ההבנה שאני מכונה.

[הקוסמת הורודה2]

 

[ינוקא1]

לקקי אין מודעות בתוכו.

למה שאתה קורא "מכונה" יש.

 

[הקוסמת הורודה2]

למה לא<? אם לאבנים יש מודעות לקקי בהחלט יש

 

[ינוקא1]

יש מודעות לכל היצורים האורגניים שמסתובבים בתוכו.

בסופו של דבר הארה זה "גילוי טבע האור" של התודעה.
וזה נכון שכל יצור יש לו את הפוטנציאל כולל להם , אבל זה מסובך מידי להסביר - גם אני לא בטוח שאני מבין עד הסוף.

בכל אופן , כל היצורים מחוברים זה לזה.
זאת אומרת שכאשר בני האדם יגלו את טבע האור של תודעתם , גם היצורים האחרים בעולם "יזדככו".

 

[הקוסמת הורודה2]

מכירה את התיאוריה השאלה היא מה זה זיכוך עבור

דוממים. איך קקי מזוכך אמור להיות

זו שאלה ברומו של עולם ינוקא ואתה צריך לחשוב עליה טוב טוב טוב
בפעם הבאה שתהיה בשירותים

 

[ינוקא1]

איך זה קקי מזוכך ? תסתכלי עלינו ותראי.

גם אנחנו בני האדם זה "חומר דומם" שהזדכך !

כי כשהדומם הזדכך , אז חלקו הפך לצומח (חיידקים נחשב "צומח" מבחינתי)
וכשהצומח הזדכך , חלקו הפך לחי.
וכשהחי הזדכך , חלקו הפך לאדם.

המשמעות של הזיכוך , היא "השגת מודעות" , או "גילוי טבע האור".
כי המודעות היא אור.
לכן :
מודע יותר = מזוכך יותר = מאיר יותר.

העולם יצא מתוך האור והמודעות , והתחשך והתעבה עוד ועוד עד שהגיע לדרגה האחרונה הכי חשוכה וחומרית ( = החומר הדומם).
ומאז יש תהליך הפוך - החומר הדומם נע לכיוון האור , לכיוון גילוי האור והמודעות שבתוכו.
זה הכח שמניע את האבולוציה - החזרה אל האור

ככל שנגלה יותר ויותר את טבע האור שבתוכינו (כולל בתוך ה"מכונה") , אנחנו נהיים מודעים יותר , ומזוככים יותר.

בסוף התהליך העולם ישוב אל האור.

 

[הקוסמת הורודה2]

אבל איך אתה יודע שזה נכון?

 

[ינוקא1]

אני פשוט יודע שזה נכון

 

[Mist2]

אבל קקי היה בתוך מכונה

אולי ניתן לומר שהוא חלק מהמכונה שמייצרת אותו….
בקיצור ינוקא, בוא נעשה הבדל בין מה שנכנס לעומק של כמה מטרים מתחת לאדמה ולמה שיש לו את הפוטנצייל להמשיך ולהתקיים.
קצת התעייפתי מהדיון הזה...

 

[הקוסמת הורודה2]

יהדות מלאת סתירות פנימיות

מצד אחד לא לא מומלץ לבכות יותר מידי וליפול לצער ולדאגה
ומצד שני דרך חרטה הוא קנה את עולמו בשעה אחת...

 

[ינוקא1]

יש הבדל ענק בין השניים.

יש צער ודאגה שנובעים מכעס ומחשיבות עצמית.
זה כמו רוב האנשים שמתלוננים ומקטרים וחושבים שהעולם עושה להם עוול , ומרחמים על עצמם.
מזה מוטב להתרחק כמה שיותר.

ויש לעומת זאת חרטה שנובעת ממקום מאוד טהור ואמיתי , שהאדם מסתכל על חייו ואיננו "מתלונן" על מישהו או משהו , אלא נכנס למצב שרבי נחמן היה קורא לו "לב נשבר" - זה כמו "געגועים" , השתוקקות , משהו כמו מנגינה עצובה.
וזה דבר מאוד חיובי.

(רק שרבי נחמן הזהיר שמ"לב נשבר" שהוא דבר טוב מאוד , אפשר להגיע ל"עצבות" שזה הרבה פחות טוב , ולכן עדיף גם לא להגזים עם ה"לב נשבר"....) .

 

[הקוסמת הורודה2]

אני לא חושבת שאני אבין את הלב הנשבר הזה בגלגול הזה...

מסובך מידי

 

[ינוקא1]

אם תשמעי מנגינה עצובה ויפה , תביני מייד.

 

[ינוקא1]

ויש עוד הבדל פשוט -

בלב לא נשבר לא מתלוננים על מישהו , לא באים בטענות למישהו , ולא כועסים על אף אחד.

 

[הקוסמת הורודה2]

זה מה שאמרת על לב נשבר..

 

[ינוקא1]

תלמדי לקרוא

בלב נשבר לא באים בטענות , לא כועסים , לא מקטרים.

בעצבות "רעה" כן.

 

[הקוסמת הורודה2]

תחזור להודעה שלך ותקרא שוב תלמד לכתוב

 

[ינוקא1]

פעם הבאה נשים לך ניקוד.

 

[הקוסמת הורודה2]

אתה בכלל לא בדקת את ההודעה שלך ! טיפוסי

 

[ינוקא1]

טוב , אז בפעם הבאה נשים לך גם ציורים.