עונג שבת לפרשת נשא

עונג שבת לפרשת נשא

פרפראות לפרשת נשא מאת הרב גרשון שטיינברג

פר' נשא היא הפרשה הארוכה ביותר קע"ו פסוקים. וכן בתהילים הפרק הארוך ביותר הוא פרק קי"ט שבו קע"ו פסוקים, גם מס' בבא בתרא היא המס' הארוכה ביותר שבה קע"ו דפים.

אלו המשתלחים מחוץ למחנות לפי סדר הכתוב: "כל צרוע, וכל זב, וכל טמא לנפש". המצורע משתלח מחוץ לשלש מחנות, הזב משתי מחנות, וטמא מת משתלח רק ממחנה שכינה.

דין וודוי כתוב אצל גוזל שנשבע לשקר "והתוודו את חטאתם". למה זה כתוב אצל גזל, כי כל עבירה זה גזל, כי ה' ברא את האדם למעשים טובים, ואם כן הוא גוזל מהקב"ה (שפת אמת).

באשם גזילות כתוב בו "והתוודו את חטאתם", ומכאן לומדים חז"ל את הדין, שכל המומתים חייבים להתוודות.

איש איש כי תשטה אשתו. אומרים חז"ל אין אדם עובר עבירה, אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות, וזהו תשטה לשון שטות.

ופרע את ראש האשה. למה צריך לפרוע את שערה, חז"ל אומרים שכל שיער יש לו גומא אחת, ואם היו שתי שערות בגומא אחת, היה זה מעוור את עיני האדם, כך אצל האשה צריך שיהיה לה בעל אחד.

כל המנחות באות מסולת חיטים, חוץ ממנחת העומר שבאה מסולת שעורים, ומנחת סוטה באה מקמח ולא מסולת, וגם משעורים ולא מחיטים, שזה מאכל בהמה, מפני שהיא עשתה מעשה בהמה.

פעמיים אנו מוצאים "תנופה" במנחה, במנחת העומר, ובמנחת סוטה. [לבד משתי הלחם, שהם מחמץ, ואינם נקטרים].

כל המנחות באות ממצה, חוץ משתי הלחם העשויים מחמץ, גם לחם הפנים עשוי ממצה.

ואמרה האשה אמן אמן. יש הלומדים מכאן רמז: "אמן" ר"ת: ארבע כוסות, מגילה, נר חנוכה, אלו המצוות שהנשים חייבות בהן, מפני שגם הן היו באותו הנס.

ואיש כי יפליא לנדור נדר. אומר האבן עזרא שהאיש שמפריש עצמו מהעולם הזה זה פלא.

והימים הראשונים יפלו. רמז לכל אלה שמתקרבים לה', והיצר משפילם, באומרו, בעל עבירה אתה, ולא יועיל התשובה, אומר הכתוב "והימים הראשונים יפלו" שלא יחשוב על-מה שהיה, אלא יתחיל מחדש, ויתחזק. וכן אנו אומרים בתפילה "מעתה ועד עולם" שהעיקר צריכים להתחזק שמעתה ועד עולם יתנהג כשורה (בעלי מוסר).

פעמיים כתוב בתורה "יין ושכר", אצל אהרן בפ' שמיני, יין ושכר הכוונה "יין המשכר" שעומד 40 יום, ואצל נזיר "יין" זהו יין חדש, "ושכר" זהו יין ישן.

קרבנות טהרה של נזיר: כבש לעולה, כבשה לחטאת, איל לשלמים, 20 מצות. השלמים נאכלים ליום ולילה [ולא ככל שלמים שני ימים ולילה]. אם נטמא בימי נזירותו, מביא לאחר שנטהר: שתי תורים או שני בני יונה, אחד לעולה ואחד לחטאת, וכבש בן שנה לאשם. קרבן אשם הוא תמיד איל, חוץ מנזיר ומצורע המביאים כבש לאשם.

לחמים האמורים בתורה: שתי הלחם, 12 לחם הפנים, 20 לחמי נזיר, 30 לחמי מילואים, ו-40 לחמי תודה.

בברכת כהנים כתוב 6 ברכות: יברכך, ישמרך, יאר, ויחונך, ישא, שלום. 5 ברכות כנגד חמשה חומשי תורה, ועל כולם שלום, כי בלי שלום, אי אפשר שיחולו הברכות האלו (הגר"א).

ישראל ר"ת 1) י'ש ש'ישים ר'יבוא א'ותיות ל'תורה. 2) י'צחק י'עקב ש'רה ר'בקה ר'חל א'ברהם ל'אה.

הכהן מברך "...וצונו לברך את עמו ישראל באהבה". היכן כתוב בתורה שה' ציוה לברכם באהבה, יש אומרים, כי ללא אהבה לא חלה הברכה, ודומה לזה אומר רש"י, כתיב "אמור להם" מלא עם וי"ו לא בחפזון ובבהלה, אלא בכוונת הלב (מהרי"ץ חיות סוטה דף ל"ט.) ויש אומרים שכתוב בזוהר שכהן שהצבור שונאים אותו או הוא שונא את הצבור סכנה הוא לכהן אם ישא כפיו, וע"ז תקנו בברכה לברך את עמו ישראל באהבה, ולכן אם אינו יכול לכוף את יצרו ולהסיר השנאה מלבו יצא מביהכ"נ קודם רצה (מ"ב סי' קכ"ח בשם אחרונים).

חז"ל אומרים: 3 גויים ברכו, שתיים מהם נתקיימו, ואחד לא נתקיים. ארוונה היבוסי ברך את דוד "ה' ירצך", ונתקיים. דריוש בירך את דניאל "א' די אנת פלח לו הוא ישזבנך" (ה' שאתה עובדו, הוא יצילך), ונתקיים. לבן ומשפחתו ברכו את רבקה "אחותנו את היי לאלפי רבבה" ולא נתקיימה ברכה זו, ולהיפך, היא היתה עקרה. וההבדל: מפני שארונה ודריוש הזכירו בברכתם את שם ה', לכן התקבלה תפלתם, ולבן לא הזכיר את ה' אלא אמר מלבו, לכן לא נתקיימה הברכה. גם הכהן בברכת כהנים, אומר "יברכך ה'" הברכה מהקב"ה, ולכן ברכות אלו יתקיימו. וזהו לימוד לכל אחד המברך לחבירו, שיזכיר את ה' בברכתו.

בברכת כהנים לא מפורט בכתוב במה יברכך וכו', (חז"ל דורשים: "יברכך" בממון, "וישמרך" מן המזיקים וכו', אך אינו מפורש בתורה). אומר הגרי"ח זוננפלד זצ"ל, כי הכהן הרי אינו יודע מה שחסר לכל אחד, כי יתכן שיברך לאחד בעושר, ולא טוב לו בזה, כי יש עושר השמור לבעליו לרעתו, אמר הקב"ה לכהן, אתה תאמר יברכך וכו', "ואני אברכם" אני אברך לכל אחד במה שטוב לו.

