והפעם נסעתי במיוחד...
והיו שתי צופות שצפו איתי.
הזאת מהמפקדת.
ומנהלת המתנ"ס.
אבל תכל'ס באתי בשביל...
הקצב!
אשתו של שגם מוכשרת!
הקואצ'ר!
אשתו המקסימה של מיכאלי!
והבחור שמשחק ילד עזוב הכי טוב שאפשר.
אני הבטחתי למישהי משהו אי שם בקיץ.
אז באתי לראות אותה, ואיזה מזל...
ובכן!
הרקדן!
הכוכבת! (שימו לב שראשי נוגע בשערה הרב)
המעצב!
המוסכניקית! (שדיברנו על מישהי מאוד מיוחדת ועל סדרה חדשה)
והתמונה ה-900 שלי. כמה ברור שהתמונה חייבת להיות איתה...
והיום, רגע לפני החורבן...
הדוקטורית!
החתיך שהפעם לא נולד לו ילד!
זאת שאין לה דעה!
נבל הדיסני!
החברה ממאדים!
ההוא מהשמינייה! (אבל תשכחו מזה)
הזמרת!
והאגדה!
מה? שוב עם הציפורים האהובים (למרות שפספסתי שתיים חביבות עליי).
אז...
זאת שמצחיקה רררררררצח.
זאת שחומה.
וזאת שגדלתי עליה. כולם גדלו עליה. אגב, החזקתי לה את היד. לשטוף? לא לשטוף?
סאלח שבתי שוב!
ופגשתי שוב את החתיך, המסלסלת, הרקדן (תמונה שמונה מאות) והקפטן.
על התמונה עם החתיך תסלחו לי...
הוא מיהר.
בזה הרגע נולדת לו ילדה.
אבל עוד חודש נפצה על זה.
חזרתי אל התיאטרון ועם מי הצטלמתי הפעם?
עם השחקן המוכשר!
שר החלל! (באמת הגיע הזמן)
הכותבת המוכשרת של ההצגה שגם משחקת בה!
ואיזו שחקנית חדשה מאוד. לא מוכרת...
אני לא מאמין ששוב פעם הם איבדו את הכתובה הזאת! חבורת מעצבנים!
טוב, אין חתונה, בסדר?
בכל אופן!
המצחיק ביותר,
הבכיין,
הקורעת,
החקיינית,
ואחת שאהובה עליי במיוחד.
והיום חזרנו למדינה אחרת, מדינה של מציאות בהמתנה...
ופגשנו את...
ה-מלכה שכל כך רציתי לפגוש. בהצגה היא 80% מאורסת.
מנהלת המתנ"ס!
הקפטן שחוגג יום הולדת!
חברתי הטובה שמזהה אותי מהצגות!
השרת מבית הכלבים!
אה, ו... הלכתי רכיל קצת.