תשניות בבולי "דאר עברי"
מיכל שלום, עכשיו כבר 3:30 בלילה ורק עתה ראיתי את שאלתך. ברשותך, הפעם, תשובה קצרה, יחסית, בשני חלקים. אולי בהזדמנות אחרת אאריך בדברים בנושא אם לחברי הפורום יהיה עניין בכך. בולי "דאר עברי" (ובבקשה - "דאר" ללא האות ו', שאינה מופיעה בבולים) הודפסו בתנאים מחתרתיים עוד לפני קום המדינה, כדי שיהיו מוכנים לפתיחת סניפי הדואר מיד לאחר הכרזת העצמאות. עקב כך ההדפסה נתקלה בקשיים רבים, טכניים ואחרים, וקיימות תשניות לאין ספור בבולים אלה שמקורן בתנאי ההדפסה. חלק מהתשניות נבעו מכך שמלאי הנייר הזמין לצורך הנפקת הבולים היה מצומצם ובאיכות משתנה. עקב כך קיימים בולים על נייר לבן-צהבהב (הנייר הסטנדרטי בעריכים שבין 3 ל- 250 מיל), אפור (בשני עריכים, 10 מיל ו- 50 מיל, שניהם קיימים גם על נייר לבן-צהבהב), חום-צהבהב (הבולים של 500 מיל) וכחלחל (הבולים של 1000 מיל). חלק מהתשניות נבע מכך שבמכונות הניקוב נעשה מפאת לחץ הזמן שימוש בסרגלי ניקוב בגדלים שונים. לכן בולי הסדרה מוכרים לנו כיום במספר שינונים בגדלים שונים (גודל השינון נקבע על פי מספר החורים בקטע באורך שני ס"מ). כל בולי הסדרה הונפקו בניקוב של 11 (מוכר גם כשינון 11X11). "שלושת הגדולים" (250, 500 ו- 1000 מיל) מוכרים גם בשינונים 11X10 ו- 10 (המוכר גם כשינון 10X10). בין העריכים הנמוכים יותר ידועים בעיקר הבולים של 3, 5 ו- 10 מיל המנוקבים בשיטה הנקראת "דיקור" (שהסבר עליה הבאתי בפורום בשבועיים האחרונים). כמו כן מוכרים הבולים של 3, 10, 20 ו- 50 מיל בשינון 11X10, הבול של 15 מיל בשינון 10.75 והבול של 3 מיל בשינון 10 ("10X10"). בנוסף קיימים בולים נוספים עם השינונים האלה וכן ידועים כמה שינונים נוספים שמקורם, ככל הנראה, בהדפסות נסיוניות או שמוכרת מהם כמות מאד קטנה של עותקים, כך שהם לא רשומים בקטלוגים המסחריים ה"רגילים". מעבר לכך מוכרות בבולים מכל העריכים בסדרה דוגמאות של ניקוב חסר בין בולים או בין בולים לשולי הגליון. מקורן של דוגמאות אלה הוא, ככל הנראה, בשימוש לא נכון במכונות הניקוב, שתופעלו על ידי אנשים שלא היו אנשי מקצוע בתחום הדפוס - או לפחות לא בתחום של הדפסת בולים. סוג אחר של תשנית ידוע כ"שובלים שגויים" - הבול של 10 מיל עם ארבע שורות טקסט בשובל (במקום חמש השורות שהיו צריכות להיות בו) והבול של 15 מיל עם חמש שורות (במקום ארבע). תשניות אלה נבעו מתיקונים לא זהירים של לוחות ההדפסה, שייצורם סבל מבעיות ותקלות רבות. נקודה מעניינת - תשנית השובל השגוי בבול של 10 מיל קיימת רק בבולים שהודפסו על הנייר האפור. דבר זה מלמד שהטבעת השובל השגוי בלוח ההדפסה נעשתה לאחר שכבר הודפסה כמות גדולה של בולים בעריך זה על נייר לבן-צהבהב. ככל הנראה התגלתה בעיה בשולים התחתונים של הלוח באחד השובלים. השובל הישן נמחק ובמקומו הוכנס בטעות שובל של בולי ה- 15 מיל, ואז ההדפסה חודשה, אבל על נייר מהמלאי האפור, עם השובל השגוי. גם כאן נראה שהבעיה נוצרה בגלל תנאי ההדפסה המחתרתיים שחייבו שימוש בכוח אדם בלתי מיומן. התשניות הנ"ל - הבדלי הנייר והשינון, השינונים החסרים והשובלים השגויים מקוטלגים ברמה זו או אחרת של פירוט במרבית הקטלוגים הנפוצים של בולי ישראל. לא כך הדבר לגבי התשניות הבאות. בגלל