אאוצ' המצפון

[שוקולד מסטיק מנטה]

אאוצ' המצפון

בלילה בני התעורר בהתקף סטרידור רציני. לא ישן חצי לילה ונבח כמו כלב. ואני מתהפכת במיטה, בודקת לו"זים ומריצה תסריטים של "לא ללכת לעבודה" בבוקר דווקא קם טוב, מצב רוח טוב. לא משתעל (להוציא נביחה פה ושם), החלטתי לשלוח לגן (עם הרבה קשיי מצפון) הטלפון מהגן לא איחר לבוא- "אין לו חום, אבל הוא קווטצ'" בימים שלא עבדתי, על הרבה פחות מזה השארתי בבית.( מי לא נזכר בערגה בימי מחלה, שוכבים עם שמיכת פוך בסלון ורואים "רגע עם דודלי") והיום הקריטריון הוא חום. אין חום הולכים לגן. זה אחד החיסרונות המובהקים בלהיות אמא עובדת...

 

[הילהל]

מוכר

יש גם מי שדוחפות נר ושולחות לגן אני נוטה לרחם על מי שהגיעו למצב כזה ולא לכעוס, לא מאמינה שיש הורה בעולם שעושה משהו כזה ברצון ושמחה אני די בטוחה שההדרדרות הגדולה בראייה של הבוסים שלי לגבי במקום האחרון התחילה כשמיה חלתה בדלקת ריאות ואני נעדרתי מהעבודה. היא הייתה בת שנה ואבע, מאושפזת, והם לא הבינו למה אבא שלה לא יכול להיות איתה אני לא ראיתי לנכון לתת להם להדחף לעניינים שלי (למשל - שמיה ינקה וזה הציל אותה מהתייבשות ואביה לא מניק...למשל, שאבאשלה עצמאי והזמן היה שיא העונה) אפילו בשיחת הפיטורים הם עוד הזכירו את זה עם בוסים כאלה עדיף להיות מפוטרת

 

[עפרה פלוס 3]

אוי, לא ידעתי שהמצב היה עד כדי כך נורא

איזה חוסר אנושיות. גועל נפש

מזל שאת כבר לא שם.

 

[צ פ ו נ י ת א ד מ]

היתה לי שיחה דומה

אמנם לא פוטרתי אבל באו אלי בטענות על צבר שהיה לי בשנה שעברה שכלל תאונת דרכים שלי/דלקת ראות שלי/אישפוז של הילדה/ניתוח של הילד, בקיצור חגיגה... אני הבהרתי שלא מקובלת עלי ההתחשבנות הזאת בייחוד ששום פרוייקט לא נפל בין הכיסאות ואני מצפה להיות מוערכת על פי תפוקה ולא על פי שעות. זו היתה הפעם האחרונה שהעירו לי על משהו כזה.

 

[אדומה2]

כל הכבוד! ../images/Emo45.gif

פשוט, קצר ולעניין.

 

[Ani15]

אני כועסת מאוד על מי ששולח ילד חולה לגן

מעבר לעינוי של הילד (איזה ילד חולה יהנה מיום בגן, גם עם אקמול?), זה מגביר עשרות מונים את הסיכוי של אחרים להידבק, ואם הילד שלך עובר את המחלה ביומיים של קווץ', אצל אחר זה יכול להיגמר ב10 ימים של אשפוז, סתם, כי הגיב אחרת. אז ההורה יכול היה אולי למנוע את זה, אבל החיכוך שלו עם הבוסים שלו/ חשבון הבנק שלו/ המוניטין המקצועי שלו היה חשוב לו יותר. מצטערת, אצלי הבריאות במקום הראשון, גם על חשבון מקום העבודה שלי, ואני לא מקבלת את זה שאחרים מסכנים את הבריאות של הילדים שלי בגלל הצרכים האישיים שלהם. אף גרוש לא שווה את הבריאות שלי, של ילדי או של ילדים זרים. גרושים באים והולכים, בריאות אי אפשר להחליף. באותה מידה, אני כועסת על חברים שלא מזהירים מראש על ילד חולה לפני ביקור אצלם/ אצלי (רובם כבר למדו).

