אז על איזה אאוטינג אתה מדבר?
הרי במשך שנים, כל מה שנכתב על "מאסטר אור" ומעלליו בכל מקום נכתב מתוך שמירה על אי חשיפה של האדם שמאחורי הכינוי. בעיני, כשנכתב על מישהו כמתעלל או מנצל - יש צורך באיזון בין אותה חזקת חפות שאתה מדבר לבין הצורך להגן על עוד אנשים מאותו/ה שולט/ת פוגעניים. אני חושב שמרבית האתרים בתחום מצאו את האיזון הזה. לגבי הדיון בחזקת חפות - אני מציע להבחין בין עבירות פליליות (כגון בעילה ומעשה אסור בקטינה) ועבירות אזרחיות (הונאה וניצול, התחזות למטפל) לבין הנורמות לש עולם הבדסמ. בבדסמ אנחנו מציבים רף קצת יותר גבוה מאשר דרישות המחוקק, כך שייתכנו מעשים שאינם עבירה על החוק הישראלי - בעוד שיש בהם חריגה מנורמות בסיסיות וברורות:
בטיחות פיזית ונפשית של השותפים אני חושב שכל מי שקראו את הראיונות עם השותפות של גיל אריאלי יכולים להגיע למסקנה פשוטה - במחבן התוצאה יש כאן פגיעות קשות בבטיחות הפיזית והנפשית של השותפים שלו. בין אם אנחנו מדברים על סשן חיתוך שמסתיים בזיהום, בין אם אנחנו מדברים על אנשים שהוא החליט שעברו התעללות בילדותם ובין אם אנחנו מדברים על התחושות שלהם עם עצמם לאחר סיום מערכת היחסים.
הסכמה הדדית מודעת כל מי שקורא משפטים כמו "הוא אמר לי שאני מבזה את מילת הבטיחות, אז הפסקתי להשתמש בה" או תיאורים של מעשים כמו כיצד הוא תמרן את שפחותיו לעשות פירסינג בפטמות או על סשן החיתוך ברור שלגיל אריאלי יש תפישה אחרת לגמרי של מה משמעות ההסכמה. אני מציע לך לחפש בכמה בלוגים דוגמאות של "תכנות" אנשים ותבין עד כמה המונח "אבל הכל נעשה בהסכמה" ריק מתוכן. קראנו לא מעט בבלוגים של אנשים שיצאו מ"מסדר האור" על הפגיעות, על הנזק, על הזלזול בצרכים הפיזיים והנפשיים שלהם. מתי לדעתך ניתן לכתוב על כל אלו? האם אתה מצפה מהם ומאיתנו לשתוק עד שמישהו מהם יאזור את הכוחות והמשאבים כדי להגין תביעה אזרחית נגדו (תהליך שלוקח שנה-שנתיים ולעיתים יותר)? האם אתה מצפה מהם ומאיתנו להמתין עד שינתן פסק דין בנושא (תהליך שלוקח עוד כשנה-שנתיים)? אולי נמתין עד שיהיה פסק דין חלוט, לאחר כל הערעורים? אני מזכיר לך מקרה אחר שהיה בעבר, שבו מישהי הגישה תלונה על אונס במסווה של בדסמ, שבו לכל מי ששמע את העובדות היה ברור שהיה שם מקרה של אי עצירה במילת ביטחון. המשטרה העבירה לפרקליטות המלצה להעמיד לדין - ועדיין הפרקליטותהחליטה שלא להגיש כתב אישום.
איך אתה מציע לקהילה לפעול כאשר ישנו אדם החורג/ת מנורמות בסיסיות אלו באופן עקבי ופוגע במספר אנשים באותו דפוס
איפה האיזון בין ההגנה המוחלטת שאתה דורש לכבודו של אדם שדפוס של פוגענות מלווה אותו מזה ארבע שנים לבין הצורך של קהילה להגן על אנשים מפגיעה בזדו או מרשלנות