כלי נגינה פרסיים

gamari

New member
טנבור - تنبور

כלי מיתר ממשפחת העוד מקורו בתרבות שומר ניתן לזהותו בגלל צווארו הארוך. הגוף שלו בנוי בערך כמו הטאר בצורת אגס או גויאבה, עץ מצופה מהגזע של תות עץ, הצוואר עשוי עץ אגוז ובעל 14 מיתרים ובכלי הפרסי 3 מיתרים מכסה טווח של אוקטבה ועוד קצת ולכן די מותאם ככלי לצלילי בס.. יש לו צורת נגינה שונה במקצת.. פורטים ביד ימין ולא מפסיקים לפרוט, ואז נוצר צליל של מים גואשים או דהירה שלל סוס, אם עושים את זה נכון בשילוב של שינוי הצליל ניתן להגיע לצלילם משגעים. משתמשים בכלי הזה הרבה במוסיקת עולם וכלל לא יודעים שהוא פרסי. מאותה משפחה ניתן למצא את הסאז , הבגלמה והבוזוקי
 

apsaradancer

New member
יופי של שרשור!

אילו היה לי את הידע הזה תחת היד כשתרגמתי את שג'ריאן העסק היה יוצא הרבה יותר מובן ומקצועי כל הכבוד
 

gamari

New member
אחרי שקראתי

הבנתי שיש חוסר ידע בכלי הנגינה, חס וחלילה מבלי לזלזל באף אחד, ומכיוון שיש לי רקע וידע עצום במוסיקה הפרסית החלטתי לשתף. בלי שום קשר מן הראוי שזה יהיה בפורום פרסי. חלק מהתרבות הפרסית זה מוסיקה בעלת הסטוריה של יותר מ2,500 שנה והחלטתי להעלות תקציר על הכלים הנפוצים ממה שאני יודע ומכיר. כמובן שיש עוד אבל בשביל זה אצטרך לחפש חומר באינטרנט וזה לוקח קצת זמן. שבת שלום !!
 

פרויז1

New member
כל הכבוד !!!

כל זה מצוי באתר מסויים שהוא פרסי? כי אם כן, נוכל לצרף לדף האתרים הפרסיים שנייה תתלה אותו בראש עמוד הפורום. כרגיל : עבודתך יסודית, מעמיקה מאוד ומהנה.
 

gamari

New member
האמת שלא יודע

רק את התמונות הורדתי מהאינטרנט, הטקסטים עצמם מידע אישי והיכרות מעמיקה עם הכלים. אני מגיע ממשפחה של מוסיקאים, להזכירך. סבא שלי בונה טומאקים, אחיינים שלו בונים ומנגנים בהמון כלים,, אז הידע כבר מצוי ...
 

פרויז1

New member
ניתן לרכז את כל השרשור לכלל כתובת אלקט'

אחת, ולהכלילה במאגר שנייה תתלה בראש עמוד הפורום. נייייייייייייייייייייייייייייייה ג'ון !!!!!!!!!!!!!!!!!!! כוג'אי?????????????
 

niya

New member
אני פה../images/Emo183.gif

לא הלכתי לשומקום...
השרשור יועלה במלואו, אל דאגה
 

פרויז1

New member
אם שרשור, אז צריך להכין

שרשור חדש וענייני - בלי טעויות וחומר שלא קישור פרסי. מתנדב לארגן כזה.
 

niya

New member
../images/Emo47.gifgamari../images/Emo47.gif

יועלה למאמרי הפורום!
 

haji mola

New member
אנצל את ההזדמנות לשאול

את המומחה שלנו למוזיקה פרסית, מה זה בדיוק "באזמי מקורי" ??? אני מצרף את עטיפת האלבום (המצויין !!) של הזמר משה אחדות, שם מופיע הביטוי הזה. באותה הזדמנות תוכלו לשזוף עיניכם משפע הכלים הנמצאים בידי הלהקה המלווה אותו.
 

