Yes - Tales from Topographic Ocean

[begone]

בבקשה, ולגבי Going for the one

דווקא Going for the one הוא אלבום Yes כמעט קלאסי, אבל הוא מעובד פחות טוב מקודמיו, וגם מוקלט פחות טוב (כי אדי אופורד לא היה שם בשביל לעשות עבודה מושלמת כמו קודם). אבל זה ממש לא פופ, למרות הקטע הפותח שהוא לכאורה קליל. Magnification קיבל ביקורות סבירות, אבל בשנת 2002 צריך לעשות דברים אחרים בשביל לחדש. ונראה לי ש´יס´ דורכים במקום, מה שאומר שזה לא רוק מתקדם אלא רוק נוסטלגי.....

 

[RamiSun]

Magnification

הוא אלבום נהדר, רק בא מאוד מאוחר אחרי שיס כבר איבדו לגמרי את האמון שלנו. הוא דווקא כן נראה לי מעודכן לזמננו ולא דורך במקום. יש בו השפעה "רבינית" חזקה על המוזיקה הקלאסית של יס + מקצבים שיבטיים + תזמורת סימפונית ברקע שבולטת עם לחנים של מוזיקה קלאסית מודרנית. והוא רענן ומומלץ. הבעיה היא שקצת קשה להגיד בשנת 2001 על אלבום של יס שהוא משהו, לאחר שהאלבום הטוב הקודם נוצר לפני כמעט 20 שנה.

 

[zek]

Magnification = פופ-רוק מתוזמר ../images/Emo10.gif

די, אני לא יכול איתם כבר. הם גמרו את הסוס והפכו פשוט למפעל תעשייתי. 5 המופלאים של פעם הם כיום לא יותר מחמישה מוסיקאים של פס יצור סדרתי. אז אוקיי, הפעם הם החליטו לעשות את זה גדול יותר, מנופח יותר ובעזרת תזמורת. היכן החידוש כאן? ודווקא 2 הדקות הראשונות באלבום עוררו ציפיות להמשך... איזו אכזבה, אף אחד מהנגנים לא מביא עימו איזה שהוא ערך מוסף מעצמו, למעט ג´ון אנדרסון שממש לא מפסיק לשיר לאורך כל האלבום. מגדיל לעשות (או יותר נכון לא לעשות) אלן וויט שמתופף כל כך ללא השראה, ממש כמו עוד נגן אולפן בינוני ומטה (לדוגמא, קטע שישי 4 דקות לסיום - מעבר מביך להחריד). ריק ויקמן פשוט נבלע וסגנונו היחודי (לטוב או לרע) כמעט אינו מורגש. טוב, צריך להבין את החבר´ה האלו. אחרי שאתה צובר רכוש רב כמו טירות וכו´ ואנשים תלויים בך לפרנסתם, אתה צריך לספק את הסחורה בכל תנאי... עצוב, פשוט עצוב.

 

[shay or eli]

Yes - Tales from Topographic Ocean

אהבתי את Close To The Edge וחשבתי לקנות עוד משהו שלהם. האלבום הזה הכי בולט, ארבעה שירים של 20 דקות - נשמע גרנדיוזי. האם האלבום הזה שווה את כספי? שמעתי שגם Fragile ו Relayer טובים.

 

[begone]

מסכים איתך לגמרי

וזאת למרות שלא שמעתי את האלבום

(שמעתי את כל האלבומים הקודמים שלהם, אז כבר נמאס)

 

[zek]

נכון אבל בכ"ז רציתי לתת צ´אנס

כי אני לא נוהג לקבור את המת בטרם עת, גם לאור הביקורות החיוביות וכמה חוו"ד של מעריצים שרופים...

 

[האירי]

כשצורבים אין חוברת

כשאתה אומר שוויקמן נבלע שם זה אולי ההסבר למה הוא בכלל ל א מ ש ת ת ף ב א ל ב ו ם ה ז ה.

 

[zek]

אוי אירי יקירי...

