בקצרה על המוסיקה
המוסיקה הפרסית מחולקת ל-2 סוגים. 1 - המוסיקה הקצבית השמחה שאנחנו מכירים , רוב הזמרים המוכרים בשוק, ובתוך קטגוריה זו יש גם מספר סגנונות. 2 - המוסיקה השורשית, השקטה מה שנקרא באזם-א-איראני או באזמי, המייחד אותה זה מוסיקה לעתים בלווי זמר, לא חובה אבל כלי הנגינה כולם אקוסטיים, לא מחוברים לחשמל, מקסימום למערכת הגברה כדי להופיע איתם. ובפירוט. . 1 - בעצם כל הזמרים המפורסמים ששרים שירים קצביים ואנחנו שומעים בחתונות ובכל האירועים, ישנם 2 מקצבים עיקריים, 2/4 ו-6/8 שבתצוך 2 מקצבים אלו מספר סגנונות כמו בנדרי, ק'ר (באבא קראם למשל), סנגין 6/8 מהיר או איטי, כורדית. . וכולם ניתנים גם לריקוד, , בד"כ מבוצעים ב-7-8 המקאמים העיקריים (שור, שור ערבי, אפשהרי, טורק, קורד, איספאהן, מאהור, יש מעט בסגאה, הומאיון , שושטרי ) וניתן לנגן את כולם עם כל תזמורת ולפעמים מערכת קלידים + זארב, כינור תורם המון וכמובן זמר. 2 - באזמי - שבעצם הזמר הוא אמן ולא רק זמר שנותן קול , הכלים המנגנים בד"כ זה זארב + 2 או יותר מהרשימה שנתתי, בד"כ הכינור האירופאי מככב תמיד כי גם הוא הכי דומיננטי. [בכוונה לא ציינתי כינור כי אינו כלי פרסי אבל מאומץ ביתר שאת במוסיקה] המוסיקה הזו מחולקת ל-4 חלקים עיקריים כמעט בכל יצירה. הפתיח - צ'הר מזראב - חימום כלים, הנגנים מנגנים קטע קצבי שניתן לרקוד איתו, בלי לווי ווקלי, וכל נגן מפגין את הוירטואוזיות שלו, כשהכלי הדומיננטי הוא התוף. עניין של כמה דקות. התחלת השיר - הזמר מתחיל את היצירה עם יכולת ווקלית , עליות ירידות כאשר השיא זה הצ'ה-צ'ה, מעין הקפצת מיתרי הקול בקצב מהיר בחצי אוקטבה, ומי שעושה זאת טוב נחשב לאמן וזה בד"כ ע"י לווי מאד חלש ועדין של הכלי החזק בהרכב כמו כנור או ניי, מעין דיאלוג בין הזמר לנגן, שאלה ותשובה, הזמר שר קטע, אחד הנגנים עונה לו בקטע מוסיקלי, הסיבה בעיקר כדי לתת לזמר אתנחתא, השיר עצמו - בד"כ קטע שקט עם קצב של 6/8, 7/8, 5/8 או 2/4 במהירות מאד איטית שהזארב קובע את הקצב וממשיכים באותו עניין של שאלה ותשובה, מעין רפסודיה (מונח מוסיקלי). והפינאלה שזה החלק האחרון ביצירה שבד"כ זה קטע קצבי ושמח שמקימים את הקהל לרקוד או שההרכב המוסיקלי מעורר את הקהל כדי ליצור גיוון. יצירה כזאת לוקחת בערך בין 10-20 דקות לתוי בזמר ובלהקה. המוסיקה הזאת הייתה המוסיקה שניגנו בשביל המלך בגן של הארמון עוד מלפני המון שנים וכיום מדי פעם ניתן לראות שמצלמים קטעים כאלה אז עושים את בגן או פארק, לא בגלל שזה תפאורה יפה אלא כי כל הרעיון של לנגן עם הטבע בכלים שנעשו מחומרים טבעיים (לקרא מהם החומרים שכלי הנגינה עשויים מהם - פירטתי). בימים אלו זה נפוץ בעיקר בסוף הערב אחרי שאוכלים ושבעים ונהנים מלשתות תה\קפה ולעשן נרגילה (ק'ליון, לפעמים עם חומרי לא חוקיים נוספים) היכולת של זמר ניחנת באפשרות שלו לשלוט בכמה שיותר מקאמים ולבצע באופן מושלם את כל חלקי היצירה. מהמפורסמים ששרים\שרו מוסיקה כזאת :מוחמד רזא שג'אריאן, גולפא, אירג', דריוש, גיטא, סימה בינה, שהרם נאזרי, עלירזא אפטחרי, ג'מאל ופאי, חוסיין בחטיארי, דלקאש, מארזייה, ועוד המון טובים.