לאחר שמסיים הכהן לברך ברכת כהנים, אומר בתפלתו "עשיתי מה שגזרת עלי". שואלים, איזה גזירה יש בזה שצריך לברך את ישראל, אלא שלפעמים יבא כהן עניו ויאמר, מי אני ומה אני שאברך את ישראל הרי איני ראוי לברכם, לכן אומר, "עשיתי מה שגזרת עלי" ואפי' שאינני ראוי לברכם.

מתכון לשבת: קציצות חציל וכרשה

המרכיבים (ל-16 קציצות שמנמנות שישביעו 4 סועדים):
1 חציל
4 כרשות בינוניות, קצוצות דק

התערובת לפני הוספת עשבי התיבול
2 קישואים מגוררים בפומפייה וסחוטים
1 תפוח אדמה, מבושל ומעוך לפירה
1 בצל גדול קצוץ
2 שיני שום, קצוצות דק
2 כפות קמח
1/4 צרור פטרוזיליה
מעט שמיר
1/4 כפית מכל תבלין: מלח, פלפל, פפריקה אדומה, טרגון יבש
שמן לטיגון

אופן ההכנה:

קולים את החציל ישירות על האש או מתחת לגריל בתנור. לאחר שהוא שרוף למשעי, מצננים וחותכים לאורך. מוציאים את בשר החציל, קוצצים אותו, ממליחים מעט ושומרים בצד.
מבשלים במים רותחים את הכרשה הקצוצה כ-5 דקות. מוציאים, מקררים וסוחטים היטב בידיים. ככל שתסחטו יותר – כך הקציצות יהיו דחוסות יותר.
מטגנים את הבצל והשום במחבת. מוסיפים את הכרשה המבושלת והסחוטה, את הקישואים הסחוטים ותפוח האדמה המעוך. מטגנים את הכל יחד מספר דקות. מוסיפים את הפטרוזיליה, השמיר ויתר התבלינים.
מורידים מהאש, מוסיפים לתערובת את הקמח ואת בשר החציל, ומערבבים עד לקבלת תערובת אחידה. אם התערובת נוזלית מדי, ניתן להוסיף עוד קצת קמח.
יוצרים קציצות שמנמנות. מטגנים במחבת טפלון במעט שמן, או אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני-גבוה כחצי שעה.
הצעת הגשה: לסדר בצלחת הגשה פרוסות חצילים מטוגנות או קלויות ועליהן את הקציצות.

פיוט לכבוד שבת: אזמר בשבחין

אֲזַמֵּר בִּשְׁבָחִין אזמר בשבחים
לְמֶעַל גּוֹ פִתְחִין לבוא בפתחים
דְּבַחְקַל תַּפּוּחִין שבשדה תפוחים
דְּאִנוּן קַדִּישִׁין שקדושים הם
נְזַמֵּן לַהּ הָשְׁתָּא נזמיננה עתה
בְּפָתוֹרָא חַדְתָּא בשלחן חדש
וּבִמְנָרְתָא טָבְתָא ובמנורה טובה
דְּנָהְרָה עַל רֵישִׁין המאירה על ראשים
יְמִינָא וּשְׂמָאלָא ימין ושמאל
וּבֵינַיְהוּ כַלָּה וביניהם כלה
בְּקִשּׁוּטִין אָזְלָה יוצאת בקישוטים
וּמָנִין וּלְבוּשִׁין וכלים ולבושים
יְחַבֵּק לַהּ בַּעְלַהּ יחבקנה בעלה
וּבִיסוֹדָא דִי לַהּ וביסוד אשר לה
דְּעָבֵד נְיָחָא לַהּ הגורם לה נחת
יְהֵא כָתֵשׁ כְּתִישִׁין יכתוש כתוש
צְוָחִין אוּף עָקְתִין צעקות גם צרות
בְּטִילִין וּשְׁבִיתִין בטילות ושובתות
בְּרַם אַנְפִּין חָדְתִין אך פנים שמחות
וְרוּחִין עִם נַפְשִׁין ורוחות עם נפשות
חֲדוּ סַגִּי יֵיתֵי שמחה גדולה תבוא
וְעַל חֲדָה תַרְתֵּי בכפל כפליים
נְהוֹרָא לַהּ יַמְטֵי אור לה יגיע
וּבִרְכָן דִּנְפִישִׁין וברכות רבות
קְרִיבוּ שׁוֹשְׁבִינִין קרבו שושבינים
עֲבִידוּ תִקּוּנִין הכינו קשוטים לכלה
לְאַפָּשָׁה זֵינִין להרבות במיני מזונות
וְנוּנִין עִם רַחְשִׁין ודגים עם עופות
לְמֶעְבַּד נִשְׁמָתִין לרכוש נשמות
וְרוּחִין חַדְתִּין ורוחות חדשות
בְּתַרְתֵּי וּתְלָתִין בשלושים ושתים
וּבִתְלָתָא שִׁבְשִׁין ובשלשה שריגים
וְעִטְרִין שַׁבְעִין לַהּ וכתרים שבעים לה
וּמַלְכָּא דִּלְעֵלָּא ומלך העליון
דְּיִתְעַטַּר כֹּלָּא שיתעטר הכל
בְּקַדִּישׁ קַדִּישִׁין בקדוש קדושים
רְשִׁימִין וּסְתִימִין חקוקים ונעלמים
בְּגַוַּהּ כָּל עָלְמִין בתוכה כל עולמות
בְּרַם עַתִּיק יוֹמִין אבל עתיק יומין
הֲלָא בָטֵשׁ בְּטִישִׁין הלא יבטוש בטוש
יְהֵא רַעְוָה קַמֵּהּ יהי רצון מלפניו
דְּתִשְׁרֵי עַל עַמֵּהּ שתשרה על עמו
דְּיִתְעַנַג לִשְׁמֵהּ המתענג לשמו
בְּמִתְקִין וְדֻּבְשִׁין במיני מתיקה ודבש
אֲסַדֵּר לִדְרוֹמָא אערוך בדרום
מְנָרְתָא דִסְתִימָא מנורה הנעלמה
וְשֻׁלְחָן עִם נַהְמָא ושלחן עם לחם
בְּצִפּוּנָא אַדְשִׁין בצפון אדשן
בְּחַמְרָא גוֹ כָסָא ביין תוך כוס
וּמַדַּנֵּי אָסָא ואגודות הדס
לְאָרוּס וַאְרוּסָה לארוס וארוסה
לְאַתְקָפָא חַלְּשִׁין לחזק חלשים
נְעַבֵּד לוֹן כִּתְרִין נכתירם בכתרים
בְּמִלִּין יַקִּירִין במלים נכבדות
בְּשִׁבְעִין עִטּוּרִין בשבעים עטורים
דְעַל גַבֵּי חַמְשִׁין שעל גבי חמישים
שְׁכִינְתָא תִתְעַטַּר שכינה תתעטר
בְּשִׁית נַהְמֵי לִסְטַר בשש הלחם לכל צד
בְּוָוִין תִּתְקַטַּר בווים תתקשר
וְזֵינִין דִכְנִישִׁין וזינים הנכנסים
שְׁבִיתִין וּשְׁבִיקִין שובתים ופוסקים
מְסַאְבִין דְדָחְקִין מטמאים הדוחקים
חֲבִילִין דִמְעִיקִין כתות חבלה המצרות
וְכָל זֵינִי חַרְשִׁין וכל מיני כשפים
לְמִבְצַע עַל רִיפְתָא לבצוע על הפת
כְּזֵיתָא וּכְבֵיעְתָא כזית וכביצה
תְּרֵין יוּדִין נָקְטָא נוקטת שתי יודין
סְתִימִין וּפְרִישִׁין סתומים ומפורשים
מְשַׁח זֵיתָא דָּכְיָא שמן זית זך
דְּטָחְנִין רֵיחַיָּא שטוחנות ריחיים
וְנָגְדִין נַחְלַיָּא ומושכים נחלים
בְּגַוַּהּ בִּלְחִישִׁין בתוכה בלחישה
הֲלָא נֵימָא רָזִין הלא נאמר רזים
וּמִלִּין דִּגְנִיזִין ודברים הגנוזים
דְּלֵיתְהוֹן מִתְחֲזִין שאינם נראים
טְמִירִין וּכְבִישִׁין טמירים וכבושים
לְאַעְטָרָה כַלָּה לעטר כלה
בְּרָזִין דִלְעֵלָּא בסודות של מעלה
בְּגוֹ הַאי הִלּוּלָה בתוך הלולה זו
דְּעִירִין קַדִּישִׁין של מלאכים קדושים

