"אבא,בא לי מפוחית"
*פרצוף מופתע* בעודו משתלט על ההגה ומביט בי בו זמנית. "נקנה לך" בקול מופתע\שמח\מרוצה. {דקת שתיקה} "מה נכנס בך ילדה שלי?! קודם גיטרה,אחרי זה דג זהב עכשיו מפוחית. מה קורה?!" *מבט מודאג* "כלום" עניתי עם החיוך מרוח על הפנים. "אתה באמת תקנה לי?!" מביט בי בחשדנות "כן.נהגתי לנגן על מפוחית בצעירותי.אני אשמח אם תנגני גם את. השבוע נקנה." *פרצוף שמח* בזמן שבראשי עוברת המחשבה : "כן,אבא יודע להבטיח ואפילו גם נורא אוהב לקיים,אבל בשטח ייקח קצת זמן עד שמפוחית כסופה ונוצצת תגיע לידי.נמשיך לקוות" *חיוך+הרגשה טובה על הלב* "יציאות ה'אין כניסה' שלך מתחילות למצוא חן בעיני" *חיוך גדול על הפנים+קול שמח* "תודה אבא" בקול צוחק. בעוד השבוע ממשיך ועובר, וחג השבועות מתקרב, מחשבות אלו נשכחו מראשו (עקב צרות ופריצות שנפלו עלינו) ורק אני נשארת עם התאווה למפוחית בזמן שאני ממשיכה לפנטז על ניגון חלקים מסויימים שתמיד חלמתי לנגן. {ערב חג השבועות.אני מתארגנת בחדר בגג ושומעת צעדים הססניים עולים במדרגות.אני ניגשת לדלת ומציצה לדמות ההולכת ומתקרבת אלי} "ידיד?! (אחי הגדול)" *קול מהוסס* הקול מוכר אך הדמות חשוכה. "לא.זאת שקמה. מי זה?!","דורון" הוא עונה לי. עיניי נפערות בשמחה והתרגשות.המוכשר מוזיקלית הגיע לביתנו. הזמנתי אותו שיכנס והתחלנו לדבר. האח הגדו הגיע לחדר כשדורון המוכשר טען בקול ילדותי משו ועצוב "אהה.. המשפחה שלך שם למטה...לא מבינים..לא הסכימו שאנגן להם" *צחוק מתגלגל יוצא מפי* "חג היום אתה.." ועיני נפערו עוד יותר ממה שנפערו ממקודם. שלף הבחור כמיסו את הכלי הקטנטן,הכסוף והיפה מכיסו והציג אותו בגאווה. "מפוחית" הוא עוד טורח להסביר. ניגן שתי שניות איזושהיא נעימה שלא הכרתי בהתלהבות. "שב!" ציוויתי עליו. מאותו רגע עד השעות הקטנות של הלילה השמעתי לו קטעים נבחרים משירי אלניס בזמן שהוא מנגן לי אותם בלייב לנגד פניי הזוהרות מאושר. הוא קנה לי מפוחית. אני בעננים
הכל בגלל אלאניס. סתם שתדעו. אז עם רוח המפוחית היושבת בכיסי ברגע הזה אני רוצה שתביאו לי רשימת שירים של אלאניס בהם יש קטע של מפוחית. חוץ מhead over feet ,hand in my pocket ו all i really want. עוד שירים חבר'ה עוד שירים..
*פרצוף מופתע* בעודו משתלט על ההגה ומביט בי בו זמנית. "נקנה לך" בקול מופתע\שמח\מרוצה. {דקת שתיקה} "מה נכנס בך ילדה שלי?! קודם גיטרה,אחרי זה דג זהב עכשיו מפוחית. מה קורה?!" *מבט מודאג* "כלום" עניתי עם החיוך מרוח על הפנים. "אתה באמת תקנה לי?!" מביט בי בחשדנות "כן.נהגתי לנגן על מפוחית בצעירותי.אני אשמח אם תנגני גם את. השבוע נקנה." *פרצוף שמח* בזמן שבראשי עוברת המחשבה : "כן,אבא יודע להבטיח ואפילו גם נורא אוהב לקיים,אבל בשטח ייקח קצת זמן עד שמפוחית כסופה ונוצצת תגיע לידי.נמשיך לקוות" *חיוך+הרגשה טובה על הלב* "יציאות ה'אין כניסה' שלך מתחילות למצוא חן בעיני" *חיוך גדול על הפנים+קול שמח* "תודה אבא" בקול צוחק. בעוד השבוע ממשיך ועובר, וחג השבועות מתקרב, מחשבות אלו נשכחו מראשו (עקב צרות ופריצות שנפלו עלינו) ורק אני נשארת עם התאווה למפוחית בזמן שאני ממשיכה לפנטז על ניגון חלקים מסויימים שתמיד חלמתי לנגן. {ערב חג השבועות.אני מתארגנת בחדר בגג ושומעת צעדים הססניים עולים במדרגות.אני ניגשת לדלת ומציצה לדמות ההולכת ומתקרבת אלי} "ידיד?! (אחי הגדול)" *קול מהוסס* הקול מוכר אך הדמות חשוכה. "לא.זאת שקמה. מי זה?!","דורון" הוא עונה לי. עיניי נפערות בשמחה והתרגשות.המוכשר מוזיקלית הגיע לביתנו. הזמנתי אותו שיכנס והתחלנו לדבר. האח הגדו הגיע לחדר כשדורון המוכשר טען בקול ילדותי משו ועצוב "אהה.. המשפחה שלך שם למטה...לא מבינים..לא הסכימו שאנגן להם" *צחוק מתגלגל יוצא מפי* "חג היום אתה.." ועיני נפערו עוד יותר ממה שנפערו ממקודם. שלף הבחור כמיסו את הכלי הקטנטן,הכסוף והיפה מכיסו והציג אותו בגאווה. "מפוחית" הוא עוד טורח להסביר. ניגן שתי שניות איזושהיא נעימה שלא הכרתי בהתלהבות. "שב!" ציוויתי עליו. מאותו רגע עד השעות הקטנות של הלילה השמעתי לו קטעים נבחרים משירי אלניס בזמן שהוא מנגן לי אותם בלייב לנגד פניי הזוהרות מאושר. הוא קנה לי מפוחית. אני בעננים
הכל בגלל אלאניס. סתם שתדעו. אז עם רוח המפוחית היושבת בכיסי ברגע הזה אני רוצה שתביאו לי רשימת שירים של אלאניס בהם יש קטע של מפוחית. חוץ מhead over feet ,hand in my pocket ו all i really want. עוד שירים חבר'ה עוד שירים..
