לא קראתי את הספר אבל אני מודעת קצת לעקרונות העירוניות
המתחדשת, שהושפעה מג'ייקובס.
הטענה שלה שהיא שהתכנון של המחצית השניה של המאה ה-20 פגע בעירוניות וביוקר המחיה של שכבות נרחבות באוכלוסיה. אפשר לראות את במה שנותר מערים ישראליות, שנמצאות במשבר עמוק.
שנים של תכנון כושל שהעדיף שימוש ברכב פרטי, יחד עם תכנון של פרברי שינה, למעשה "מחסן עובדים" כהגדרתו של ד"ר יואב לרמן, הביא לכך שיוקר המחיה כאן עצום והתלות ברכב הפרטי מוחלטת. זה יחד עם הפרדת שימושים, כלומר מחסן העובדים הוא למעשה עיר או עיירה שכל תכליתה היא לשמש מקום לינה, כי כל שאר הזמן עסוקים התושבים לצאת ממנה לעבודה במרכזים שמחוצה לה. במקום ליצור עבודה, מגורים ותרבות באותה עיר עצמה. הוסיפי לכך את הקניונים, שהם למעשה מקדשי מוות צרכניים, חסרי כל נשמה, מחייבים, שוב, הגעה ברכב פרטי שהוא רכב בזבזני סביבתית ויקר, והנה לך רחובות ראשיים בערים שרוקנו מכל תוכן אם אי פעם היה להם כזה. והפגיעה בעקבות כך בעסקים קטנים. תסתכלי על רחובות ישראליים ועד כמה נותרו בהם עסקים קטנים כאלה, וכמה רשתות נכנסו לכל מקום.
אז זה הרעיון. פעם בשנה מאורגנות הליכות ג'יין, על שמה, כדי להבהיר את הרעיונות ולנסות להסתכל קצת אחרת על המרחב העירוני. אז כן, זה נוגע למדעי החברה, אני חושבת.
