המלצה - "ישנונים" - לורנזו קרקטרה

המלצה - "ישנונים" - לורנזו קרקטרה

קרקטרה לורנצו – "ישנונים" מעריב, 352 עמ' זהו סיפורם של ארבע נערים צעירים, לורנצו, מייקל, טומי וג'ון שהיו חברי נפש בניו יורק של שנות ה- 60. הם גדלו באחת השכונות המסוכנות והידועות לשימצה של ניו יורק : מטבח השטן. שכונה של מהגרים עניים שמחד סיפקה אווירה של אלימות, פשע וסמים אבל מאידך סיפקה סוג של ביטחון לילדים שגדלו בה. בטחון שנבע ממערכת קשרים, אמנות והסכמים חברתיים שבשתיקה. אבל שום דבר מכל מה שחוו במשך ילדותם, לא הכין אותם לחוויה שעברו במשך שנה במוסד לנערים ווילקנסון. לפי האתר של קרקטרה, הספר מהווה אוטוביוגרפיה של המחבר. הוא מחולק למעשה לשלושה ספרים, כאשר הספר הראשון מתאר את החיים לפני והספר השלישי את החיים אחרי. הספר השני מבחינתי הוא הספר המזעזע ביותר. התיאורים של מעשי האלימות, ההשפלות, האינוסים שעברו במוסד לנערים פשוט מצמררים. הם כל כך בלתי נתפסים עד שלפעמים שאלתי את עצמי עד כמה הסופר הרחיק לכת בדמיונו. מעבר לסיפור יש בספר כתב אישום חמור כנגד מערכת ענישה שהפקירה את הילדים לגורלם מבלי לדאוג לזכויות בסיסיות ומינימליות שלהם כבני אדם. הספר מהווה סוג של מסמך שמסביר כיצד טיפול לא נכון בילדים עבריינים יכול להחמיר את הבעיה ולהפוך את אותם עבריינים קלים, לעבריינים אכזריים וחסרי רחמים. בשלב מסויים התחלתי לחשוב שיתכן שדברים כאלה קיימים גם בארץ ומי מבטיח את שלומם ורווחתם של אותם עבריינים צעירים. אבל לא הכל שחור בספר, יש גם אופטימית. התיאורים בספר הראשון, שמתרכז בעיקר בתיאור החיים של הילדים בשכונה, בעיקרם אופטימיים. הם מתארים את מערכת הקשרים בין הכנסיה ונציגיה לבין התושבים והילדים. מערכת יפה של תמיכה וערבות הדדית. בנוסף, החלק הראשון מתאר מערכת חברויות ונאמנויות בלתי מסוייגות. גם ברקע של הספר השני שמתאר את מערכת ההתעללות, קיימת האופטימיות והתקווה, שבוודאי באה לידי ביטוי בספר האחרון והשלישי המתאר את החיים לאחר ווילקנסון. בזמנו צפיתי בסרט שנקרא "סליפרס" (sleepers) על השם המקורי של הספר (בכל זאת שחקנים מעולים כמו בראד פיט, דסטין הופמן ורוברט דה נירו קשה לפספס). הסרט היה מחריד. אני זוכרת שבקטעים ארוכים שלו זלגו דמעות מעניי בלי שליטה. הסרט מתחיל בספר השני, אבל מביא גם קטעים מהספר הראשון. הספר מחריד יותר. עוצמת המילה הכתובה מכה בקורא כמו אגרוף בבטן, ששואב את האוויר מהריאות ומשאיר אותך חסר נשימה. גם בספר הזלתי דמעות. הספר היה רב מכר בארה"ב, דבר מובן לנוכח הצלחת הסרט אם כי אני מרגישה שלקחו סיפור קטן וכואב והפכו אותו מסחרי ובכך חיללו את "קדושתו". ולסיום הערת הסתייגות. למרות שהספר חזק, יש בו קטעים שהם בגדר טלנובלה או יותר נכון, החלק האחרון ברובו כתוב בצורה ממוסחרת, וברור לקורא שהסופר תכנן שיסריטו את הספר. לטעמי, המיסחור הזה רק פוגע בעוצמה של הספר, אם כי בסוף הספר הוא חוזר לקו שהנחה אותו בתחילת הספר. מומלץ לבעלי לב חזק

אני זוכרת שרציתי לראות את הסרט, אבל

שמעתי עליו דברים דומים למה שאת מתארת, ולכן נמנעתי. תודה על ההמלצה, אולי אשקול שוב.

