בית הספר קובע את הציון
הוא קובע את הקריטריונים למתן ציון בחינוך גופני. הוא יכול לתת ציון נכשל, ציון 55, או כל ציון גבוה יותר. בדרך כלל זה האינטרס של בית הספר שהתלמידים יקבלו תעודת בגרות, לכן הוא בדרך כלל יכשיל רק במקרים קיצוניים של היעדרויות רבות וזלזול בוטה במקצוע, ובמקרים פחות קיצוניים ייתן 55 - אבל זו החלטה שלו. המבחן המעשי הוא מבחן מטעם בית הספר ובהשגחת בית הספר (למרות שהוא מכונה לעיתים "בגרות", הוא לא מבחן בגרות אמיתי של משרד החינוך), ובית הספר מחליט כיצד לשקלל אותו בציון הסופי בחינוך גופני, ומה ההשפעה במקרה של כישלון בו - ולמיטב ידיעתי הוא יכול גם לא לקיים מבחן כזה כלל. הוא יכול, למשל, לקבוע שכישלון במבחן המעשי, גורר ציון נכשל בחינוך גופני בתעודת הבגרות (זו החלטה דרקונית למדי וכנראה לא עומדת במבחן המציאות, אבל היא אפשרית); והוא יכול להחליט שהציון משוקלל עם "הערכת מורה"; וכל אפשרות אחרת שירצה. הציון הקובע והחשוב הוא, בכל מקרה, הציון שבית הספר מחליט לתת בתעודת הבגרות, במקצוע הפנימי חינוך גופני. אם הוא נכשל, אין זכאות לתעודת בגרות; אם הוא עובר, אז הוא לא מונע את הזכאות לתעודת בגרות (הזכאות תלויה, כמובן, גם במקצועות אחרים). חשוב לציין שהציונים הפנימיים, כולל הציון בחינוך גופני, אינם נכללים בחישוב ממוצע תעודת הבגרות בשום מוסד אקדמי.
