זאב ז`בוטינסקי
New member
איך נמנעים מהשחתה של הפוליטיקה?
מרכזי המפלגות הגדולות הפכו לשם דבר לשחיתות. כל התהליך בו מתמנים ללא שקיפות מלאה מספר קטן של אזרחים עלומים לתפקיד ממליכי המלכים (לחברי מרכז) הוא בעייתי מאד בגלל מספרם הקטן. גם תהליך ההתפקדות למפלגות, אשר משפיע ישירות על בחירת חברי המרכז, הינו תהליך לא מבוקר ממלכתית כך שתופעה כמו זו המתגלה כיום במפלגת העבודה, בה לפי ההערכה יותר ממחצית טופסי ההתפקדות הם מזויפים עד כדי צורך בחקירת משטרה, אינה מפתיעה.
הפוליטיקה הישראלית עברה שנויים בגלל הבעייתיות הזו. בתחילה היו אלה ועדות המינויים של זקני המפלגה אשר מינו ומיקמו את המועמדים ברשימה שהוגשה לועדת הבחירות.
אז ירשו המרכזים את תפקיד ועדת המינויים כדי שגם מועמדים שלא באו מתוך המעגלים הסגורים של ותיקי התנועה יוכלו להתמנות ויקבלו שויון הזדמנויות. לא חלף זמן רב וחברי המרכז למדו את כחם בקרב הנבחרים ולא הססו להשתמש בו בהוכיחם את המאמר: "מתן כח גורם להשחתה בעוד שמתן כח מוחלט גורם להשחתה מוחלטת".
לכן הוחלט להעביר את הבחירה לידי כלל מתפקדי המפלגה מתוך הנחה שאי אפשר להשפיע על כל כך הרבה אנשים. זה עורר בעיה שפניה אל המתפקדים כדי שיבחרו במועמד לא מוכר הצריכה הון עתק. רק משלוח מכתב אחד לכלם עלותו מאות אלפי שקלים חדשים שלא לדבר על עלות השימוש בפרסום מודעות בעתונות או בתקשורת האלקטרונית. כתוצאה נוצרה משוכה כלכלית שאילצה את רובם המכריע של המתמודדים לקבל מתנות מעשירי העולם. נבחר ציבור שקיבל מימון מבעל הון כבר מאבד את עצמאותו כי הוא חייב לו.
כשחזרו בגלל בעיות אלה למרכזים אנשים כמו עמרי שרון ואנשי עמותות ברק היטיבו לנצל כל פירצה בחוק, ולפי חקירות המשטרה גם לפעול מחוץ למסגרת החוק כדי לקבל מימון לא חוקי כדי להריץ את מועמדיהם למרכזי המפלגה ולראשותה.
מה ניתן לעשות כדי לשרש את התופעה? ראשית יש למצוא דרך לאכוף את החוק בנוקשות ובתקיפות שלא כמו בסיפור עמותות ברק. יש לדאוג שמי שעבר על החוק יבלה בכלא ולא יחזור לעולם לעסוק בפוליטיקה. שנית, כצעד זמני, לצורך עשיית סדר מיידי יש לאמץ היום את דרישת דן מרגלית להעביר את ההכרעה למתפקדי התנועה ששילמו בעצמם מסים בשנתיים האחרונות בקביעות (וכך לחסום פנימה את דרכם של הזייפנים). זה ישפר את המערכת במעט מכיון שאותם תאוי כח לא הכינו את עצמם מבעוד מועד לאפשרות שזה יקרה. אבל אם בזה יסתיים השנוי, הכל יחזור על עצמו תוך כשנתיים. את הזמן הזה יש לנצל כדי לערוך שנוי בשיטת הבחירות בישראל. יש לעבור מבחירות ארציות לבחירות שלפחות רובן המכריע הן בחירות אזוריות. בכך יתפזר המאמץ על כל אזורי הבחירה ולא יתרכז לרשימה ארצית אחת.
