אאוטינג

Gal-Mo0D

New member
אאוטינג ../images/Emo31.gif

היום חוויתי על בשרי בפעם השניה בחיי את כאב האאוטינג. (להזכירכם, אני לומד בבית ספר דתי ואני בכיתה י"ב) היום, לאחר שסיימתי מבחן מתיש וארוך (למה עשיתי כל כך הרבה יחידות ?!), אני מתהלך לי במסדרון בי"ס (לבד) בדרך לכיתה להניח את הספרים מהמבחן כשבדרך עוצר אותי אחד מההומואים של כיתה י"א (יש מין חבורה כזאת שפשוט יודעים עליה שכולם שם הומואים), קורא לי בשם שלי (מאיפה לעזאזל הוא יודע ?) ואומר לי שיש לי ד"ש מהאמירים (שם בדוי). אני לרגע מתבלבל ומתחיל לתחקר אותו על האמירים האלה, מאיפה הם, בני כמה הם והוא משתף פעולה ומספר לי פרטים עליהם ובינתיים הזכרון שלי לא מתעורר לחיים. וכשהגעתי לשאלה "ומאיפה הוא מכיר אותי ?" ענה לי הנער "אני לא חושב שאתה רוצה שאני אגיד מאיפה הוא מכיר אותך..." ואז התעורר הזכרון שלי ונזכרתי באחד מין ה"אמירים" שהוא דיבר עליהם. מסתבר שזהו בנאדם שהכרתי לפני כמה שנים (!) לכמה דקות \ ימים ולא דיברתי איתו מאז. איך לעזאזל בנאדם מרשה לעצמו לספר עליי דברים כאלה לאנשים בלי לשאול אותי או משהו ? תמיד חשבתי שיש מין הסכם בין הומואים שלא מגלים אחד על השני לאנשים אחרים אם יודעים אחד על השני. למה הבנאדם המדובר חושב שיש לו את הזכות לספר עליי לכל דורש ? אני רק מקווה שהעניין לא ידלוף כי ממש לא בא לי שידעו עליי בבי"ס. Just for the record, אין לי את הטלפון של הבנאדם (אמיר) שסיפר עליי.
מה לעשות ? ללכת לדבר עם ההומו ולבקש ממנו את הטלפון של האמיר ולצעוק עליו ? או פשוט להחליק את העניין ולא לדבר על זה יותר ? כי עכשיו אני יודע שההומו המדובר סיפר עליי לכל הומואי י"א, וזה לא משהו סימפטי בדיוק בשבילי.
 

לירונר

New member
מאיפה המחשבה על ההסכם המוזר הזה../images/Emo35.gif

אף אחד לא יגלה עליך רק אם תגיד לא לגלות (ובימינו גם לזה לא מקשיבים...) עכשיו, אין צורך להתנקם, כי אני בטוח שיום יבוא וגם הוא יסבול מדבר דומה. תנסה לדבר בכל זאת, לנסות לראות מה באמת קרה שם, ואז טפל בנקודות הרלוונטיות. וחוץ מזה - ראיית העולם שלי שונה משלך, כי אני מאמין שברגע שאתה לא מסתיר כבר מההורים אז לא שמים פס על כולם ולא ממש צריך להיות אכפת לך. כי הפחד הכי גדול אצלי זה שזה יגיע להורים, למרות שבבית הספר כבר יודעים עלי הרבה חבר'ה (שיודעים שאני בארון...)
 

Ophir29

New member
אאוטינג: אאוצ' ../images/Emo122.gif

אני מאמין שברגע שמישהו יודע על הנטית המיניות שלך- הסכר נפרץ (אני לא מדבר על חבר קרוב שסיפרת לו ובקשת ממנו מפורשות לא לספר, אלא על מקרים אחרים). בהתחלה יש לך שליטה ובקרה על מי יודע ומי סיפר למי, אבל כשסכר נפרץ, בשלב כלשהו המים פורצים בעוצמה לכל הכוונים. צריך להשלים עם זה. מה עדיף? להסתיר את זה ולא לשתף אף אחד לעולם? כשמדובר במסגרת סגורה ובעייתית (כמו בית ספר, במיוחד דתי) זה יכול להיות מאוד מאיים. והאמת היא, שאני לא חושב שיש דרך להפוך את זה לקל. במקומך, למרות הכאב והפגיעה, לא הייתי עושה מזה עניין ומחליק את זה (הייתי גם מפגין כלפי חוץ שלא ממש ברור לך על מה הם מדברים וגם לא ממש אכפת לך). בתקווה ש"ציפורי הטרף" יעברו לחפש טרף קל יותר, מישהו שממש מפחד מהם ושאפשר "לחגוג" עליו. אז תחזיק מעמד שם בחוץ! ואל תשכח שגם אם העניין "יתפוצץ" (מה שלא סביר שיקרה) יש בן אדם אחד שאתה חייב לו דין וחשבון וזה אתה. כל האחרים יכולים לפגוע ולהכאיב אבל הם לא יקבעו לך איך תחייה את חייך ואיזה אדם תהייה
 
למעלה