הסרט

לטעמי הסרט מעולה, השחקנים משובחים, אבל הסיפור כואב וככזה אני חושבת שלא יכלו לעשות אותו טוב יותר.

../images/Emo166.gif נשמע מעניין

זה על אותו משקל של "תלחצי!"? (אם קראת)

לא קראתי את "תלחצי"

אבל מתיאור העלילה שקראתי, זה לא נראה לי אותו הדבר. כמובן שלא כתבתי את כל עלילת הספר בכדי לא לעשות ספויילר.

בכל אופן, הייתי ממליצה לך לקרוא

אותו! אני חייבת לומר שאת קוראת נורא מהר! אני מסתכלת על הביקורות שלך, ופעמים רבות רוצה לקרוא את הספרים עצמם, ואני לא עומדת בקצב שלך. (הקצב שלי הוא בד"כ 2 ספרים בשבוע). יישר כוח!!!

יפתי ../images/Emo24.gif

ממש לא מהיר ביחס לקצב שלי בעבר. בתקופה האחרונה בגלל הילד ושות' הממוצע שלי 2 ספרים בשבוע בדיוק כמו שלך. אני מקווה לחזור לעבודה ואז להתחיל להשלים פערים. תודה

זה ממש ממשממש לא כמו תלחצי.

אומנם שניהם על עוני ומצוקה ומה שמתפתח מזה. ושניהם ספרים מצויינים. (סיון, תקראי את "תלחצי".)

אני אשתדל ../images/Emo6.gif

בעיני הספר היה בהרבה יותר טוב מסרט

אף על פי שהשחקנים היו מהאהובים עלי היה קשה בסרט להעביר את הכל. בהחלט ספר מומלץ. סיון קחי עכשו הפסקה למשהו קליל אחרי "ארץ אבות" ו"ישנונים". בפקודה!!!

התגעגעתי לביקורות שלך.

תודה.

משדרים את הסרט היום

פתאום ראיתי שהוא ישודר היום ב23:55 בערוץ 10, למי שמעוניין

מי יצליח לשרוד...

עד 2.40 לפנות בוקר...בכל אופן תודה

אולי אני אקליט,

אבל אז זה יצטרף לעשרות הקלטות שמחכות ל"כשיהיה לי זמן"

הצלחנו לשרוד

ואנחנו דווקא מהנרדמים בסרטים, אבל זה באמת סרט שאי אפשר להרדם באמצע שלו. רק עכשיו קראתי את הביקורת על הספר, תודה סיו, זה היה מעניין במיוחד לאור העובדה שראיתי אתמול את הסרט לראשונה. סרט נהדר ואכן מאד מאד קשה, אבל בשונה מהרבה סרטים "רעים" (לא סרטים שעשויים רע אלא סרטים שמספרים על הרוע) אחרים הוא דווקא מסתיים עם איזו תחושה חצי אופטימית, לפחות קתרזיס הוא מעניק (בשונה למשל מ"שבעה חטאים", "מיסטיק ריבר" ו"מדורת השבט" הישראלי - שלושתם סרטים שמשאירים את הנשמה עם משקעים עכורים יתר על המידה). בכל אופן הסרט עשוי היטב יש בו סצנות עם הרבה רגישות ועדינות. בשורה התחתונה - מומלץ מאד.

../images/Emo58.gif

בספר אין את הקתרזיס הזה אלא יותר תחושה של נקמה מתוקה- מרירה. אני שמחה שנהניתם.

קראתי לפני שנים וגם ראיתי את הסרט.

הספר השאיר עלי חותם עז יותר מאשר הסרט.