התחלתי לקרוא אותו לפני...
הממממ.. אולי 4-5 שנים? כמו הרבה דברים אחרים... לא סיימתי, ויש לי המון דברים שאני רוצה לחזור אליהם / להתחיל בכלל לקרוא... אולי בפנסיה
יש לי כל כך מעט זמן בימים האלה... עצוב לאללה. או שאולי לא עצוב. מאוד אהבתי את התקופה הזו. תיקים ואנשי תיקים מילאו לי את החיים... אני מתגעגעת לתקופה ההיא, אבל הסדרה כבר הסתיימה וגם ההנאה הצרופה מהניתוח שלה, והיצירה סביבה גם נעלמו... מה שכן, הפורום פה נחמד ואין דבר שיותר מהנה מאשר נושאים לדיון שגורמים לי להגיב! אבל... הזכרון... אחח, הזכרון כל כך נדפק. כבר לא זוכרת מה קרה למי באיזה פרק... ממש עצוב. פעם הכל היה מסודר כמו בתיקיות במוח... אולי התעמקות כאן תחזיר משהו לתודעה. כרגע הכל קבור עמוק עמוק בנבכי הזמן של המוח... מה שכן, בזמנו, כשהאינטרנט היה צעיר, ביליתי בניוז גרופס של תיקים וגם של מסע בין כוכבים, במקביל גם הייתי ברשימת הדיוור של תיקים בארץ. הקושי שלי באותה תקופה עם הניוז גרופס נבע גם מהעובדה שבארץ פיגרנו משמעותית אחרי העולם... ואני הייתי אז אנטי-ספויילריסטית... ועד היום אני נזכרת איך דפקו לי את ההפתעה של הסרטן של סקאלי. מעבר לכך, בניוזגרופס שוטטו המון ילדונים, טרולים צעירים שבהחלט הפריעו לדיון. אם הייתי מביעה דעה אנטי-שיפרית, היא הייתה מתקבלת באגרסיביות. היה קשה להגיע לדיון ממשי. ברשימת הדיוור היו מספיק אנשים בעד ונגד, אבל הדיונים היו ענייניים, וכולם מצד אחד היו מאוד חדורי מוטיבציה להוכיח את צדקת דרכם, אבל גם הבינו שמדובר בסדרה, ושלמרות החיכוחים ה'פוליטיים', בסופו של דבר כולנו באותו צד... כולנו אוהבים את הסדרה, וגם הדיונים האלה הם לטעמי מה שהחזיק את הרשימה בחיים. כשלפתע הוכרע סופית שהם כן מעורבים רומנטית, אז למרות שאולי לא כולם שמחו על השינוי הזה, בסופו של דבר, לא נותר כל כך על מה לדון... ורד
