אבאאאאאאאאאאאא

אבאאאאאאאאאאאא

"אבא טוב הגיע הזמן שתאיר את האור על כל העולם, רחם על עצמך על ילדיך שלח לנו משיח צדקך
(מתוך השיר של שיבי קלר) "היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעיני...." אבא רוצה שנקרא לו, קולך השמיעיני, האם אנחנו אכן קוראים לו, מלב שבור, לב זועק, אבא רוצים לראות אורך, רוצים משיח, רוצים שתעיר/תאיר את העולם אבאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
 
../images/Emo6.gifהקב"ה מחכה לנו../images/Emo6.gif

בס"ד
שמחה
קיימים בני אדם שנעצבים הרבים ועצבנים הופך להיות חלק מהם העצבון נובע בגלל המידות ורע המגז , או מחמה תלאות הזמן ואנחותיהם גדולות עד שמתוך העצבות, אין הם יכולים לכוון התפילתם כלל ובודאי לא להתעמק בתורה הקדושה ובפנימיותה למדנו מיעקב אבינו ע"ה שרוח הקודש נסתלקה ממנו כל ימי אבו ונביאים אחרים סרה מהם נבואתם כאשר היו בימי עצבם , האדם צר לדאוג לא ליפול לעצת היצר המנסה לכוון את חיינו ולהפילנו לתוך עצבות הגוררת ליאוש כבד ועמוק אלא נהפוך הוא מצווה היא על האדם לשמח את עצמו לשם שמים ולמדנו מאלישע הנביא {מלכים ב' ג' -ט"ו {שבקש:... קחו לי ניגון" או לחילופין דברי הגמרא {ברכות ל"א א'} "אין עמדן להתפלל לא מתוך שוחה ולא מתוך שחוק ולא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך קלת ראש ולא מתוך דבר שמחה של תורה שנאמר ועתה קחו לי מנגן אומר המלך שלמה {קהלת ח' ט"ו} "ושבחתי אני את השמחה" {קהלת ב' ב'} ...."ולשמחה מה זה עשה", ואומרת על כך הגמרא {שבת ל"ב} "ושבחתי את השמחה ", זו שמחה של מצווה, "ולשמחה מה זה עושה" זו שמחה שאינה של מצווה, חכמינו מלמדים אותנו מהי בדיוק מהותה של השמחה כי השמחה הנובעת מאמת תורתינו הקדושה היא השמחה לשם שמים ולעבודתו יתברך ולכן מצווה על האדם לשמח את אשתו ובני ביתו בשמחה של מועדים וכו' , ולא שמחה שהיא תוצאה של דבר בטל, ועל כך היו נוהגים החסידים לחלק את היום לשניים חציו תלמוד תורה וחציו לתפילה ולשמחה לשם שמים דהיינו חציו לה' , וחציו להם , אך למרות הרצון הגדול לעבוד את ה' בשמחה אין הכוונה לשמחה יתרה וזאת משום שבעוונותינו הרבים חרב מקדשנו והשכינה בגלות אבל רך עד שיבוא גואל צדק שהרי : "בשוב ה' שיבת ציון... .... אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה אז יאמרו בגויים הגדיל ה' לעשות עם אלה הגדיל ה' לעשות עימנו היינו שמחים", מכן נמצא שהעניים וסובלי החולאים - נשלטו ע"י הטבע והוא המשיח עומד מעל כי מוכנותו לבוא היא בכל רגע לכן הוא "חובש" ומיד לאחר מכן קושר, עצם קשירתו בכל זא מראה שכנראה העולם הטבעי מנסה להפריע ולעכב אך אין חשיבות להפרעה זו כי אינה אמיתית וכל רגע הוא יכול להתגבר על כל המעכבים המפריעים ולהביא את הגאולה , שהרי אמרנו שמעלתו ומהותו הפנימית למעלה מכל המגבלות של העולם הטבעי, אם אין לו מגבלות אמיתיות יכול רבי יהושע בן לוי להגיע להכרה ולהתחבר לדרגתו של המשיח וכלן גם יגיע למסקנה שהוא בא היום וזאת משום שאין לו מגבלות כלל וכלן אין שום סיבה שלא יבוא היום , ולכן כשלא בא מתעוררת תמיהתו והוא שואל אל אליהו וקובע שמשהו כאן אינו מסתדר , בשביל אליהו :אכן מצד המשיח אין שום מניעה והוא יכול לבוא היום ממש אלא שהקב"ה רוצה כי העולם יהיה מוכן לקבל את המשיח ולכן , "היום אם בקולו תשמעו" ועכישו בע"ה היום הזה מגיע !!!!
 