לשמיעת הפיוט מפי אהוד בנאי כנסו לקישור הר"מ:
http://www.youtube.com/watch?v=0Ki95viT0rI

על הפיוט
השבת מתפקדת כנקודה זמן של שיא בשבוע. כל ימות השבוע ניזונים מהשבת שעברה ומזינים את השבת

סיפורי מופת על שמירת שבת המלכה

זכות הכנסת אורחים

...פנה האורח אל בעל-הבית בנימוס בבקשה לקבל עוד מנה. בשומעה זאת נלחצה האישה ולחשה לבעלה במבוכה: "לא
יישאר לנו מזון לסעודת היום!". הבעל השיב לה בלחש: "אל-נא תמנעי מלמלא את בקשתו. זכות גדולה של הכנסת
אורחים והאכלת עני רעב אינה מזדמנת בכל יום".


ערב שבת. בתי היהודים בעיירה הקטנה לובשים תכונה של הכנות לשבת. ריח תבשילים נודף מכל עבר. ילדים וילדות
לבושים בבגדי השבת, מצפים לשעה שבה יצעדו לקבלת שבת בבית-הכנסת. איש לא שם את ליבו להלך העני שהגיע זה
עתה מדרך רחוקה. תשוש הוא ורעב. כבר כמה ימים לא בא מזון של ממש אל פיו. מראהו ובגדיו העלובים מסתירים את
גדולתו הרוחנית ואישיותו המיוחדת, ואף הוא אינו מגלה את זהותו שלא לצורך.

בטוח בה', שיזמין לו מקום לשבות בו, פנה לבית-הכנסת והחל באמירת 'שניים מקרא ואחד תרגום', בקול נעים וערב.
לאחר התפילה פנה אליו יהודי זקן: "שלום עליכם, יהודי. היכן תאכל?". ענה ההלך שעדיין לא מצא מקום אירוח.
"אם-כן, בוא עמי" אמר לו הזקן. "אמנם המזון בביתנו דל, אך בשמחה נתחלק עמך במה שיש לנו". האורח התלווה לזקן,
ועד מהרה הגיעו לבית קטן ודל, מואר באור נרות ובחמימות של יהודים טובים. האישה הגישה לפניהם ממה שהיה בבית.
ניכר היה בה שהשתדלה לכבד את השבת ואת האורח בכל מאודה, אולם הסעודה הייתה רחוקה מלהשביע, ובמיוחד את
רעבונו של האורח.

פנה האורח אל בעל-הבית בנימוס בבקשה לקבל עוד מנה. בשומעה זאת נלחצה האישה ולחשה לבעלה במבוכה: "לא
יישאר לנו מזון לסעודת היום!". הבעל השיב לה בלחש: "אל-נא תמנעי מלמלא את בקשתו. זכות גדולה של הכנסת
אורחים והאכלת עני רעב אינה מזדמנת בכל יום".

כאשר סיים האורח לאכול את המנה הנוספת, שלא הייתה אלא נתח קטן ועלוב, התנצל על רעבונו הגדול וביקש, אם
אפשר, עוד מנה. הפעם השיבה האישה: "אם אגיש לך עתה את שארית הסעודה שנותרה למחר, לא ייוותר מאומה
לסעודת יום השבת. האם ניאלץ מחר לצום חלילה?!". האורח שמע את דבריה ואמר: "בכל-זאת, מבקש אני גם את
המנה של מחר. ובאשר למחר, אל תדאגי, ה' יזמן לפניכם את כל הדרוש כדי לקיים את סעודת השבת כהלכתה".
הפנתה האישה מבט תוהה אל בעלה. כיצד עליה לקבל את דברי האורח המוזר? בעלה לא נראה מודאג. נראה שגם הוא
שם בה' את מבטחו וסמך על דברי האורח. אם-כן, הרהרה בליבה, עליה לקיים את המצווה בשמחה. תיכף ניגשה למטבח
והגישה לאורח את כל מה שנשאר.

למחרת קמה האישה עייפה, אחרי לילה של נדודי שינה. הדאגה מה יאכלו לסעודת שבת לא הרפתה ממנה. בעלה פנה
ללכת לבית-הכנסת והיא לקחה את הסידור והשקיעה את עצמה בתפילה.

