שירים וספורים על אבדות.

מתוך מפתח קטן, מפתח גדול.שלומית כהן אסיף. מהספר מאחורי וילון

האפרסקים.
איבדנו את המפתח הגדול
אולי בשלולית המים
אולי בגבעת החול.
חיפשנו גם בעשב
בין עלה לגבעול...

שיר מתקופת הילדות:אבדה לנו כבשה. מילים ולחן: עממי.

אבדה לנו כבשה הלוג'ייה הלוג'יה
לאן היא ברחה הלוג'ייה הלוג'יה
ברחה להרים הלוג'ייה הלוג'יה...

השיר 'אבדה לנו כבשה'

http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=10916&artist=277

אבד לי הכדור/זאב.

אבד לי הכדור
הגדול האדום.
בו שיחקתי כל היום,

ובלילה-
חלמתי:תהום
ואני זורק כדור לשמיים
ושולח אחריו הידיים
לתפוש. אני עף
ופתאום-
נופל הכדור אל התהום
ואני אחריו...

שיר שלי "איבוד"

איבוד / דינה וולוך

הלכנו לַיָּם: אני, אימא שלי,
דובי תום וכף ודלי.
כולנו שיחקנו בַּחוֹל,
הים היה גדול וכחול,
ואז, פתאום, אימא נעלמה.
לא הבנתי למה וּמָה...

היו המון אנשים על יד,
ואני – לגמרי לבד.
אבל
לא בכיתי בכלל.
רק עמדתי
וקצת רעדתי,
אפילו שהיה חם.
וגם
התחילו לטפטף לי דמעות,
רק שתיים שלוש,
ואז הגיעה אישה
עם כובע אדום על הראש.
האישה הייתה גבוהה עד השמיים.
היא התכופפה המון,
עד שראו לה את העיניים
ושאלה: "מה קרה לך, חמוד,
האם הלכת לאיבוד?"

עניתי לָעיניים ולכובע האדום:
"לא, אני דווקא נשארתי בַּמָּקוֹם.
זאת אימא!
עזבתי אותה רק רגע בלי השגחה,
והיא קמה והלכה..."
האישה אמרה: "אל תבכה, ילד נחמד,
תן לי יד,
נלך לַמַּצִּיל והוא יעזור.
כולם יודעים שהוא גיבור!"

לפני שהספקנו לבקש עזרה
אימא פתאום חזרה,
כאילו היא לא נעלמה בכלל.
היא לא אמרה לי: "סליחה", או "חבל".
היא חיבקה אותי חזק
חיבוק ענק ע-נק
ואמרה, שְׂמֵחָה ומחייכת:
"בוא, ילדון שלי,
צריך ללכת!"

דינה, מקסים.