אאוטינג מותר לפי חוק...

[damtiela]

אאוטינג מותר לפי חוק...

אני יודעת שדנו כבר כמה פעמים בנושא, אבל חיפוש בפורום לא הביא לי שום תוצאות. וזה הציק לי. באחד הפורומים שאני גולשת בו, יש גולש מטריד שמפרסם פרטים מזהים של 2 מהמנהלות. הן מאוד מאוד רגישות לפרטיות שלהן. דיברתי עם אחת, והיא אמרה שהיא רוצה להתלונן, וביקשה מהאדמין את הIP של המשתמש. (הוא לא הסכים לתת לה..) בכל מקרה - התחלתי לחפש בשבילה קצת מידע. הגעתי לכתבה הזו: פסיקה: מותר לעשות "אאוטינג" לגולשים בפורומים הסתכלתי, נבהלתי, ומצאתי את חוק הגנת הפרטיות תשמ"א-1981 ובאמת, שום דבר ממה שמגדיר פגיעה בפרטיות לא מתרחש באאוטינג, אבל עדיין, איך יתכן שזה עדיין חוקי?

 

[e-magine]

זה נושא משפטי

והוא נדון לעומק ולרום, שם. מסתבר שגם נוסעת סמוייה השתתפה בדיון.

 

[אריה מלך החיות]

פעם עניתי על שאלה לגבי אאוטינג

פעם, די מזמן, עניתי בקצרה על השאלה לגבי אאוטינג בקישור

 

[damtiela]

sorry dude.

 

[e-magine]

NP

 

[י.ש.]

מעבר לצד המשפטי

בעולם הממשי בו אנו חיים (גם אלה שלא ממש עם הרגליים על האדמה) שמות בדויים שאינם ניתנים לזיהוי חד משמעי בעזרת תעודת זהות או דרכון והתאמה למרשם התושבים, מתקבלים מיד בעיין רעה הן על ידי הרשויות ובדרך כלל גם על רוב האנשים. ריבוי זהויות מעורר חשדנות ומתפרש מייד כאי שפיות או כעברה על החוק. ברשת נוצרה דרך אחרת. אין חובה להזדהות בשם האמיתי ובקלות ניתן לאמץ מספר זהויות או ריבוי זהויות. אצל רוב משתמשי הרשת יש להתנהגות כזו יתרונות רבים. ברוב המקרים זהות בדוייה, שימוש בשמות שאינם ניתנים לזיהוי עם הדמות הממשית וכן ריבוי זהויות, מתקבלים ברשת כדבר מובן, מקובל, חוקי ואפילו רצוי. חלק מהאנשים רואים ברשת משהו חדש ושונה, משהו מעולם אחר. גם להבנתי רשת האינטרנט היא מהפכה של ממש ולא סתם הרחבה של כלי התקשורת המסורתית או של רשת הטלפונים. טבעי בעיני שמשהו שונה כזה מסגל לעצמו דרך התנהגות שונה. אחד הדברים השונים בין העולם הממשי והרשת הוא שימוש בשמות לא מזוהים וריבוי זהויות. חלק מהאנשים, גם במדינות מפותחות עדיין מביטים על רשת האינטרנט מבחוץ ולא ממש מבינים את הדבר הזה. חלק מהאנשים רואים את הצד האפל של הרשת ופוחדים ממנו. שימוש בשמות לא מזוהים, בדויים, ריבוי זהויות מתפרש לפעמים בשלילה כפי שהוא מתפרש בחיים הממשיים. החוק לא עומד בקצב השינויים המהיר. אולי המחוקק ומערכת המשפט הם גופים שמרניים, אולי הפרקטיקה צריכה קודם כל להתגבש בעצמה. גם אם זהוי משתמש ברשת עם שמו הרשום בתעודות (אאוטינג) או קשר לזהות אחרת אינם עברה על החוק, הרי התנהגות כזו אינה מקובלת ובודאי נתקלת ותתקל באינטרנט בתגובות וביחס של גנאי, אם היא נעשית במכוון, במזיד.