בבית-הכנסת המולה רבה. שמועה עברה על הלך עני בלתי-מוּכר, המבקש לדרוש לפני קריאת התורה. מי יודע אם אכן
תלמיד-חכם הוא, ושמא ינצל את ההזדמנות לדברי לעג ושחוק? הפנו הגבאים את בקשת האורח אל הרב, והרב הסכים,
לאחר שהתנה עם האורח, כי אם לא ישמיע דברי חכמה, ייאלץ לרדת מיד מן הבימה. כשהגיעה העת, עלה הזר אל
הבימה. חיוכים לעגניים עוד נראו בקצה פיהם של כמה מהמתפללים, אך מיד כשפתח האיש בדבריו, השתררה במקום
אווירה של תדהמה והפתעה. האורח הרצה את דבריו בשטף, בהסברים נפלאים, מתובלים בסיפורים ובמדרשי חז"ל.
ביאר שורה של סוגיות בפרשת השבוע, וחידש עליהם חידושים נפלאים שאוזן לא שמעה כמותם.

מיד בסיימו את דרשתו עטו עליו כל נכבדי הקהילה והפצירו בו לסעוד על שולחנם. במיוחד גברה ההתרגשות כאשר
הרב ציווה על האורח להזדהות בשמו והתברר כי אינו אלא רבי אברהם אבן-עזרא, שכבר נודע שמו ונתפרסם בעולם.
רבי אברהם הודה לכל הנכבדים שהזמינוהו אך אמר: "כבר זכה מארחי במצוות הכנסת-אורחים, כאשר קיים אותה
לשם מצווה, אף-על-פי שלא הכירני. מעדיף אני גם עתה לסעוד בביתו".

בחלון הבית עמדה אשת הזקן, מצפה לשוב בעלה מבית-הכנסת. פתאום היא רואה מחזה לא-ייאמן... בעלה, פניו
נוהרות מאושר, צועד בראש עם האורח, וכל בני העיירה מלווים אותם. אחריהם צועדות נשים רבות, ששמעו של האורח
החשוב הגיע לאוזניהן, ובידי כל אחת ואחת סירים ומגשים עמוסים. כולן רוצות לקחת חלק בזכות הגדולה ולהשתתף
בסעודת הצדיק.

עוד בטרם נכנסו, הבית כבר היה מלא כל טוב, בשר ודגים וכל מטעמים, בשפע רב, שדיי היה בהם לסעודות השבת,
והותר לכל השבוע. מיד בהיכנסם לבית אמר הזקן לאשתו: "ראי-נא איזו זכות נפלה בחלקנו. מכל יהודי העיירה דווקא
אנחנו זכינו לארח את רבי אברהם אבן-עזרא". למשמע הדברים נרעדה האישה. מצד אחד שמחה על הזכות הגדולה,
אך מיד נזכרה בסעודת אמש. "הלוא אני היססתי למלא את בקשתו, האם יסלח לי איש צדיק וגדול זה?!",
הרהרה בליבה.

קודם שהתחילה הסעודה פנה רבי אברהם אל האישה ואמר: "רואה את, לא הייתה לי ברירה אלא לגלות את זהותי
כדי לקיים את אשר הבטחתי. הבנתי היטב את דאגתך, ומראש לא הייתה לי שום קפֵדה עלייך. להפך, זכיתם לקיים
את מצוות הכנסת אורחים כהלכה ולעמוד בניסיון, ומעתה לא תדעו עוד מחסור".

