בני ילד רע

trilliane

Well-known member
מנהל
מוגדר כשיר ילדים?! ממש לא!

השיר הזה לקוח ממחזמר (למבוגרים) והוא מעולם לא יועד לילדים. אם יש מי שחושב שהוא כזה זה עצוב מאד, ואני מקווה שזה גם לא מושמע לילדים כי זה לא מיועד לילדים. אני לא מכירה את המחזמר בכלל, רק את השיר הנ"ל, אבל גם ע"ס המילים שלו אני חושבת שאפשר להבין הרבה, אם מסתכלים על התמונה שמצטיירת בין השורות ולא רק על הטקסט נטו או על המלודיה העליזה. באשר למילים עצמן – אמנם השיר עצמו כביכול לא נוקט עמדה, אבל אני לא מרגישה שהוא מהלל את התופעות האלה או מתייחס אליהן בחיוב. זה ברור שיש ילד שבא ממשפחה בעייתית, בעיני יש שם הרבה ביקורת סמויה – הילדים משקפים בהתנהגות שלהם את ההתנהגות של המבוגרים. בני הוא ילד רע כיוון שהוא בא ממשפחה הרוסה. אנחנו בתור מבוגרים יכולים להסתכל מבחוץ ולראות עד כמה זה עגום, שהחיים שלו הפכו אותו לכזה, ועכשיו הוא זוכה להערצה מילדה בת 10 שחושבת שזה מגניב, ולא מבינה עד כמה החיים שלו הם למעשה איומים. * "לפעמים אני ובני משחקים באבא-אמא הוא צועק עלי וגם נותן מכות". המודל שהוא מכיר להורים זה גבר שמכה את אשתו; * "בני אין לו אמא, הוא אומר שהיא נסעה להביא לו אווירון ואופניים". ברור שמדובר במשאלת לב של הילד, או בהתרברבות שנועדה לחפות על אמת מרה. לא בטוח שהאם אכן נסעה; אולי או ברחה? אולי היא אפילו לא בחיים? בכל מקרה, לא כל שיר שבו מתוארת מציאות מסויימת הוא בהכרח שיר שמביע לגיטימציה למציאות הזו, גם אם אין בו ביקורת, בין גלויה ובין סמויה. אבל אני לא חושבת שצריכה להיות הפצה של "שירים בעלי תכנים נכונים" כי בעיני אין דבר כזה. אני כן חושבת שרצוי להקפיד שילדים לא יחשפו (עד כמה שאפשר) לשירים שאינם מיועדים לילדים ובפרט כאלה שיש בהם תוכן שאינו הולם את גילם וכו'. ברור לי שילדים לא יכולים להבין מהשיר את מה שאני מבינה ממנו ועלולים לפרש אותו לא נכון, כך שאין שום סיבה להשמיע להם אותו באופן יזום, על כך אני לא חושבת שיש ויכוח.
 

קוליפון

New member
שמעתם את הביצוע של לילך גליקסמן לשיר

הזה
 

מוגג

New member
נכון. אבל

לאהוד מנור יש שיר נוסף ששובץ באחד ממופעי הזמר לילדים: מי מכין את שיעוריו ומקשיב בקול הוריו? ילדים טובים! מי מציק לחברים ומפריע למורים? ילדים רעים! מי ישן רק בפיג'מה ותמיד עדיף פי כמה? ילדים טובים! מי עושה צרות כל בוקר ומשלם בסוף ביוקר? ילדים רעים! מי לועס בפה סגור ויודע מה אסור? ילדים טובים! מי מרעיש כשישנים ומעיר את השכנים? ילדים רעים! מי עושה לאמא נחת תעודה כל כך מוצלחת? ילדים טובים! מי ידו בכל שולח ולומר סליחה שוכח? ילדים רעים! ילדים טובים, ילדים טובים אף פעם לא משתובבים. ילדים טובים, ילדים טובים יושבים, חושבים ומקווים, אך ילדים רעים, ילדים רעים עושים חיים משוגעים! כאן כבר בהחלט ניתן לראות את ההערצה ל"ילד הרע".
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אני מכירה את השיר, אבל לא רואה קשר בין השניים

