You look like rain
התעוררתי ערום, עטוף בסדין דק. יותר למען הכיסוי מאשר לחמם. החושך עטף אותי ואיכשהו הצלחתי לפקוח עין עצלה ולזרוק מבט עייף אל השעון, 10:45 ... לא להאמין. לא זכור לי מתי לאחרונה ישנתי עד שעות כאלה אבל כנראה הלילה הפרוע במועדון, שהסתיים רק לקראת 4 בבוקר, עשה את שלו. זיקפת הבוקר התגנבה אליי מבעד לעייפות ולא הייתי בטוח אם אני כבר ער או שעובר עליי איזה חלום נחמד. שלחתי יד לוידוא עמידה, ואכן, והיא שעמדה. עם כל העיפות ואחרי כל הוודקה שזרמה אל גרוני עוד לקבל את הכאב ראש הזה כאילו לא די בכאב הראש האחר. התלבטתי אם לצאת להתקלח או לתת לגוף להתפנק. למה לא בעצם... נתתי לימיני יד חופשית והיה מאוד מעורר להרגיש שיד אחת עושה את זה. הרפיון עטף אותי וצללתי לעוד מספר דקות של נים ולא נים. מממממ .... באתי להתפנק ויצאתי מפונק. לקראת צהרי היום התשוקה לקפה חם וארומטי גברה והחלטתי סופסוף להתנתק מהמיטה. נתתי לאור היום להכנס מעט אל החדר. ניגשתי אל חדר האמבטיה הכחלחל שהשרה עלי אווירה מאוד נעימה. עמדתי כחמש דקות תחת זרם המים החמים ורק אז סיבנתי את עצמי וחפפתי את השער. שטפתי מעלי את שאריות בילוי הלילה וזרעי הבוקר ואז התישבתי על ריצפת האמבט ונתתי למים לשטוף אותי דקות מספר. קצת איבדתי את חוש הזמן וזה עשה לי טוב. יום שישי , כבר אחת בצהריים ואני סופסוף יורד למטה להתחיל את היום . שמש אביבית בחוץ ואני מחליט להמשיך לפנק את עצמי ומתישב על שרפרף גבוה מול החלון. משקיף החוצה על העוברים והשבים ונותן לשמש החמימה ללטף אותי בעדינות עם אצבעותיה הארוכות והנעימות למגע. איזו שלווה. מלצרית חייכנית עשתה צעדיה אליי ולפני שהספיקה להוציא מילה אמרתי , "?can i have large strong latte please" "yeah sure" אמרה ופנתה לאחור. הסינור היה קשור למותניה והרווח בין המכנס לחולצה לעולם לא נראה מפתה יותר. מעבר לחלון, ליד המעקה על גדות ה Yarra, עמדו שלוש חברות שנראה כי הגיעו אל המנוחה לאחר דיווש ארוך ומיגע על אופניהן. שלושתן מצוידות בבגדים תקניים צבעוניים. לידן עומדת קבוצה של בנות שנראה כי הבריזו מהבית ספר. כל החבורה בשמלות בצבע לילך שמגיעות מעט מעל הברכיים ואגב כך חושפות רגליים מוצקות של נערות צעירות שגרביהן משוכות עד לברך. לא יודע אם זה אצלי בראש אבל נראה כי העולם הנגלה לי דרך עיני מורכב מנשים בלבד. יתכן כי פיספסתי משהו? מבט נוסף על הנערות מעיר בתוכי את זכרונות לוליטה. שתיים מהבנות היו מחוברות אחת לשניה, כתאומות סיאמיות, בעזרת אוזניות שחוברו בתוך אחד התיקים לאיזה דיסק אני מניח. אם היתי צריך לנחש לפי הקפיצות את סוג המוזיקה בטח היתי הולך על רגאי. הקפיצות הזכירו לי את בוב מארלי. מצד שני, אני ומוזיקה לא מי יודע מה ... כך שאולי אני טועה. הקפה הגיע אלי והריח הנפלא קצת הרגיע אותי. הנחית אותי ארצה משהו. כאילו בסרט שהורץ במהירות קדימה , התעננו השמים. בשעורים שהכנתי לפני בואי למלבורן אכן נאמר כי באזור זה ניתן לחוות ארבע עונות תוך יום אחד. זה בהחלט נראה הכיוון כרגע. כשאני כבר עם חצי הכוס המלאה, מתחיל לטפטף בחוץ ורב העומדים ממהרים להכנס ומוצאים מחסה. הבנות שפיזזו בשימחה ניפרדו . כל החבורה נכנסה פנימה ורק אחת נשארה בחוץ. לא נראה שהגשם הפריע לה, ואולי בכלל היא זו שהביאה את הגשם בעזרת הריקוד המוזר שלה. הגשם התגבר וטיפות בגודל של כדור footy מצאו דרכן אל הארץ. הנערה פסקה מלרקוד לפתע ופשוט נעמדה. עצמה עינים, הניפה ראשה לאחור. שערה האדמוני שאסוף ברישול משהו נמתח לאחור, שירבטה לשון החוצה ופערה פיה כדי לקלוט את מירב הגשם שיש ביכולתה לקלוט אל תוכה. המראה הזה מאוד הסעיר אותי ונשארתי מהופנט מביט עליה. אכן נראה כי הגשם מקשיב לנשים. לא יודע כמה זמן זה נמשך, אבל כל עוד היא עמדה שם , אני הייתי איתה.