פרשה ולִקחה - תרגיל באהבה

נשא(במדבר ד:כא-ז:פט)
תרגיל באהבה
כל בוקר, בטרם לכתו לעבודה, עורך היהודי אימון קצר... באהבה.
מדובר באימון, הבא לחזק בלבו את האהבה לזולת. ארכו של התרגיל הוא בערך חמש דקות. הוא משולב בתפילת שחרית בבית הכנסת, אותה מתפלל היהודי מדי יום ביומו. ואם מבצעים תרגיל זה בתמידות, כראוי וכיאות, בדיוק ובהתאם להוראות, אזי זוכים שרירי הלב האנושי לעיסוי, המסייע להם לשמור על גמישותם ורכותם, גם כאשר יוצאים לשוק החיים עצמם. שוק זה מוכר לנו. הוא שוק פרוע. משתוללים בו יצרי אנוש קטנוניים, ואינטרסים אישיים הנותנים בו את הטון. ואלו הורסים כידוע כל חלקה אנושית טובה. מי מאיתנו אינו מרגיש בהתנפחות ה"אגו" הזה, המחפש רק את טובת עצמו גם במחיר דריכה על הזולת והשפלתו. דריכה עליו, בכל אשר נפנה. בחרושת, במסחר, במשרד ובכל מקום בו נפגשים יחידים וקבוצות למאבק על הפרנסה, המעמד, הקריירה וכדומה. אכן, זוכים מבצעי התרגיל היום יומי הזה למקדם בטחון מופלא, המעניק להם סיכוי סביר ששום עורק אנושי לא ייסתם על ידי טרשת האנוכיות, האכזריות והאטימות המטמטמת.
לתרגיל זה קוראים: ברכת כהנים!
למעשה, הוא צוו מפורש בתורה. צוו, המופיע בפרשתנו. ואם נתבונן בו לאט ונקרא כל מילה הכתובה בו, במקצב הראוי ובשימת הלב הנכונה – נבין מדוע אדירה כל כך האנרגיה האצורה בו, ולמה בכוחו לשמר את רעננות לבו של היהודי ואת טריותו המלבבת.
אלו הן מלוות הפסוק:
"וידבר ה' אל משה לאמר. כה תברכו את בני ישראל... יברכך ה' וישמרך. יאר ה' פניו אליך ויחונך. ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום" (במדבר ו, כב-כז).
אלו הן המילים אותן חייבים הכהנים להשמיע באזני עם ישראל. התרגיל מתבצע בצורה הבאה. הכהנים שבין המתפללים יוצאים מבית הכנסת בשעה שהחזן חוזר על תפילת ה"שמונה עשרה", נוטלים את ידיהם ומתייצבים על הדוכן בנכונות נפשית עמוקה לברך את קהל הנאספים – במילים שצוטטו לעיל. שם, על הדוכן הם מחכים עד שיוזמנו על ידי הקהל, ויתבקשו לשאת את ברכתם. אחד מן הקהל קורא: "כהנים!" ואז, רק אז, הם פותחים בברכה. זו נקודת ציון ראשונה שתסייע לנו להבין את מהות התרגיל כולו.
כנהוג לפני כל מצווה, גם במצוות ברכת הכהנים פותחים הכהנים בברכה. ברכה, לפני שיאצילו על העם את ברכתם. ברכה זו, עד לגבול מסוים, דומה לשאר הברכות שקבעו חז"ל לומר לפני עשיית מצווה. גם במקרה שלפנינו אומרים הכהנים את המילים המוכרות לנו, הפותחות כל ברכה וברכה:
"ברוך את ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו בקדושתו של אהרון וציוונו לברך את עמו ישראל..."
וכאן, בנקודה זו באה התוספת, אותה לא נמצא בשום ברכה אחרת מברכת המצוות. זו המילה: "באהבה". הנוסח המושלם של הברכה הוא, אפוא, כך: "וציוונו לברך את עמו ישראל ב א ה ב ה.
זהו חידוש, אותו לא מצאנו בשום מצווה אחרת. לא מצאנוהו במצוות נטילת לולב, כאשר אנו מברכים, "... וציוונו על נטילת לולב". שם, לא נאמר שעלינו להוסיף את המילה "באהבה". גם לא כאשר אנו מברכים על הישיבה בסוכה, או על אכילת מצה בחג הפסח, או בכל שאר הברכות הידועות והמוכרות לכל היהודי.
וזו השאלה: וכי בשאר המצוות, אין חובה לעשותן באהבה?! ואם כן, מדוע רק כאן, בברכת הכהנים, נוספה המלה הזאת? ועוד שאלה הזקוקה להבהרה: היכן בכלל ציוותה התורה את הכהנים לברך את עם ישראל "באהבה"?" בפסוקים שצוטטו לעיל – אין רמז לכך! ואם כן, היכן "ציוונו" על דבר זה?
אולם, דווקא תוספת מילה זו פותחת לפנינו את השער להבנת נפשו של האדם, ולאמצעי כיצד היא מסוגלת להתקשר לזולתה. חכמינו זכרונם לברכה, אשר טבעו מטבע ברכה זו במסכת סוטה (דף לט), הבינו כי האהבה היא היא המפתח לאפשרות שהברכה בכלל תחול.
את המקור לקביעה זו אנו מוצאים בדברים הבאים (שם בגמרא דף לח):
"אמר רבי יהושע בן לוי: אין נותנים כוס של ברכה לברך אלא לטוב עין שנאמר: 'טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל'. אל תקרי יבורך, אלא יברך".
ביאור הדברים: לאחר הסעודה היה נהוג להעניק את הזכות לברך לאחד המסובים. נהוג היה שברכה זו נאמרה כשהמברך מחזיק בידו כוס יין, ממנו הוא שותה לאחר ברכת המזון. ועל כך אומר רבי יהושע בן לוי שאת תפקיד המברך מטילים רק על מי שהוא טוב עין. כי "על כרכך לא תינתן הברכה אלא לטוב עין. כי ברכת המברך תחול כפי כוונת המברך. והוא כוונת ברכת הכהנים לברך את עמו ישראל באהבה. דהיינו בכוונה, בעין טובה וברצון הלב" (המהרש"א, אחד ממפרשי התלמוד).
כלומר, ברכת המברך לא יכולה לחול, אלא במידה שהמברך אכן מעוניין שתחול. זהו תהליך רוחני דינאמי, סמוי מן העין, הקובע את איכות הברכה. הוא מתחולל בלב פנימה. אנו בהחלט מכירים תהליך זה. בוודאי כבר נפגשנו בו. שמענו בימינו נואמים שהרגשנו כיצד דבריהם הרעידו נימים נסתרים בלבנו. הם גרמו לנו הזדהות, זעזוע, התרגשות, התלהבות, נכונות לפעול ועוד. בדרך מסתורית כלשהי חשנו באותו רגע שהדברים יצאו מעומק נשמתו, שהוא היה אמיתי, כאשר השמיע אותן באזנינו, והוא מאמין בהן בכל לבו, ללא שום סדק או ערעור. ועל כן, הדביקו המילים שיצאו מפיו את לבנו באותן תחושות, אמונות ומסרים. זאת, בניגוד למי שפונה אלינו רק בשפתיו. אותן מילים בפי נואם אחר עלולות היו להשאיר אותנו אדישים לחלוטין. חוק מסתורי הוא מחוקי הנשמה, בו טמון סוד התקשרותה אל הזולת.
על כן, בבוא התורה לצוות את הכהנים לברך את העם. אין היא רוצה מהם את ברכת השפתיים בלבד, כי את ברכת הלב. אם הלבבות לא יתעוררו ולא ינועו האחד כלפי רעהו בשעת הברכה, לא יכול לחול על עם ישראל השפע האלוקי המופיע בסוף ברכת כהנים זו ("ואני אברכם"). הכהנים חייבים, אפוא, לפתח בלבם רצון ושאיפה שהמבורכים על ידיהם אכן יזכו לברכה הראויה. כלומר, הם חייבים לאהוב אותם. לתרגל בלבם תכונה זו של אהבת ישראל. שכן, כאמור, רק אם מדה זו כובשת את לבם יש ערך וכוח והשפעה לברכתם. מדה זו, כדברי המהרש"א שצוטט לעיל, יכולה להתעורר רק בלבו של האדם אשר הוא טוב עין. רק אם קיימת בלבו זרימה בסיסית של רגשות חיוביים כלפי הזולת, כיחיד וכחברה.
כל בוקר, בימי חול, שבת ומועד, פונה הקהל בנכונות נפשית אל הכהנים ומבקש מהם שיברכוֹ. ואז, מרכינים המתפללים את ראשיהם, עוצמים את עיניהם ועונים "אמן", כנגד הכהנים הנושאים בפיהם ומברכים את העם. הלבבות של המברכים והמבורכים כאחד, נפתחים, באותה שעה, איש כלפי רעהו. טוב עין הדדי זה, גורם לברכתו של האלוקים שתחול על הציבור כולו. וכל אחד מן הקהל זוכה להתעוררות האהבה האנושית בלבו, לתחושת ההזדהות עם הכלל, לפלח נוסף של נדיבות ועין טובה.
לו היינו נוטלים אל תוך חיי המעשה שלנו מעט ממה שאנו חייבים לחוות בשעת ברכת כהנים, היו חיינו משתנים עד לבלי הכר. כולנו יודעים ומכירים את מצוקת נפשנו הגדולה. את אי היכולת שלנו להשלים עם טובת הזולת – בכל מישורי החיים. כולנו חשים שבכך אנו, למעשה, מונעים טובה רבה מעצמנו. כפי שאמר אחד מגדולי המוסר בדורנו:
"מי שחינך את עצמו לשמוח בהצלחת חברו ומחק את הקנאה מלבו, חי חיי שמחה ללא הרף. הרי הצלחות האדם, המשמחות את לבו – מעטות הן. ואם הוא מוסיף עליהן גם את השמחה על הצלחות חבריו וידידיו, מוסיף הוא לעצמו אין סוף שעות אושר. לצערנו, גורמת הקנאה בלבנו לעצבות למראה הצלחתו של הזולת. מי מפסיד? האדם עצמו!"
אילו מלים חכמות!
ברכת כהנים, כל בוקר, היא התרגיל. בה טמון המנוף האדיר שבכוחו לשנות מצב זה. אם, כמובן, ישכיל האדם היהודי להיות מודע למרב התועלת שהוא עשוי להפיק ממנה. אם יחושו בעליל – הכהן המברך והציבור המתברך – כיצד נפתחים באותה שעה מעיינות האהבה בלב. או אז, אם ייקחו פירורים מרגשות אלו שהתעוררו בלבם באותה שעה, אל שוק החיים. אל חיי המאבק בחוץ, במשרד, בסדנה, על הכביש ובכל מישורי החיים – תשתנה דמות החברה ואיכות חייה.
תשתנה – עד לבלי הכר.