 

[עפרה פלוס 3]

מוכר ולא אהוב ../images/Emo10.gif

המזל שלי, שיש לי את חמותי, אישה מדהימה שתמיד מתנדבת לשמור על החולים שלי. אני אף פעם לא שלחתי ילד עם חום לגן, אבל בהחלט הכרתי אמהות כאלה, הבנתי אותן אבל כעסתי, כי הן בסה"כ לא נותנות לילד להחלים כמו שצריך וגם מגדילות בעשרות אחוזים את האפשרות שילד אחר ידבק וזה לא הוגן.

 

[אימם]

זה באמת מזל

חמותי אישה שאוהבת את עצמה ולא אוהבת להעניק....לכן לא יכולתי להחזיק מקום עבודה כשהילדים היו קטנים...לא שלחתי ילדים חולים כי ילד שהמערכת החיסונית שלו חלשה יידבק בקלות במחלות

 

[אדומה2]

גם לי יש מזל וגם אני כועסת לפעמים

יש לי חמים מדהימים. בהעדר הוריי (לצערי כי רב), חמותי וחמי הם פשוט גלגל הצלה שלא ייאמנו. אני בעיקר בקשר טוב עם חמותי, שהיא באמת אישה מקסימה וחמודה להפליא. אפילו היום הם עזרו לנו בלי סוף, ומאוד מכבדים את העובדה שאני עובדת מהבית. אני גם לפעמים כועסת על הורים ששולחים ילדים חולים לגן, מאידך אני גם מבינה את ההתלבטות, אבל עדיין, חושבת שזה חבל על הילד (איך כותבים- חאראם? חארם? חראם??), הרי ילדים כשהם לא מרגישים טובים רוצים להיות בבית, לא בשום מקום אחר....

 

[שוקולד מסטיק מנטה]

חמותי וגם אמי

מעולם לא נתנו לי הרגשה טובה כשביקשתי. תמיד הרגשתי "תוקעת" אותם (שתיהן בפנסיה) אבל היום אני גרה בחו"ל כך שהאופציה של חמות או אמא נקראת בחוסר חשק לדגל לא קיימת. ואני חייבת לגלות שיש משהו מאוד משחרר בלא לצפות שירצו לעזור לך, ולא להתאכזב שהדברים לא נעשים מכל הלב או לא נעשים בכלל. (זה בערך כמו שבעלי חוזר "מוקדם" מהעבודה ואני מצפה שיקח פיקוד, לרב אלה ערבים הרבה יותר קשים מאלה שהוא חוזר מראש בשעה מאוחרת ואני יודעת שאני לעצמי)

 

[שרון123]

מכירה היטב

אצלנו גם תמיד מתלווה לזה ויכוח - האיש אומר שהכל בסדר והם סתם מתפנקים, ואני תמיד חוששת ומעדיפה להשאיר. גם אחרי מחלה כשכבר אין חום, אני מעדיפה לצ'פר אותם ביום נוסף של החלמה. שונאת סטרידו

למזלי גם אצלנו יש חמות שמתנדבת לפעמים, ואבא שלי שתמיד מוכן לקבל אותם. הוא פנסיונר ובעצמו מבוגם ולא בריא, אבל כשאין ברירה זה פתרון לא רע ומאד אהוב על הבנים שלי

 

[אמא של שראנ]

אכן. חיסרון רציני.

מה שכן, ברגע שהפנמתי שאפחד לא מעריך את העובדה שאני "נקרעת" ע"מ למצוא סידור לילדים שכולל ג'אגלינג מטורף מצידי, פשוט הפסקתי להשתגע- אם יש סידור נוח - יופי. אם אין- אני נשארת איתם בבית. יקפוץ העולם.

 

[הילהל]

בעיה, בעיה

עכשיו כעצמאית דווקא נורררא מעריכים את המאמץ שאני עושה כדי להיות יותר בעבודה גם הלקוחות אבל בעיקר השותף, שהוא ה-שותף בצלוא מובן המילה נגמרו הימים של החלטות קלות וסדרי עדיפות ברורים העסק הוא סוג של ילד, עם המון תיאבון ליחס וזמן וכוח "הורי", אבל הוא גם מאכיל את 2 הילדים האמיתיים כאן אז סולחים לו

 

[עפרה פלוס 3]

ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif איזה כיף לראות אותך כאן