מרכזי המפלגות הגדולות הפכו לשם דבר לשחיתות. כל התהליך בו מתמנים ללא שקיפות מלאה מספר קטן של אזרחים עלומים לתפקיד ממליכי המלכים (לחברי מרכז) הוא בעייתי מאד בגלל מספרם הקטן. גם תהליך ההתפקדות למפלגות, אשר משפיע ישירות על בחירת חברי המרכז, הינו תהליך לא מבוקר ממלכתית כך שתופעה כמו זו המתגלה כיום במפלגת העבודה, בה לפי ההערכה יותר ממחצית טופסי ההתפקדות הם מזויפים עד כדי צורך בחקירת משטרה, אינה מפתיעה.
הפוליטיקה הישראלית עברה שנויים בגלל הבעייתיות הזו. בתחילה היו אלה ועדות המינויים של זקני המפלגה אשר מינו ומיקמו את המועמדים ברשימה שהוגשה לועדת הבחירות.
אז ירשו המרכזים את תפקיד ועדת המינויים כדי שגם מועמדים שלא באו מתוך המעגלים הסגורים של ותיקי התנועה יוכלו להתמנות ויקבלו שויון הזדמנויות. לא חלף זמן רב וחברי המרכז למדו את כחם בקרב הנבחרים ולא הססו להשתמש בו בהוכיחם את המאמר: "מתן כח גורם להשחתה בעוד שמתן כח מוחלט גורם להשחתה מוחלטת".
לכן הוחלט להעביר את הבחירה לידי כלל מתפקדי המפלגה מתוך הנחה שאי אפשר להשפיע על כל כך הרבה אנשים. זה עורר בעיה שפניה אל המתפקדים כדי שיבחרו במועמד לא מוכר הצריכה הון עתק. רק משלוח מכתב אחד לכלם עלותו מאות אלפי שקלים חדשים שלא לדבר על עלות השימוש בפרסום מודעות בעתונות או בתקשורת האלקטרונית. כתוצאה נוצרה משוכה כלכלית שאילצה את רובם המכריע של המתמודדים לקבל מתנות מעשירי העולם. נבחר ציבור שקיבל מימון מבעל הון כבר מאבד את עצמאותו כי הוא חייב לו.
כשחזרו בגלל בעיות אלה למרכזים אנשים כמו עמרי שרון ואנשי עמותות ברק היטיבו לנצל כל פירצה בחוק, ולפי חקירות המשטרה גם לפעול מחוץ למסגרת החוק כדי לקבל מימון לא חוקי כדי להריץ את מועמדיהם למרכזי המפלגה ולראשותה.
מה ניתן לעשות כדי לשרש את התופעה? ראשית יש למצוא דרך לאכוף את החוק בנוקשות ובתקיפות שלא כמו בסיפור עמותות ברק. יש לדאוג שמי שעבר על החוק יבלה בכלא ולא יחזור לעולם לעסוק בפוליטיקה. שנית, כצעד זמני, לצורך עשיית סדר מיידי יש לאמץ היום את דרישת דן מרגלית להעביר את ההכרעה למתפקדי התנועה ששילמו בעצמם מסים בשנתיים האחרונות בקביעות (וכך לחסום פנימה את דרכם של הזייפנים). זה ישפר את המערכת במעט מכיון שאותם תאוי כח לא הכינו את עצמם מבעוד מועד לאפשרות שזה יקרה. אבל אם בזה יסתיים השנוי, הכל יחזור על עצמו תוך כשנתיים. את הזמן הזה יש לנצל כדי לערוך שנוי בשיטת הבחירות בישראל. יש לעבור מבחירות ארציות לבחירות שלפחות רובן המכריע הן בחירות אזוריות. בכך יתפזר המאמץ על כל אזורי הבחירה ולא יתרכז לרשימה ארצית אחת.