מתכון לסלט פירות - קינוח לסעודה

סלט פירות הינו סלט בריא מאוד ומומלץ לאכילה למי שממעט לאכול פירות באופן קבוע. אכילת פירות היא חיונית מאוד לגוף שלנו, כך שלא סתם פירמידת המזון הישראלית והעולמית נותנות לפירות ולירקות מקום גבוה בפירמידה. סלט פירות היא דרך מצוינת לגרום לאכילת פירות, שכן סלט הפירות הוא מתוק ומכיל מגוון רחב של טעמים. מומלץ להוסיף לסלט הפירות מיץ תפוזים או קלמנטינות.

סלט פירות
קינוח מרענן,

זמן הכנה - רבע שעה
זמן עבודה - רבע שעה
כשרות - כשר פרווה
רמת קושי - כל אחד יכול

מרכיבים
200 גרם תפוח עץ גרנד סמית
200 גרם שזיפים
200 גרם קיווי
200 גרם אפרסק
200 גרם אננס
3 תפוזים לסחיטה
1/2 מקל וניל
3 כפית סוכר חום
1 מקל של קינמון
1 כוס מים

אופן ההכנה:
1. מקלפים את הפירות (מלבד התפוז) וחותכים אותם לקוביות קטנות.
2. סוחטים את התפוזים.
3. מערבבים את מיץ התפוזים, הסוכר, מים, מקל וניל ומקל הקינמון . מוסיפים לפירות.
4. מוזגים לתוך כוס מרטיני, ניתן להגיש עם כדור גלידה סורבה.

שו"ת בהלכות שבת

לרוץ בשבת

כב' הרב
שלום

אני עושה ריצות להנאתי ולא להתעמלות. מותר לעשותם בשבת קודש?

בתודה

התשובה:
מאת: הרב ברוך אפרתי
שלום

במקרה כזה שאתה רץ כדי להנות ממרוצתך ולא לפתח שרירים וכדומה, מותר. ועדיף להמנע מרשות הרבים שיש בו עוברים ושבים רבים, כדי שלא להפר את אוירת השבת שלהם.



שעון שבת - הזזת זיזים

שלום לכבוד הרב

בהמשך לתשובת הרב לגבי שעון שבת, יש לנו שעון שבת שמחובר לשקע שלא צמוד לקיר, אלא נמצא על הרצפה. האם במצב כזה מותר להזיז את הזיזים בשבת וביום טוב, בדרך המותרת ?

תודה רבה.


התשובה:
מאת: הרב אברהם יוסף
יש הבדל בין שעון שקבוע בקיר לשעון נקודתי, שהשעון המחובר לקיר אינו זז ממקומו בזמן שמשנים את הזיזים ואין חשש כיבוי והדלקה. לעומת זה שעון נקודתי, בכל נגיעה בשעון הוא מתנועע וזז, ובזה יש כיבוי והדלקה, לכן אין לנגוע בשעון הנקודתי גם לא ביום טוב.



קידוש ותנ''ך בלילה

שלום

א. האם ששומעים קידוש בישיבה ולכל אחד יש כוס משלו עם קצת יין השומע צריך גם להגביה את הכוס כמו המקדש או שיכול להשאיר אותה על השלחן ודי בזה שהוא שישתה קצת בסוף ?
ב. שאלה נוספת, האם בחור ישיבה שרוצה ללמוד חצי שעה בלילה תנ"ך יכול כי שמעתי שיש בזה בעיה, והאם יש הבדל בזה לפני או אחרי חצות ?

תודה רבה

התשובה:
מאת: הרב אברהם יוסף
א. עיקר השתיה של המסובין היא לחיבוב מצוה, ומעיקר הדין די בשתיית המקדש כמלא לוגמיו. לכן יש טעם לשתות מכוס הקידוש שביד המקדש, ואין כל צורך לשתות מכוס אחר, ואין בזה גם חיבוב מצוה.
ב. מצוה גדולה ללמוד תנ''ך עם פירוש, ואין מניעה ללמוד גם לפני חצות לילה, ורק קריאה ללא הבנה ראוי למנוע.

חידון לפרשת נשא - לשלחן השבת

מדוע נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה? ומה הקשר בין פרשת נשא למסכת בבא בתרא? החידון השבועי למשפחה

עזרא מרום

שאלות

1. מה הקשר בין פרשת נשא,תהילים פרק קי"ט ומסכת בבא בתרא?
2. מדוע נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה?
3." כל ימי נזרו". מהו משך הנזירות המינימלי (סתם נזירות) ומה הרמז לכך?
4. מה שמות א. הנשיא שהקריב ביום הראשון ב. הנשיא שהקריב ביום האחרון
5. מאיזה פסוק בפרשתנו לקוח שמו של היום האחרון בחנוכה?
6. מה למדים ממילות הסיום של ברכת הכוהנים: "וישם לך שלום"?
7. מה לומד בעל הטורים מהמילה "שלום" בברכת כהנים?
8. "יברכך ד, וישמרך". מה מהות ברכות אילו לפי רש"י?
9." מחרצנים ועד זג לא יאכל(הנזיר)". מהו זג?
10. מדוע נכללו בקרבנות הנשיאים,3 מיני קרבנות? (עיין בעל הטורים)

שאלות על ההפטרה (שופטים י"ג)

11. מה הקשר בין הפרשה להפטרה?
12. לפי ההלכה מה היא : "נזירות שמשון"?
13. "ותחל רוח ד' לפעמו בין צרעה ובין אשתאול". מה הם צרעה ואשתאול?
14. מה הקשר בין יהודה לשמשון?
15. מה משמעות השם: "שמשון"?
16. מה משמעות השם : "דלילה"?
17. מה שם אימו של שמשון?
18. מנין למדים את מאמר רבי יוחנן" שמשון חיגר ב2 רגליו היה"?