התנאים בהם נעשתה העבודה, גלופות ההדפסה ולוחות ההדפסה של בולי "דאר עברי" נוצרו בידי אנשים בלתי מנוסים ולאחר מכן הלוחות טופלו בצורה לא מקצועית, בידים "גסות", על ידי כוח אדם בלתי מיומן. ההטבעה של דמות הבולים בלוחות נעשתה בצורה לא אחידה, כך שנוצרו הבדלים קטנים בין בולים השוכנים זה ליד זה באותו לוח. מעבר לכך טיפול בלתי הולם בלוחות ההדפסה גרם לכך שתוך כדי תהליך ההדפסה נוצרו בהם אתרים של חוסר בצבע או של צבע שנמרח, ואלה מופיעים כמובן בבולים המודפסים. תשניות כאלה ידועות בין אספנים כ"פגמים קבועים בלוח ההדפסה". מוכרים מאות פגמים קבועים כאלה בלוחות ההדפסה של תשעה העריכים של סדרת "דאר עברי" (שחלקם הודפסו ממספר לוחות, כשבכל אחד מהם פגמים קבועים שונים במקומות שונים). הטעות בראש המטבע בבול של 10 מיל בחלק השני של שאלתך לעיל נראית כפגם קבוע שכזה – הקו הלבן שהיה צריך לתחום את המטבע לא הוטבע כראוי בבול בעמדה הזאת, או נעלם עקב מריחה קטנה של הצבע בגלל טיפול לא זהיר בלוח (נגיעה בלוח כשהצבע עליו עשויה לגרום לכך). סוג אחר של תשניות קשור באיכותו של צבע ההדפסה ובאיכות הטיפול בו במכונות הדפוס. גם כאן, הזמן הבלתי מספיק שהועמד לרשות המדפיסים, התנאים המחתרתיים של ביצוע ההדפסה וחוסר הידע והנסיון המקצועי של העושים במלאכה עמדו להם לרועץ. בולי "דאר עברי" הודפסו בשיטה הנקראת "ליתוגרפיה" שמשמעותה, במקור, היתה הדפס מלוח אבן ("ליתוס" ביוונית), אבל ב- 1948 נעשתה מלוחות מתכת או גומי. שיטת הליתוגרפיה מתבססת על הדחייה ההדדית בין מים לשמן. לוח הדפוס נצבע במקומות המתאימים בצבע שומני ואז הוא מוצמד לגליון נייר המקבל את ההטבעה של הצבע היכן שהדוגמא צריכה להופיע. כעת הלוח מורטב במים שבגלל שהצבע השומני דוחה אותם הם יכולים להיצמד ללוח רק במקומות בהם לא צריך להיות צבע (החלקים ה"לבנים" בתמונת הבול). כעת נמרחת על הלוח שכבה חדשה של צבע שומני, הנדחה על ידי המים מהמקומות ה"לבנים" ונצמד רק למקומות שבהם כבר היה, וצריך להיות, הצבע, ואז שוב ניתן להדפיס גליון נוסף. הבעייה בשיטת הדפוס הזאת היא שאם הצבע איננו מטופל נכון (העבודה נעשית בתנאי חום חריגים, או ערבוב הצבע לא נעשה בצורה נכונה ואחידה) נוצרות בצבע בועיות קטנות של אויר. כאשר הלוח נלחץ אל גליון הנייר הבועיות האלה מתפקעות ותוך כדי כך הן מסירות את הצבע מהלוח בקו ההיקף שלהן. מאותו רגע יהיה סימן קטן של עיגול חסר צבע בתמונת הבול שבאותו מקום על לוח ההדפסה. החל ממחזור הדפוס הבא במכונה המים ייצמדו ללוח בעיגול הזה, הצבע יידחה, וכל הבולים שיודפסו מכאן ואילך יכילו את העיגול הלבן, שאינו שייך לעיצוב המקורי של הבול. בגלל צורתו של העיגול הלבן הזה נהוג לקרוא לבעייה הזאת, שהופכת גם היא לפגם קבוע בלוח ההדפסה, בשם "מעלות" (באנגלית "degrees"), משום שבמצפן או במדחום נהוג לסמן ציון של מעלות על ידי האות הקטנה "o". בהדפסת בולי "דאר עברי" נפלו פגמי "מעלות" על עשרות אתרים בלוחות הדפוס. אם תסתכלי מקרוב בבול של 3 מיל בחלק הראשון של שאלתך, תוכלי לראות שה"ד" הפכה למעשה ל"ה" בגלל "מעלה" שנפלה בחלק השמאלי התחתון שלה. אותו דבר קרה גם בבול של 10 מיל בחלקה השלישי והאחרון של שאלתך, שם ה"מעלה" מופיעה בחלקו העליון של המטבע.