apsaradancer

New member
איני מומחה למוסיקה פרסית או כלשהי

אבל על העטיפה כתוב "בזם אצלי מתשה אחדות" בזם = "חגיגה" (כמו מהמאני או סור) "בזם אצלי" = "חגיגה מקורית" או "מסיבה מקורית"
 

gamari

New member
בקצרה על המוסיקה

המוסיקה הפרסית מחולקת ל-2 סוגים. 1 - המוסיקה הקצבית השמחה שאנחנו מכירים , רוב הזמרים המוכרים בשוק, ובתוך קטגוריה זו יש גם מספר סגנונות. 2 - המוסיקה השורשית, השקטה מה שנקרא באזם-א-איראני או באזמי, המייחד אותה זה מוסיקה לעתים בלווי זמר, לא חובה אבל כלי הנגינה כולם אקוסטיים, לא מחוברים לחשמל, מקסימום למערכת הגברה כדי להופיע איתם. ובפירוט. . 1 - בעצם כל הזמרים המפורסמים ששרים שירים קצביים ואנחנו שומעים בחתונות ובכל האירועים, ישנם 2 מקצבים עיקריים, 2/4 ו-6/8 שבתצוך 2 מקצבים אלו מספר סגנונות כמו בנדרי, ק'ר (באבא קראם למשל), סנגין 6/8 מהיר או איטי, כורדית. . וכולם ניתנים גם לריקוד, , בד"כ מבוצעים ב-7-8 המקאמים העיקריים (שור, שור ערבי, אפשהרי, טורק, קורד, איספאהן, מאהור, יש מעט בסגאה, הומאיון , שושטרי ) וניתן לנגן את כולם עם כל תזמורת ולפעמים מערכת קלידים + זארב, כינור תורם המון וכמובן זמר. 2 - באזמי - שבעצם הזמר הוא אמן ולא רק זמר שנותן קול , הכלים המנגנים בד"כ זה זארב + 2 או יותר מהרשימה שנתתי, בד"כ הכינור האירופאי מככב תמיד כי גם הוא הכי דומיננטי. [בכוונה לא ציינתי כינור כי אינו כלי פרסי אבל מאומץ ביתר שאת במוסיקה] המוסיקה הזו מחולקת ל-4 חלקים עיקריים כמעט בכל יצירה. הפתיח - צ'הר מזראב - חימום כלים, הנגנים מנגנים קטע קצבי שניתן לרקוד איתו, בלי לווי ווקלי, וכל נגן מפגין את הוירטואוזיות שלו, כשהכלי הדומיננטי הוא התוף. עניין של כמה דקות. התחלת השיר - הזמר מתחיל את היצירה עם יכולת ווקלית , עליות ירידות כאשר השיא זה הצ'ה-צ'ה, מעין הקפצת מיתרי הקול בקצב מהיר בחצי אוקטבה, ומי שעושה זאת טוב נחשב לאמן וזה בד"כ ע"י לווי מאד חלש ועדין של הכלי החזק בהרכב כמו כנור או ניי, מעין דיאלוג בין הזמר לנגן, שאלה ותשובה, הזמר שר קטע, אחד הנגנים עונה לו בקטע מוסיקלי, הסיבה בעיקר כדי לתת לזמר אתנחתא, השיר עצמו - בד"כ קטע שקט עם קצב של 6/8, 7/8, 5/8 או 2/4 במהירות מאד איטית שהזארב קובע את הקצב וממשיכים באותו עניין של שאלה ותשובה, מעין רפסודיה (מונח מוסיקלי). והפינאלה שזה החלק האחרון ביצירה שבד"כ זה קטע קצבי ושמח שמקימים את הקהל לרקוד או שההרכב המוסיקלי מעורר את הקהל כדי ליצור גיוון. יצירה כזאת לוקחת בערך בין 10-20 דקות לתוי בזמר ובלהקה. המוסיקה הזאת הייתה המוסיקה שניגנו בשביל המלך בגן של הארמון עוד מלפני המון שנים וכיום מדי פעם ניתן לראות שמצלמים קטעים כאלה אז עושים את בגן או פארק, לא בגלל שזה תפאורה יפה אלא כי כל הרעיון של לנגן עם הטבע בכלים שנעשו מחומרים טבעיים (לקרא מהם החומרים שכלי הנגינה עשויים מהם - פירטתי). בימים אלו זה נפוץ בעיקר בסוף הערב אחרי שאוכלים ושבעים ונהנים מלשתות תה\קפה ולעשן נרגילה (ק'ליון, לפעמים עם חומרי לא חוקיים נוספים) היכולת של זמר ניחנת באפשרות שלו לשלוט בכמה שיותר מקאמים ולבצע באופן מושלם את כל חלקי היצירה. מהמפורסמים ששרים\שרו מוסיקה כזאת :מוחמד רזא שג'אריאן, גולפא, אירג', דריוש, גיטא, סימה בינה, שהרם נאזרי, עלירזא אפטחרי, ג'מאל ופאי, חוסיין בחטיארי, דלקאש, מארזייה, ועוד המון טובים.
 

