוד יקרא לי אליו ויוציא לי סוכריה מהכיס כאילו הייתי ילדה קטנה? אני יודעת שגם במקום שבו אתה נמצא עכשיו אני עדיין הילדה הקטנה שלך ואני תמיד אשאר כזו. תשמור עליי ועל כולם ותאיר את דרכי שתהיה תמיד הדרך הנכונה ביותר ללכת בה. אני אוהבת אותך בכל כוחותיי , ליבי ונשמתי ולעולם זכרך לא ימוש ממני מלאך היית ומלאך הינך. אני רוצה להודות לכם שיכולתי לשתף מישהו בכאב שלי זה כבר עשה לי להרגיש יותר טוב המון המון תודה...