התעוררתי ערום, עטוף בסדין דק. יותר למען הכיסוי מאשר לחמם. החושך עטף אותי ואיכשהו הצלחתי לפקוח עין עצלה ולזרוק מבט עייף אל השעון, 10:45 ... לא להאמין. לא זכור לי מתי לאחרונה ישנתי עד שעות כאלה אבל כנראה הלילה הפרוע במועדון, שהסתיים רק לקראת 4 בבוקר, עשה את שלו. זיקפת הבוקר התגנבה אליי מבעד לעייפות ולא הייתי בטוח אם אני כבר ער או שעובר עליי איזה חלום נחמד. שלחתי יד לוידוא עמידה, ואכן, והיא שעמדה. עם כל העיפות ואחרי כל הוודקה שזרמה אל גרוני עוד לקבל את הכאב ראש הזה כאילו לא די בכאב הראש האחר. התלבטתי אם לצאת להתקלח או לתת לגוף להתפנק. למה לא בעצם... נתתי לימיני יד חופשית והיה מאוד מעורר להרגיש שיד אחת עושה את זה. הרפיון עטף אותי וצללתי לעוד מספר דקות של נים ולא נים. מממממ .... באתי להתפנק ויצאתי מפונק. לקראת צהרי היום התשוקה לקפה חם וארומטי גברה והחלטתי סופסוף להתנתק מהמיטה. נתתי לאור היום להכנס מעט אל החדר. ניגשתי אל חדר האמבטיה הכחלחל שהשרה עלי אווירה מאוד נעימה. עמדתי כחמש דקות תחת זרם המים החמים ורק אז סיבנתי את עצמי וחפפתי את השער. שטפתי מעלי את שאריות בילוי הלילה וזרעי הבוקר ואז התישבתי על ריצפת האמבט ונתתי למים לשטוף אותי דקות מספר. קצת איבדתי את חוש הזמן וזה עשה לי טוב. יום שישי , כבר אחת בצהריים ואני סופסוף יורד למטה להתחיל את היום . שמש אביבית בחוץ ואני מחליט להמשיך לפנק את עצמי ומתישב על שרפרף גבוה מול החלון. משקיף החוצה על העוברים והשבים ונותן לשמש החמימה ללטף אותי בעדינות עם אצבעותיה הארוכות והנעימות למגע. איזו שלווה. מלצרית חייכנית עשתה צעדיה אליי ולפני שהספיקה להוציא מילה אמרתי , "?can i have large strong latte please" "yeah sure" אמרה ופנתה לאחור. הסינור היה קשור למותניה והרווח בין המכנס לחולצה לעולם לא נראה מפתה יותר. מעבר לחלון, ליד המעקה על גדות ה Yarra, עמדו שלוש חברות שנראה כי הגיעו אל המנוחה לאחר דיווש ארוך ומיגע על אופניהן. שלושתן מצוידות בבגדים תקניים צבעוניים. לידן עומדת קבוצה של בנות שנראה כי הבריזו מהבית ספר. כל החבורה בשמלות בצבע לילך שמגיעות מעט מעל הברכיים ואגב כך חושפות רגליים מוצקות של נערות צעירות שגרביהן משוכות עד לברך. לא יודע אם זה אצלי בראש אבל נראה כי העולם הנגלה לי דרך עיני מורכב מנשים בלבד. יתכן כי פיספסתי משהו? מבט נוסף על הנערות מעיר בתוכי את זכרונות לוליטה. שתיים מהבנות היו מחוברות אחת לשניה, כתאומות סיאמיות, בעזרת אוזניות שחוברו בתוך אחד התיקים לאיזה דיסק אני מניח. אם היתי צריך לנחש לפי הקפיצות את סוג המוזיקה בטח היתי הולך על רגאי. הקפיצות הזכירו לי את בוב מארלי. מצד שני, אני ומוזיקה לא מי יודע מה ... כך שאולי אני טועה. הקפה הגיע אלי והריח הנפלא קצת הרגיע אותי. הנחית אותי ארצה משהו. כאילו בסרט שהורץ במהירות קדימה , התעננו השמים. בשעורים שהכנתי לפני בואי למלבורן אכן נאמר כי באזור זה ניתן לחוות ארבע עונות תוך יום אחד. זה בהחלט נראה הכיוון כרגע. כשאני כבר עם חצי הכוס המלאה, מתחיל לטפטף בחוץ ורב העומדים ממהרים להכנס ומוצאים מחסה. הבנות שפיזזו בשימחה ניפרדו . כל החבורה נכנסה פנימה ורק אחת נשארה בחוץ. לא נראה שהגשם הפריע לה, ואולי בכלל היא זו שהביאה את הגשם בעזרת הריקוד המוזר שלה. הגשם התגבר וטיפות בגודל של כדור footy מצאו דרכן אל הארץ. הנערה פסקה מלרקוד לפתע ופשוט נעמדה. עצמה עינים, הניפה ראשה לאחור. שערה האדמוני שאסוף ברישול משהו נמתח לאחור, שירבטה לשון החוצה ופערה פיה כדי לקלוט את מירב הגשם שיש ביכולתה לקלוט אל תוכה. המראה הזה מאוד הסעיר אותי ונשארתי מהופנט מביט עליה. אכן נראה כי הגשם מקשיב לנשים. לא יודע כמה זמן זה נמשך, אבל כל עוד היא עמדה שם , אני הייתי איתה.