ׁ(ה)אחד עשר בספטמבר?

[shlook]

ׁ(ה)אחד עשר בספטמבר?

שלום, ידוע שאין ליידע תאריכים: אחד באפריל, שלושה עשר בינואר. האם נכון לומר "אירועי האחד עשר בספטמבר", או שגם כאן אין ליידע?

 

[לשונאי10]

עדיף גם כאן להימנע מיידוע:

אירועי אחד־עשר בספטמבר.

 

[shlook]

ועוד שאלה

האם יש צורך לנקד בדגש חזק אחרי ה"א הידיעה במילים לועזיות? הַטּליבאן (אם בְּאחד עשר בספטמבר עסקינן) תודה

 

[לשונאי10]

למיטב זיכרוני - לא

אבל איני בטוח. בתקווה שהפעם תגובתי תיקלט (עוד פעם תקלות בתפוז...)

 

[trilliane]

דבר האקדמיה (סעיף ז')

http://hebrew-academy.huji.ac.il/hahlatot/GrammarDecisions/BorrowedWords/Pages/Ch5D008.aspx

 

[shlook]

כן, קראתי את דבר האקדמיה בעניין,

אבל עדיין לא לגמרי ברור לי אם אחרי ה"א הידיעה יש לשים דגש. אני מנקד טקסט וכל הזמן מתלבט אם לנקד בפתח ודגש את המילים: היוגה, המונדיאל, ואפילו הוובוזלה מה אתם אומרים?

 

[trilliane]

לפי דבר האקדמיה הרשות נתונה וההחלטה שלך.

 

[Orsp]

כדאי לציין שבערבית, האות הפותחת מתנקדת בשאדה

(סוג של דגש ערבי) בבואה אחרי א(ל)-היידוע. עוד נקודת ראות!

 

[sailor]

מכללים טפשיים מקבלים תוצאות אידיוטיות שאף אחד

לא מדבר לפיהן. טוב, יש כמה שכן מדברים כך (מחוץ לקרינים שמחויבים לכך) וז רק מעיד עליהם.

 

[הדיוט גמור]

דווקא רצוי ליידע

סתם תאריכים אין צורך ליידע, אך תאריכים "ממותגים" (לא מצליח למצוא את המילה המתאימה, הכוונה לתאריך בעל משמעות ידועה) אפשר ורצוי ליידע. 11.9 יש בכל שנה, אבל לשמחתנו ה-11.9 היה אירוע חד פעמי (טפו טפו...). לדעתי כך נהוג להתייחס גם לחגיגת הרביעי ביולי, מצעד האחד במאי, שביתת הראשון בספטמבר וכד'.

 

[trilliane]

אני מודה שלי זה לא היה ידוע...

אנסה לחפש מחר מה דרשו מתקני הלשון.