 

[e-magine]

בכל מקרה, זאת לא ההשקפה המקובלת

בארה"ב, מדינה שאינה רק מנהיגת העולם המערבי, אלא גם במידה רבה, מנהיגת האינטרנט. ההשקפה המקובלת בארה"ב היא שהזכות לאנונימיות נגזרת מחופש הביטוי, שהינו זכות יסוד המעוגן בתיקון מס' 1 לחוקה. ההשקפה הזאת גורסת שהיכן שאין חופש לומר את הדעות באנונימיות, אין חופש ביטוי אמיתי. לצערנו, השקפה זאת לא מקובלת אצלנו ואין לנו שום אסמכתא המעגנת את זכותו של האדם החי בישראל, לחרות ביטוי אנונימי. אתה כמובן צודק בתאור היחס בין קצב השינויים בחברה לבין קצב השינויים בעולם המשפט ואומר שהדבר לא מתייחס דווקא לשינויים שנובעות מהתפתחויות טכנולוגיות. המשפט מטיבו הוא תחום שמנסה לקבוע נורמות מינימום (להבדיל למשל מתורת המוסר שמנסה לקבוע נורמות רצויות ואף מקסימליות) ולכן, מכל מיני סיבות, נגרר הרחק מאחורי ההתפתחויות החברתיות. מעבר לכך, השופט אמיר בפסק הדין הנדון, ראה עצמו כמעין אביר העומד בשערי העולם המערבי ומנסה לגונן עליו מפני פלישת הויזיגוטים. כידוע, לכל אביר היה ארסנל מוגבל, לאחד היה לאחר היה גרזן ענק ואחר היה מוט ברזל עם שלשלאות כשבקצה כל שלשלת, כדור פלדה עם קוצים, כמעט לכולם היה גם חרב, מגן ורומח, הם רכבו על סוסים והיו איתם נושאי כלים. גם לשופט יש ארסנל מוגבל והוא משתמש בו. הבעיה היא שכאשר מישהו מפעיל כלי נשק, לפעמים נפגעים חפים מפשע שנקלעים למקום. זה לדעתי מה שקרה בפסק הדין הזה. השופט הפעיל את כלי הנשק שלו במיומנות רבה, הוא פגע ב"אוייב" ויחד איתו, גם בכל האנשים החפים מפשע שזקוקים לפרטיות באינטרנט, ולא לצרכים נפסדים. כדי שזה לא יקרה, השופטים צריכים לזכור שתפקידם הוא להכריע בסכסוכים שמובאים בפניהם ולא לבלום את פלישת הויזיגוטים, לתפקיד זה יש גופים אחרים.

 

[סרפד]

באמת מעניין ההבדל הזה

בין התפיסה החברתית הרגילה השוללת שימוש בשמות בדויים וזהויות שונות לבין התפיסה הטבעית באינטרנט לגבי אותן תופעות. מלכתחילה באינטרנט השתמשתי בשמות שונים מזה שבתעודת הזהות, מין אינסטינקט, לא ברור לי אפילו למה. מעניין גם איך יתפתח הצד המשפטי של העניין - על איזה בסיס אפשר לחייב אנשים לא לגלות את זהויותיהם של אחרים? הרי אין פה שום בסיס מוכר לחסיון, לא מתקיימים בין המשתמשים יחסי רופא-חולה או עו"ד-לקוח. גם לא נראה לי שיש אפשרות שיהיה בעתיד איזה חסיון גורף שיאסור את תופעת האאוטינג, אבל אני משערת שאני אצטרך לבקר בפורום משפט ואינטרנט, או איך שקוראים לו, בשביל לברר. לגבי שימוש בזהויות נפרדות - הבנתי שזה די קשה אם המטרה היא רק "למדר" תחומים שונים בחייו של אותו אדם (ולא להמציא דמויות בדיוניות) ואם מעורבים פרטים אישיים נכונים בכתיבה של יותר מדמות אחת. אם כותבים בשם מסוים בנושא אחד וקורה מדי פעם שאומרים גם דברים אישיים (כמו עיסוק, תחביבים, איזור מגורים, מצב משפחתי וכיו"ב), וכותבים בשם אחר בנושא אחר וגם שם מדי פעם אומרים דברים אישיים, קשה בסופו של דבר לנתק בין הדמויות. אני כותבת פה שנים בשם סרפד, אם אני רוצה עכשיו לכתוב במקום אחר בשם אחר בלי שיקשרו בין השמות אני צריכה להמנע מלכתוב על 1001 דברים שדברתי עליהם כסרפד.

 

[ס ת י ו 1]

אדמיןןןןןןןן............

האם מותר למנהל לבדוק באדמין.....פרטים אישיים של מישהו/י כאשר הוא לא חשף פרטים אישיים כלל, אלא כי המנהל חשב שמדובר בטרול.....ו/או שהוא לא מוצא חן בעיניו הגולש/ת מסיבות אחרות....... מעניין.

 

[e-magine]

תרגיע

אין באדמין שום פרטים.