תשובות

1. כולם הארוכים ביותר בסוגם וקשורים למספר 176. בנשא ובתהילים ק"יט יש 176 פסוקים, במסכת בבא בתרא יש 176 דפים.
2. לפי הגמרא בסוטה "כל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מהיין".
3. 30 יום. נרמז מהמילה "נזיר יהיה". יהיה בגימטריא = 30
4. א. נחשון בן עמינדב נשיא יהודה ב. אחירע בן עינן נשיא נפתלי
5. היום האחרון נקרא " זאת חנוכה".מקורו בפסוק : " זאת חנוכת המזבח" ז,84)
6. אמר רבי יהושע בן לוי " לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה אלא השלום" (סוף מסכת עוקצין).
7. לפי בעל הטורים שלום=עשו. ללמדנו להקדים שלום לכל אדם ואפילו לגוי.
8. יברכך= בממון וישמרך= מהליסטים שלא ישדדו אותך
9. זג= קליפת הענב
10.אילים,כבשים ועתודם כנגד : כהנים לויים וישראלים וכן כנגד תורה,נביאים וכתובים.
11. שמשון היה נזיר, ובפרשה מדובר על נזיר
12. נזירות שמשון היא נזירות מלידה.יש איסור על גילוח ועל שתיית יין,אך מותר להיטמא למת !
13. לפי הגמרא סוטה י: צרעה ואשתאול= 2 הרים גדולים ועקרן שמשון וטחנם זה בזה".
14. שניהם פגשו את נשותיהם בישוב תמנה.
15. שמשון= שמש קטנה. הקב"ה נמשל לשמש" כי שמש ומגן ד' א'"(תהילים פ"ד). לפי סוטה דף י " מה הקב"ה מגן על העולם,אף שמשון מגן על דורו".
16. דלילה= דילדלה את כוחו,את ליבו ואת מעשיו של שמשון (סוטה ט
17. אימו של שמשון= צללפונית (בבא בתרא צ"א.)
18. מהפסוק : " דן שפיפון עלי אורח" (לפי סוטה דף י). שפיפון=פעמיים שפי שפירושו צולע כמו שכתוב אצל בלעם :" וילך שפי".כידוע שמשון משבט דן

מסירות נפש בפרשה-כיצד?

בציור משמאל: קורבנות הנשיאים: "ויקריבו נשיאי ישראל....ויביאו את קורבנם לפני ה' שש עגלות צב ושני עשר בקר..." [במדבר ז, ב- ג] ציירה: אהובה קליין (c)

מסירות נפש/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

מסירות נפש ערך עליון
ביטול העצמי מתוך רצון
אינה טבועה באדם מלידה
אלא תוצר עמל ויגיעה.

דוגמת אברהם אבי האומה
חרף נפשו התגייס למלחמה
להציל את בן אחיו
בחסדי ה' אותו השיב.

יעקב תם יושב אוהלים
אצל לבן עבד שנים
ימים כלילות התייסר
למען השגת רחל.

משה גדול המנהיגים
על כתפו שק מרורים
נאבק כארי למען ישראל
הוציאם לחירות מכור הברזל.

הנשיאים השתתפו בחנוכת המשכן
בעגלות עמוסות ולב נאמן
מסירותם זרמה כמים בעצמותיהם
שמחתם כזרקור האירה פניהם.

הערה: השיר בהשראת פרשת נשא.

זמני הדלקת נרות שבת

כניסת שבת צאת השבת
אילת 19:17 20:16
אלון מורה 19:19 20:24
אלון שבות 19:22 20:24
באר שבע 19:14 20:26
בני ברק 19:20 20:24
חיפה 19:13 20:26
ירושלים 19:00 20:23
נתניה 19:24 20:25
פתח תקוה 19:20 20:24
צפת 19:24 20:25
קצרין 19:21 20:24
ראשון לציון 19:20 20:24
רחובות 19:19 20:24
תל אביב 19:20 20:24

אשריך על כל הרוחניות לשבת!

שבת שלום - שבת של אושר ואהבה

שבת של מנוחת הגוף ונפש שלווה
שפע של חיוכים ושמחה
שבת שכולה אור וברכה.
שתהיה לכולנו שבת מדושנת עונג וקסומה
נתענג בה במיני מגדנים ומטעמים וסעודה חמה

שתהיה לכולנו שבת מענגת, שבת שכולה אור
שבת של חופש מעבודה - ומהעמל דרור
שבת נפלאה וקסומה - עם מגדנים ומטעמים
שבת שכולה עונג ושיהיה בה חמים ונעים

שבת שכולה אהבה ומנוחה מן המחשבה
שבת שבה נרחף כמו בחלום עם הרבה שלווה
שתהיה לנו שבת של שינה, לימוד וברכה
אז קדימה חברי'ה לקראת שבת לכו ונלכה...

שבת שלום וברכה לחברי וחברות הפורום שלנו

שבת שלום וברכה לחברי וחברות הפורום שלנו
השבת אנו קוראים בפרשת השבוע "נשא"


ועכשו יקירי ויקרותי : ברכות:.
לכל האנשים והנשים שקוראים ההודעות בפורום ומשקיפים מהצד- אמנם לא כותבים בו אך יודעים מה קורה .
שתהיה שבת שלום ומבורכת בכל מצב ומצב.
לסטודנטים .שלומדים באונברסיטות ובמכללות מאחל הרבה הרבה בהצלחה בלימודים לאחר שחזרו מחופשת חג הפסח
לחיילים שנמצאים בצבא או בחופשה בבית.וגם לחברי הפורום החיילים שמגנים עלנו.
למי שמעונין ליצור קשר עם אישה ולהקים משפחה ( בתנאי שהאישה תדע שהוא נמשך- ואוהב בנים, ולשלב משיכתו לגברים עם יכולתו ליצור קשר בריא עם אישה, ובתנאי.... שלא יסתיר ולא ישקר)
למי שנמצא עם חבר= בן זוג . ( בעזרתו יתברך ויתעלה)
למי שנמצאת עם חברה= בת זוג. ( בעזרתו יתברך ויתעלה)
למי שבחר חיי נזירות, אמנם החלטה קשה אך זו החלטה שלו ולגיטימית בעיני ..