לא מבחינת הנושא, אלא מבחינת הרלוונטיות. "ילד רע" (בני) נכתב בהקשר מסויים, עבור מחזמר, שיש לו עלילה מסויימת להעביר; "ילדים רעים" נכתב לפסטיבל לשירי ילדים (שנים מאוחר יותר). תגיד שאהוד מנור כתב שיר לא לא חינוכי לילדים – לא מתווכחת. אני לא בטוחה שניתן לשפוט ע"ס השיר הזה את היחס האמיתי שלו, אבל אין לי כוונות (וגם לא כלים) לבצע לו ניתוח אופי. אהוד מנור העריץ את הילד הרע? לא משוכנעת, אבל נגיד שכן. אז?
 
שיפוט בוגר

אני מקבל שטעיתי באמירה שזהו שיר ילדים. מתוך חוסר ידע או בורות. אבל כאן נכנסת לתמונה שאלת המיליון דולר האם לתת במה לקיצוניות ובכך להפיץ אותה (כלומר להפיץ את האמירות הקיצוניות בשיר). למרות שבוגר יקרא וידע להבין כי השיר מתאר התנהגות חריגה בכל זאת עם קריאות נשנות של שירים כאלו יווצרו אצלו משקעים אשר בלא מודע בונים אצל הקורא עמדה ועם הזמן עלולים להתפרש לא נכון ולאחר מספר שירים השיפוט עלול להפגם. זהו מצב של שטיפת מוח בו השומע לא האמין בדרכו מלכתחילה ולאחר המסרים החוזרים ונשנים דעתו משתנה ובכפיה. ולכן עצם ההשמעה והפצה של השיר היא הלגיטימציה לאמירות שבו.
 

בני בום

New member
דעתי בעניין

קודם כל, אף על פי שהשיר אינו שיר ילדים, ילדים אהבו אותו אז (ועד היום
) וגם ילדים, אף על פי שהם "רק" ילדים (אני לא מדבר על גיל 3) מבינים מצויין שאסור לגנוב אבטיח מהשוק כי זאת דוגמה מהשיר "ילד רע". גם אף ילד לא חשב שאם בני "נותן מכות", זאת דוגמה טובה ולגיטימציה לאלימות. ילד שהיה אלים קודם ימשיך להיות אלים, וילד שלא היה - לא יתחיל בעקבות האזנה לשיר הזה. לטריליאן: אם את מקווה שהוא לא הושמע לילדים, טעות ענקית בידך. לא ניתן לסגור ילדים בבועה, כל הילדים הכירו אז את השיר ואהבו אותו. השיר היה להיט ענק. לדעתי השיר עדיין תמים, ואם תשאל מה כן מפריע לי במילים של שירים שילדים נחשפים אליהם - זה התחיל רק בשנים האחרונות, כששירים מכילים מילים בוטות וקללות. דוגמה: יצא לי לשמוע ילד בן 4 וחצי שר "תקראי לי בן זונה" או "כל מה שבא לי לעשות זה רק בנות, מזל שאלוהים ברא את יד ימין". טריליאן, לא ניתן למנוע חשיפת ילדים לשירים האלה, ולכן לדעתי הסובייקטיבית לגמרי, זה קצת לא לעניין להרחיק לכת יותר מידי במילים של שירים. אני יודע שלדעת אחרים זה בסדר, ואין לי כל עניין להיכנס לפולמוס חסר תוחלת על זה כאן - הבעתי רק את דעתי. מה שאני אומר הוא שלעומת חלק מהשירים של היום, שירים של פעם (כולל "ילד רע") הם שיא התמימות. "אמירות קיצוניות"? על מה אתה מדבר, ערפל. ממש לא הייתי רוצה שתכני השירים יוגבלו לתכנים "חינוכיים" או "חיוביים" בלבד שמשדרים שמחה (דוגמת "פזמון ליקינטון"), מה אנחנו בסינגפור? אולי נתחיל גם לעשות מסדרים צבאיים לילדים קטנים? כולם יצאו מה-זה מחונכים. יופי של שטנץ. ואולי תתפלא, ערפל, אבל גם שירים כמו "ילד רע" מחממים איזו פינה קטנה בלב
(לאנשים מסויימים
)
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אתה מייחס לי דבר שלא אמרתי

