סתם, קטע מוזר שהיה לי היום...
מאוד קשה לי להפנים את זה שהודעות שכותבים כאן הן לגיטימיות, אז אם ההודעה הזאת היא לא במקום, רק תגידו... טוב, בהנחה שהיא כן במקום, אז ככה- הייתי היום באוניברסיטה, והיה שלב מסוים שחיכיתי לפגישה עם המרצה שלי. בינתיים, ניגש אליי מישהו שכבר דיברתי איתו פעם. הוא דתי, בערך בן 30, לפי זה שהוא כבר עורך דין ויש לו תואר שלישי, למרות שלפי המראה הוא נראה קצת פחות. בכל אופן, פעם הייתי באיזו ספריה באוניברסיטה, ולא כ"כ הצלחתי להיכנס לאי מייל אז הוא ניגש אליי וניסה לעזור לי. הוא לא הצליח, אבל מאז אני מכירה אותו. טוב, בחזרה לסיפור- הוא ניגש אליי והתחיל לדבר איתי בזמן שחיכיתי בפרוזדור. זה לא היה מעצבן או משהו כזה, אבל, לא יודעת, אני כ"כ מקווה שהוא לא ניסה להתחיל איתי או משהו כזה. מצד אחד, זה בטח נראה מוזר שאני קופצת למסקנות כ"כ מהר, כי בסך הכול דיברתי איתו פעם אחת (בהיכרות לא ממש דיברתי איתו), אבל, מצד שני, הוא התחיל לספר לי על עצמו וזה היה קצת מוזר כי אני דתיה, והוא דתי, ובן ובת דתיים, שלא לומדים ביחד ואין בינהם שום אינטראקציות, אין שום סיבה שפתאום יתחילו לדבר זה עם זה. במיוחד מצד הבן. בנים דתיים כמעט לא עושים דברים כאלה (והוא נראה די דתי לפי הלבוש). קטעתי אותו לבסוף כי הייתי צריכה ללכת לפגישה עם המרצה, אבל זה מבלבל ומטריד אותי לחשוב שהוא התחיל איתי, למרות שזה קצת הגיוני. רק רציתי לומר.
מאוד קשה לי להפנים את זה שהודעות שכותבים כאן הן לגיטימיות, אז אם ההודעה הזאת היא לא במקום, רק תגידו... טוב, בהנחה שהיא כן במקום, אז ככה- הייתי היום באוניברסיטה, והיה שלב מסוים שחיכיתי לפגישה עם המרצה שלי. בינתיים, ניגש אליי מישהו שכבר דיברתי איתו פעם. הוא דתי, בערך בן 30, לפי זה שהוא כבר עורך דין ויש לו תואר שלישי, למרות שלפי המראה הוא נראה קצת פחות. בכל אופן, פעם הייתי באיזו ספריה באוניברסיטה, ולא כ"כ הצלחתי להיכנס לאי מייל אז הוא ניגש אליי וניסה לעזור לי. הוא לא הצליח, אבל מאז אני מכירה אותו. טוב, בחזרה לסיפור- הוא ניגש אליי והתחיל לדבר איתי בזמן שחיכיתי בפרוזדור. זה לא היה מעצבן או משהו כזה, אבל, לא יודעת, אני כ"כ מקווה שהוא לא ניסה להתחיל איתי או משהו כזה. מצד אחד, זה בטח נראה מוזר שאני קופצת למסקנות כ"כ מהר, כי בסך הכול דיברתי איתו פעם אחת (בהיכרות לא ממש דיברתי איתו), אבל, מצד שני, הוא התחיל לספר לי על עצמו וזה היה קצת מוזר כי אני דתיה, והוא דתי, ובן ובת דתיים, שלא לומדים ביחד ואין בינהם שום אינטראקציות, אין שום סיבה שפתאום יתחילו לדבר זה עם זה. במיוחד מצד הבן. בנים דתיים כמעט לא עושים דברים כאלה (והוא נראה די דתי לפי הלבוש). קטעתי אותו לבסוף כי הייתי צריכה ללכת לפגישה עם המרצה, אבל זה מבלבל ומטריד אותי לחשוב שהוא התחיל איתי, למרות שזה קצת הגיוני. רק רציתי לומר.