למי שנמצא ( לצערנו עדיין ) לבד, אזי ישנו איזה "פולניה" בפורום שישמח לעזור ( כדי שימצא חבר) ומומלץ מאוד להתקשר למספר הפאלפון:
2471389= 054, ואראה במה אוכל לעזור.
למי שנמצאת (עדיין לבד) וכידוע "הפולניה" מבין רק בבנים כך שלא אוכל לעזור בנושא של בנות.
למי שנמצא במסגרת משפחתו הבסיסית.
למי שלא הצליח לגשר בנפשו על העולמות הדתי- משפחתי- הומוסקסואלי.
למי שהצליח לגשר בנפשו על העולמות , הדתי-משפחתי- הומוסקסואלי.
בכל מקום ומקום בבית , בבתי מדרשות, בישיבות בבתי כנסת
וגם בצבא.
העיקר שכל אחד ואחת ימצא ותמצא מקומו ומקומה את ה "נישה" ויותר מכך את השקט הנפשי ( וזה קשה מאוד)
ושנהיה מאושרים כולנו.
באהבה
אסף.
הערה: זו אינה הודעה חדשה: ההודעה פורסמה לראשונה בחודש דצמבר 2007 לאחר הפגישה של קבוצת החיילים ביניש"ם ההומואים דתיים עם הרבנים

יקירי ויקרותי מה שלומכם ושלומכן? מקווה שבסדר. שמח מאוד לכתוב הודעת סיכום על פגישת הרבנים: הרב רא"ם הכהן והרב בני קלמנזון ראשי ישיבת עתניאל עם קבוצת החברים שהינם : חיילים, ביניש"ם ,וסטודנטים שהינם הומוסקסואלים דתיים ושחיים בקו התפר בין הומוסקסואליות לדת. שהתקיימה בתאריך י"א בטבת תשס"ח.
20 בדצמבר למנינם בירושלים.
ראשית ברצוני להודות לטהר שסייע בארגון פגישה זאת..
.
תודה טהר.
לרב רא"ם הכהן ולרב בני קלמנזון.
תודה רבה על כך שהגעתם.
השתתפו במפגש 28 חברים שהינם חיילים ביניש"ם וסטודנטים שהינם הומוסקסואלים דתיים ושחיים בקו התפר בין הומוסקסואליות לדת.
בינהם : תלמידי ישיבות הסדר ומכינות בפועל ובעבר ( אין בכוונתי חס וחלילה לפגוע בחברים אחרים שאינם ביניש"ם או תלמידי מכינה קדם צבאית בהווה או בעבר, ואם משהוא חלילה נפגע מבקש סליחתו)
החברים הגיעו מכל קצוות הארץ .
מאזור השרון, המרכז, הדרום, וירושלים.
הרבנים הציגו עמדתם בקשר לנושא ההומוסקסואליות הדתית,
הן במישור ההלכתי , הנושא החברתי, והפסיכולוגי. ( טהר סיכם הדברים בצורה יפה וממוקדת וממומלץ לקרוא דבריו )
החברים דברו והביעו עמדתם בקשר לנושאים שונים
חבר נוסף דיבר על נושא מצעד הגאווה. והומופוביה שרואה בחברה.
חבר נוסף שאל "האם ניתן ומומלץ לארגן ולערוך סמפוזיונים ודיונים בישיבות תכוניות ואולפנות על הנושא?"
וחברים אחרים גם דברו על נושא הטיפולים הפסיכולוגים,
וגם נושא ארגון "עצת נפש" הוזכר.
והרבנים השיבו תשובה שטהר כתב עליה באריכות בתגובתו.
אני הבעתי דעתי על נושאים שונים.
התפתח דו שיח בין החברים לרבנים, שאמנם כצפוי בו היו חילוקי דעות
הדיון היה עניני, תרבותי , תוך כבוד הדדי, לימוד הסוגיה על ידי הרבנים, ושמיעת דעות הרבנים על ידי החברים.
כך שגם דעתם, השקפת עולמם, ואישיות המורכבת וההוליסטית של הומואים דתיים הוצגה לרבנים רא"ם וקלמנזון.
הרבנים באו להקשיב לפגוש ולשוחח, הם מעונינים להמשיך בדו= שיח זה , מעונינים להפגש עם עוד הומואים דתיים הן פנים מול פנים, והן שיצרו קשר באמצעות הדוא"ל. ( ניתן לפנות אלי לקבלת דרך יצירת הקשר עם הרבנים)
וכאמור: נוצר דו שיח פורה מאוד, הקשבה הדדית בין הרבנים לבייננו,
ורצון ונכונות הרבנים להמשיך בדאלוג עימנו.
אין ספק שזו היתה פגישה החשובה ביותר שארגנתי הן מבחינת מספר המשתתפים שהתקרב לשלושים משתתפים.
והן לתכנים ונושאי השיחה.
לאחר מכן התפללנו תפילת ערבית במנין.
והחברים נסעו לביתם בערב ירושלמי גשום זה.
זאת היתה הפגישה חשובה ביותר שארגנתי בסיוע טהר.



עד כאן סיכומי על פגישת הקבוצה עם הרבנים.
לבינתים שמרו על עצמכם.
אוהב
אסף
מצרף תמונה שצולמה בתל-אביב

בשלב זה בדיחה קטנה

פציינט אחד מגיע לרופא ובפיו שאלה: האם יש תרופה, שיכולה לאפשר לי לחיות חיי נצח? השיב לו הרופא: כן. תתחתן! "וזאת תאפשר לי חיי נצח???" הקשה הפציינט, "לא..." השיב הרופא "אבל היא תוציא ממך את החשק לרצות לחיות חיי נצח".

שבת שלום!

עכשיו כבר מוצאי שבת

כמה טוב לקרוא שוב את הגיגיך.
עושר גדול בלע"ה וחוויה לקוראים.
גם אני כותב בימים אלו פרויקט חינוכי (לא לפורום אבל מפעם לפעם אולי פנינים מועטים) וממש מיד עם סיום כתיבת הכתגובה מתפנה לעבודה.

שלוש אחיות קשישות בנות 82, 84 ו-86 מתגוררות יחדיו באותו בית כדי להימנע ממעבר לבית אבות.
לילה אחד הכינה הבכורה לעצמה אמבטיה. כשהכניסה את הרגל לאמבט קפאה לפתע במקומה וצעקה לאחיותיה:
"תגידו! האם אני נכנסתי לאמבטיה או יצאתי ממנה?"
אחותה האמצעית משיבה לה מלמטה: "מיד אני מגיעה לבדוק!"
כשהתחילה לטפס במדרגות, נעצרה וקראה לאחיותיה:
"תגידו! האם הייתי בדרך למעלה או בדרך למטה?"
בינתיים ישבה בת ה-82 במטבח ולגמה כוס תה.
"אוי! אוי!" אמרה לעצמה, "אני מקווה שהזיכרון שלי לא יידפק ככה", ומיהרה להקיש על שולחן העץ שלוש פעמים.
"מיד אני מגיעה לעזור לכן", קראה לאחיותיה, "רק אבדוק מי זה נוקש בדלת..."


שבוע ומבורך!

שבוע טוב ומבורך אחיי ורעיי...

שבוע נהדר ומאושר ידידיי
שיהיה לכולנו שבוע של רוגע ושלווה
שבוע שכולו שמחה אור ואהבה.
שבוע של טוהר, שבוע נפלא וקסום
שיהיה לכולנו שבוע חזק ועצום
שבוע שכולו חיוכים ואושר
שבוע של תמימות נאמנות ויושר