האבא הקדוש ברוך הוא אנחנו אוהבים או

האבא הקדוש ברוך הוא אנחנו אוהבים אותך
האבא הקדוש ברוך הוא אנחנו אוהבים אותך
האבא הקדוש ברוך הוא אנחנו אוהבים אותך
האבא הקדוש ברוך הוא אנחנו מבקשים ממך שיבוא משיח במהירה
האבא הקדוש ברוך הוא אנחנו אוהבים אותך
אבא הקדוש ברוך הוא אנחנו אוהבים אותך
תמיד חושבים עליך
ותמיד אוהבים אותך
האבא ברוך הוא אנחנו אוהבים אותך
האבא ברוך הוא אנחנו אוהבים אותך
אל תעזוב אותנו
כמה אנחנו אוהבים אותך
האבא ברוך הוא אנחנו אוהבים אותך
האבא ברוך הוא אנחנו אוהבים אותך
האבא ברוך הוא תרחם עלינו אנחנו הילדים שלך
האבא ברוך הוא אנחנו אוהבים אותך
האבא ברוך הוא אנחנו הילדים שלך
האבא ברוך הוא אנחנו אוהבים אותך
האבא ברוך הוא אנחנו אוהבים אותך
אנחנו מבקשים האבא האבא הקדוש ברוך הוא אנחנו אוהבים אותך
מבקשים שיבוא משיח מהירה
אנחנו רוצים לזעוק האבא האבא הקדוש ברוך הוא
תעזור לנו שיבוא את משיח מהירה אמיתית
הקדוש ברוך הוא אנחנו אוהבים אותך
הקדוש ברוך הוא אנחנו אוהבים אותך
 
אשרייך!!

כולנו אוהבים את אבא ומתגעגעים אליו מאוד, נשיר לו, נרקוד, נהלל ונשבח..., רבינו לימד אותנו שנהיה כל היום בשמחה אך שעה אחת ביום, בהתבודדות ניהיה בלב שבור, אין זה אומר חס ושלום שלב שבור זה עצבות, לא ולא, לב שבור משמעו געגוע וכיסופים, פנימיות הלב שזועק ורוצה את אבא, אפשר לשים לב על ילד קטן שרוצה משהו מאבא, כשהילד בוכה, האבא נשבר ליבו ונעתר לרצונו, כמובן שאין אנו מרמים את עצמנו אך אנו יודעים שכששערי תפילה ננעלו שערי דמעה אף פעם לא ננעלים, וטוב להזיל דמעה מדי פעם ולבקש רחמים, אך תמיד לזכור ולדעת שאני אינני עצוב, והיצר לא יכול להפיל אותי למרה שחורה חס ולשום, רק אני בהתייחדות עם אבא, מוגן ובטוח מפני כל מזיקים, וכשהאדם עושה התבודדות ומקשר עצמו לצדיק הקדוש הוא מוגן ובטוח ודמעותיו הופכים ל"רסיסי טל" והצדיק מעלה תפילתו עד היכל המלך, ושם קורים שעשועים גדולים, אוייויויייייי, אבאאאאאאאאאאאאאאא
(הלב שבור מסמל את החלל הריק את החסרון שלנו בלי משיח השם)
 
למעלה