דבר ראשון, אני לא מופתעת שילדים אהבו אותו, כי הוא להיט, ברור. יש לו לחן מוצלח, ומילים מגניבות; אבל זו ממש לא הנקודה. ברור לי לחלוטין שלא ניתן לסגור ילדים בבועה ולא טענתי כך. למעשה רציתי להוסיף את ההסתייגות הנ"ל, שלא ניתן למנוע חשיפה של ילדים לתכנים כאלה, אבל החלטתי לוותר כי זה קצת התרחק מהנקודה שלי. ילדים מאזינים לרדיו, וצופים בטלוויזיה, וכיום גם גולשים באינטרנט, והיכולת לסנן עבורם תכנים היא בסופו של דבר מוגבלת למדי. זו המציאות, מה לעשות. הכוונה שלי היתה שאני מקווה ולא חושבת שהשיר צריך להיות מושמע לילדים באופן יזום (זכרתי שכתבתי את המילה הזו, אולי בסופו של דבר ערכתי אותה החוצה משום מה). הכוונה היא שלא הייתי מכניסה את השיר לדיסקי אוסף לילדים, לקלטות לילדים או שרה אותו במופע לילדים וכו'. לא הייתי מתייגת אותו כשיר לילדים, לא הייתי מנסה לשדר להם שהוא שיר לגיטימי, לא הייתי מגישה להם אותו על מגש של כסף. יכירו – יכירו; אבל אני לא רואה סיבה לעודד את זה באופן אקטיבי, זה הכל.
 

בני בום

New member
זה בסדר, יש הסכמה ../images/Emo45.gif

ילדים בגיל 10 ויותר כבר שומעים מה שהם רוצים, לא מה שמשמיעים להם באופן יזום. לגבי הילדים הקטנים - אני מסכים איתך, ולמרות זאת אפילו הילד בן ה-4.5 שציטטתי אותו שר מילים בוטות שהוא לא מבין - שמע את השירים, בלי שהשמיעו לו אותם באופן יזום.
 

recordion

New member
מה ששמענו פעם

לא היה חף מאלימות, והיה לא פעם די פחיד. תחשבו על הילדים שנרדמו למילים "בוערת הגורן בתל יוסף" - בימים שעדיין ידעו מה זה גורן, והיכן פחות או יותר נמצאת תל יוסף. תחשבו על הימים שחלק מרכזי בספרות הילדים היו אגדות האחים גרים, על מכשפותיה, האמהות החורגות ושאר מפגעים מפחידים. מאידך, פעם ילדים היו חשופים יותר ל"שירים מטעם" ופחות לאמצעי תקשורת, שגם בהם צונזרו תכנים, לפחות בשעות העירות הרגילה של ילדים. כשהייתי קטנה, אמא שלי הכירה את כל השירים שלמדנו בגן, ואת השירים שלמדנו בשיעורי זמרה בבית הספר. אפילו היו תכניות רדיו לילדים, בשעות שילדים ערים ומוכנים לשמוע. כיום, כשכל פוחח בגיל חד ספרתי תובע (וכשאפשר מקבל) טלפון סלולרי, ואם לא, אז לפחות איזה נגן אמפי3, המוזיקה זמינה מאי פעם. ומה שזמין הוא הפלייליסט על שיריו "החינוכיים" (ע"ע רוצה בנות), תכניות רדיו לילדים בכלל אין. במקומם אתם מוצאים את הילדים מול הטלויזיה, בערוץ הילדים, על מנחיו ההורמונלים, עם שלל גיבורי אנימציה יפאנים שמצילים את העולם בעזרת קלפים, מפלצות וצבי נינג'ה. אז מה הפלא שזה מה שצורך דור העתיד? אפילו שיעורי זמרה כמו שהיו לנו בבית הספר היסודי היו יכולים להעשיר קצת את הרפרטואר המשמים אליו חשופים צעירים בימינו, בו נכסי צאן הברזל שלנו מגיעים לאזנים צעירות רק אם שוחטים אותם במסגרת כוכב נולד זה או אחר. אבל למיטב נסיוני עם ילדי, אפילו בגיל הגן מתעלמים מרוב שירי הילדים של פעם, ומחליפים אותם בחדש, במגניב, ובזה שלא יצלח את השנים.
 
למעלה