אִינֶרְצְיָּה

  • פותח הנושא jwin
  • פורסם בתאריך

jwin

New member
אִינֶרְצְיָּה

אִינֶרְצְיָּה

זְמַן יוֹרֵק יָמִים כְּאִלּוּ גַּת לָעוּס
וְאִישׁ אֵינוֹ מַצִּיב לוֹ שֶׁלֶט -
הוֹלְכִים אֶל דּוּכָנָיו עִם קְשָׁרִים בִּשְׁתֵּי יָדַיִם
מֵרוֹץ אֶל שִׁגָּעוֹן
שְׁוָקִים, שְׁוָרִים מְסֹרָסִים אֲדֻמֵּי בַּדִּים וּזְכוּכִית דֶּקוֹ.
יְרָקוֹת קְלוּיִים, בְּשָׂרִים עִם אֵשׁ אַחֶרֶת -
לִהְיוֹת יָפֶה בַּלַּיְלָה בְּמַשָּׂאִיּוֹת קְצֻבּוֹת דְּרָכִים
אוֹ בְּחָמָם טוּרְקִי יָשָׁן.
לוֹמַר אֶת מַה שֶּׁלֹּא אָמַרְנוּ -
כְּלוּם שֶׁיַּהֲפֹךְ דָּבָר.
לִשְׁמֹר שַׁבָּת, לִשְׁמֹעַ שִׁירַת מַרְזְבִים בַּחֹרֶף
לְהִתְכַּרְבֵּל בַּפּוּךְ,
לֶאֱהֹב טוּאַרֵג בְּאַשְׁמֹרֶת אַחֲרוֹנָה
לַמְרוֹת שְׁבוּעָה זְקֵנָה
שֶׁאַף אֶחָד שָׁוֶה שֶׁנַּמְתִּין לוֹ עַד אַחֲרֵי חֲצוֹת.

כְּבָר נַעֲשָׂה כָּחֹל כֵּהֵה הַקַּעֲקוּעַ לְחוֹפֵי עֵינָיו.

יוֹם עָבַר בְּלִי שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי.
הִתְרַגְּשׁוּת שֶׁל לַיְלָה, עֵשֶׂב מִסְתָּרֵק עִם בּוֹא הָרוּחַ
לָקַחַת זְמַן קָפֶה - כְּבָר בֹּקֶר.
לִרְאוֹת אוֹתוֹ אוֹזֵל.
אוֹתִי
אוֹזֵל.
לְהַצִּיב לוֹ גְּבוּל ?
לַעֲשׂוֹת הַכֹּל אוֹ לֹא לִהְיוֹת
 

קרנף לבן 1

Well-known member
מנהל
שיר טוב

אהבתי את שורות הסיום
&nbsp
לָקַחַת זְמַן קָפֶה - כְּבָר בֹּקֶר.
לִרְאוֹת אוֹתוֹ אוֹזֵל.
אוֹתִי
אוֹזֵל.
לְהַצִּיב לוֹ גְּבוּל ?
לַעֲשׂוֹת הַכֹּל אוֹ לֹא לִהְיוֹת
 

פלרית

New member
שיר מעניין למחשבה

במיוחד התחברתי לשורות:
לוֹמַר אֶת מַה שֶּׁלֹּא אָמַרְנוּ -
כְּלוּם שֶׁיַּהֲפֹךְ דָּבָר.
וגם-
לַמְרוֹת שְׁבוּעָה זְקֵנָה
שֶׁאַף אֶחָד שָׁוֶה שֶׁנַּמְתִּין לוֹ עַד אַחֲרֵי חֲצוֹת.
זה נראה לי כמו שיר של קטעי חוויות וזמן אבוד.
ושאלה- מה זה טוּאַרֵג ?
 

jwin

New member
שבט tuareg במדבר סהרה ומרוקו

בני השבט מתאפרים בכחול בהיר, כמעט קובלט, איפור שהוא קבוע (זה למעשה סוג של קעקוע מסביב לעיניים). חפשי עוד....
יהודה
 
זה היה טיול מאורגן

התחלנו בספרד ביקרנו בסבלייה .שם ראינו קורידה .
ירדנו לגיברלטר חצינו למרוקו.
לעיר האדומה מרקש. משם על גמלת לגבול הסהרה לראות את
הזריחה. עם בוקר הכינו לנו נהגי הגמלים קפה .
וכך חלף לו הטיול המרתק.
צ'י
 

דייהטסו

New member
נהדר

שיר מחאה כנגד הזמן החולף. עשיר בדימויים צבעוניים נהדרים מארצות לא מוכרות. אהבתי במיוחד את דימוי מעבר הזמן כהליכה בשוק עם ידיים קשורות. קופצת לי למחשבה ההשוואה מול השיר שפרסמתי כאן לפני כמה ימים - על הגנגס שמושך את החיים דרך מפלי הזמן.
"יְרָקוֹת קְלוּיִים, בְּשָׂרִים עִם אֵשׁ אַחֶרֶת" - האם התכוונת כאן לדימויים של הזמן המכלה בגוף, או שאלו מראות מהשוק?
הסיום חזק בעיני - האדם נדרש להתמודדות עם הזמן באופן המובהק ביותר כשהוא מתקרב למותו. וכאן יש שתי אפשרויות - להתאבד או לחיות את החיים במלוא עוזם. "לא להיות" הוא כמובן הרמז להמלט.

תודה על שיר נהדר.
 
אתה כותב כמו אמא שלי

אתם אפילו בני אותו גיל ,
על הזמן שנעקר והמראות שנצרבים עוברים
ומשאירים בנו בחותם אקראי כלום שיהפך דבר
גם היא כותבת על הזמן שעובר
ועל הגבולות שאנחנו מנסים לתחום לו דרך אקראיות המקומות
שבנפשנו הופכים לדבר בעל משמעות
לעשות הכל , לחוש הכל
או לא להיות- להעלם אל האימה , אל הצבעים
אל הרוח שמסרקת קצוות עשבים
 
למעלה