haji mola

New member
חאג'י גאמארי !! אתה נכס לפורום הזה

עם כל הידיעות שיש לך במוזיקה בכלל ובמוזיקה הפרסית בפרט. (רושם לעצמי להתחנף מידי פעם לגאמרי).
 

haji mola

New member
חאגקי גאמרי, שאלה לגבי מקאמים

שמתי לב שיש המון מקאמים הנקראים על שמות ערים בפרס. ידוע גם כי חלק נכבד מהיהודים שגלו בימי בית ראשון, גלו לפרס. קיימת מסורת שניגוני הלווים בבית המקדש, "נגנבו" כביכול על ידי הגויים ואומצו על ידם. האם יכול להיות שכל המקאמים האלה, הם בעצם המקאמים שהיו בבית המקדש? האם קיימות עדויות הסטוריות לכך?
 

gamari

New member
לפי מה שאני יודע

בהסטוריה של המוסיקה. המאקאמים זה משהו שהתחיל בארצות האסלאם וההשפעה על אירן הייתה רק במאה ה-7 בכיבוש הערבים בזמן האמפריה הסאסאנית יש מה שנקרא מאקאם שזה בעצם הסולמות הערבים ומפורסמים בכל ארצות ערב וישנם הסולמות הפרסים שהרבה מהם מקבילים, בפרסית זה נקרא דאסטגאה. בערבית יש 9 משפחות של מאקאמים ובפרסית יש 12 משפחות או עקרונות. בסה"כ בכל המוסיקה האוריינטלית יש 96 מאקאמים שונים כי יש הרבה מקבילים שלמעשה אותו דבר תחת שם שונה וזה מכליל את המוסיקה ההודית,פרסית,ערבית,טורקית, אוזבקית, ארמנית וכו'. בערבית יש 9 משפחות של מאקאמים והם:עג'ם, סיקה, באייאתי, נהוונד, כורד, סאבא, היג'אז, ראסט, נאווה את'ר כאשר בכל משפחה יש גם מספר מאקאמים. למשל בתוך ראסט יש את מאקאם מאהור (הסולם המג'ורי הנפוץ באירופה), ניירוז ועוד או שבסאבא יש את סאבא וסאבא זמזם או שבבאייאתי יש את מאקאמם חוסייני או באייאתי שורי. בפרסית יש 12 דאסטגאה שונים. מה זה בעצם ? דאסט - יד גאה - תנוחה, מכיוון שלא הייתה דרך לכתוב את העקרונות אז המציאו לכל סולם "מיוחד" את התנוחה של היד על הכלי , למשל דאסטגאה שור, יש לו תנוחה של היד מקבילה בכל הכלים השונים שלמדנו כל דאסטגאה מורכב מ-7 צלילים שונים באוקטבה ועוד מספר צלילים המוקפצים או מורדים ברבע טון, ישנם עוד יותר מ-300 מלודיות קבועות הנקראות גושה (GUSHE) ומי ששולט בכולם יודע את כל הוריציות , לכל התהליך קוראים ראדיף. מקווה שאני זוכר נכון ו-12 הדאסטגאה הם: באיאת א איספאהן באיאת א טורק מאהור MAHOUR אפשהרי AFSHASRI דשתי DASHTI נאווה NAWA הומאיון אבו אטה ABU ATA צ'הר גה סגאה SEGAH ראסט פאנג'ה שור SHUR בתוטך כל דאסטגאה יש מספר עקרונות שונים , למשל יש שור פאין או שור בלה, שור ערבי וכו' וכו' כדי לדעת כל מקאם ומקאם ואיך תנוחת היד או מה הם רבעי הטונים, יש צורך בלדעת לנגן וא"כ לדעת מוסיקה, להבין מוסיקה קלאסית ורק א"כ להבין מוסיקה פרסית\ערבית לא חייבים מורה, רק רצון ואוטודידקטיות,,, והמון סבלנות וזמן. כל התורה של המוסיקה עוברת ממורה לתלמיד וככה מאות בשנים. לגבי השאלה אם זה מהלווים של ימי בית המקדש, אני לא יודע, צריכים לשאול הסטוריונים של מוסיקה, אני מתחום האדריכלות אם מעוניינם בלהקשיב ואולי להבחין את בהבדלים , ממליץ להאזין לפרמרז א פייוואר, דיסק שלם של נגינה על סנטור, זארב וניי בכל מיני מקאמים שונים.
 
למעלה