המממ.... טריגר(??)
הייתי ילדה טובה. בשקט, הכי בשקט שאפשר, שלא יישמעו. שאף אחד לא ידע. לפעמים רציתי לצעוק, אבל אתה אמרת שאסור ואני עשיתי מה שאמרת מתוך ייראת כבוד. אתה יותר גדול, יודע מה מותר ומה אסור. זה בסך-הכל היה משחק. לא כאב לי. חוץ מהפעם ההיא שהצלחת לחדור אלי מאחורה, כל-כך כאב שלא יכולתי לנשום, אבל לא אמרתי כלום. עצמתי עיניים חזק. נשכתי שפה. לפעמים נהניתי מהמשחק הזה. מה עוד יכולתי לעשות? לא ממש היתה לי ברירה. הייתה לנו שיחה עם האחות בביה"ס. היא הסבירה מה צריך לעשות כשמקבלים מחזור, ואיך נכנסים להיריון, ועוד כל-מיני דברים, אבל לא הקשבתי. מיכל והלה כבר קיבלו מחזור, ואני לא. אני בהיריון. יהיה לי תינוק, לספר? לא לספר. מה לעשות? איך להסתיר? לברוח מהבית. ללכת לישון, להתעורר ולגלות שזה רק חלום. ימים שלמים הייתי מסתובבת עם ההרגשה הדביקה הזו על הירכיים. לא התקלחתי. הריח היה כל-כך חזק, שעד היום כשאני מריחה אותו, ישר אני חושבת עלייך. והיום אני חזקה. אתה כל - כך קטן. אתה לא תצפה שזה ייקרה. אתה לא תבין מה קורה. כמו שאני לא הבנתי. אני אקשור אותך למיטה, אותה המיטה. אנשוך אותך, אשרוט עד זוב דם. אני ארכב עלייך ואסתכל לך ישר בעיינים. לראות את החוסר אונים הזה, שאתה מכיר כל-כך טוב מהמבט המושפל שלי. אחרי שתגמור בתוכי, אני אתיישב על הבטן שלך ואוציא את כל המיץ הזה, המים החיים שלך שמריחים כמו נבלה מהולים בנוזלים שלי, רוויים בשנאה, בכעס, באהבה. תשאר ככה כמה שעות טובות. שייספג. כמו פודל קטן. אתה לא תרעיש. לא תרצה שידעו. אחרי שאתיר את הקשרים, אחבק אותך חזק. ואתן לך נשיקה רטובה על הלחי. אני אוהבת אותך. אהבה של אחות קטנה.
הייתי ילדה טובה. בשקט, הכי בשקט שאפשר, שלא יישמעו. שאף אחד לא ידע. לפעמים רציתי לצעוק, אבל אתה אמרת שאסור ואני עשיתי מה שאמרת מתוך ייראת כבוד. אתה יותר גדול, יודע מה מותר ומה אסור. זה בסך-הכל היה משחק. לא כאב לי. חוץ מהפעם ההיא שהצלחת לחדור אלי מאחורה, כל-כך כאב שלא יכולתי לנשום, אבל לא אמרתי כלום. עצמתי עיניים חזק. נשכתי שפה. לפעמים נהניתי מהמשחק הזה. מה עוד יכולתי לעשות? לא ממש היתה לי ברירה. הייתה לנו שיחה עם האחות בביה"ס. היא הסבירה מה צריך לעשות כשמקבלים מחזור, ואיך נכנסים להיריון, ועוד כל-מיני דברים, אבל לא הקשבתי. מיכל והלה כבר קיבלו מחזור, ואני לא. אני בהיריון. יהיה לי תינוק, לספר? לא לספר. מה לעשות? איך להסתיר? לברוח מהבית. ללכת לישון, להתעורר ולגלות שזה רק חלום. ימים שלמים הייתי מסתובבת עם ההרגשה הדביקה הזו על הירכיים. לא התקלחתי. הריח היה כל-כך חזק, שעד היום כשאני מריחה אותו, ישר אני חושבת עלייך. והיום אני חזקה. אתה כל - כך קטן. אתה לא תצפה שזה ייקרה. אתה לא תבין מה קורה. כמו שאני לא הבנתי. אני אקשור אותך למיטה, אותה המיטה. אנשוך אותך, אשרוט עד זוב דם. אני ארכב עלייך ואסתכל לך ישר בעיינים. לראות את החוסר אונים הזה, שאתה מכיר כל-כך טוב מהמבט המושפל שלי. אחרי שתגמור בתוכי, אני אתיישב על הבטן שלך ואוציא את כל המיץ הזה, המים החיים שלך שמריחים כמו נבלה מהולים בנוזלים שלי, רוויים בשנאה, בכעס, באהבה. תשאר ככה כמה שעות טובות. שייספג. כמו פודל קטן. אתה לא תרעיש. לא תרצה שידעו. אחרי שאתיר את הקשרים, אחבק אותך חזק. ואתן לך נשיקה רטובה על הלחי. אני אוהבת אותך. אהבה של אחות קטנה.