שנינו טעינו, אתה באמת צודק ומעיון בחוברת (המקורית...) מסתבר שוויקמן באמת לא הקליט איתם. אני לקחתי את זה כדבר שבעובדה מאחר שפורסם בזמנו שהוא חזר... לעניין הפרשנות שלך, הרי כולה כתבתי שהדיסק לא שווה צריבה. לא צריך להיסחף

 

[יונתן בי]

אלבום שנוי במחלוקת

אני הייתי הולך על fragile וrelayer קודם. tfto מאד שנוי במחלוקת. לי אישית האלבום קשה מאד ולא בין הטופ שלהם. המילים נדי מחונטרשות והמוסיקה בחלקה טובה אך שוב בחלקה מח. זאת דעתי. יש הרואים באלבום את שיא יצירתם , אני לעומת זאת רואה דווקא בralayer את הטופ למרות שפטריק מוראז מקלדן ועושה זאת מצוין. יונתן

 

[א ד מ ו נ י]

דעתי,

Tales עשה לרוק המתקדם נזק תדמיתי עצום, ושם אותו ללעג בשל היומרנות ("הדבר הבא ש-YES תעשה יהיה להלחין את התנ´ך") - יצירות ארוכות, קונספט, ועיסוק בנושאים חסרי כל קשר למציאות. אבל מעריצי יס שלא ראו בזה ז´אנר חולף (בניגוד להרבה טרמפיסטים ועיתונאים שמשתעממים מהר) יכולים ממש לחגוג עם זה. מבחינתי יש כאן את כל מה שאני אוהב בפרוג, ובמנות גדושות, ובחוסר פשרות. בשבילי זה הנאה צרופה - יס מפגינים כל מה שיש להם, מנסים דברים חדשים, ומנתקים אותנו לגמרי מהמציאות, כמו שצריך.

 

[יקי אשכנזי]

כנ"ל דעתי אם היא חשובה

TFTO נתפס גם בעיני חברי הלהקה, ובמיוחד בעיני ריק וויקמן, לא רק כיומרני, אלא ככשלון. האמת שמבחינה מסחרית הוא לא היה משהו וריק וויקמן אמר שאחרי הקשבה של רבע שעה, הוא זרק אותו מהחלון והלך להוציא בירה מהמקרר כדי להרגע. יש הטוענים שהאלבום הזה היווה עילה לנטישתו של וויקמן, ולהצטרפותו של פטריק מוראז לקראת Relayer. מה שמפתיע, שבסיבוב ההופעות הנוכחי של יס (אינפורמציה של ד"ר She) הם מנגנים שני קטעים מתוך האלבום, וויקמן לא מתלונן ולא זורק את ההאמונד מהחלון. בכלל, אני סבור שמי שמאד אוהב להקה, מן הראוי שיכיר אותה על כל צדדיה. הוא יכול להעדיף אלבום אחד על השני אבל רצוי שיכיר את כולם. למי שעדיין לא גיבש את דעתו על הלהקה ונהנה מאלבום אחד או שניים, אני חושב שכדאי שידחה את האלבום השנוי במחלוקת למועד מאוחר יותר. אני רכשתי את TFTO אחרי שכבר החזקתי את כל הקלאסיקות, עד Tormato. אישית, אני אוהב את האלבום. והערה אחרונה בקשר לתמלילים. Yes כתבו תמלילים, שבמקרה הטוב, אפשר לקרוא להם תמהוניים. אני מאמין, וזו דעתם של כמה מחברי הלהקה גם-כן, שהתמלילים פשוט זרמו אצל אנדרסון בדמיון ואפילו הוא עצמו אינו מסוגל להסביר את מהותם. נכון שבתקליט הנדון הם באמת "התעלו על עצמם" מבחינת האובסקוריות של המילים, אבל אני חושב שזה צריך להיות קריטריון משני כשבאים להקשיב ללהקה. יש כל-כך הרבה ניואנסים אחרים לשים לב אליהם, ובאמת אפשר להתגבר על עניין המילים. אחרי ככלות הכל, לא זכור לי שבערב רומנטי לאור ירח, ציטטתי מהגיגיו הפילוסופיים של ג´ון אנדרסון באזני נערה מבושמת שיער. בדרך כלל העדפתי מילים של קאט סטיבנס, ליאונארד כהן או רנדי ניומן - אפילו לא של פיטר גבריאל או פיטר האמיל

. לסיכום, אם אהבת את הלהקה, וכבר שמעתה שלושה-ארבעה אלבומים מתקופת הזהר, קנה את האלבום. לכל הפחות, תהנה מהעטיפה המדהימה... יקי

 

[RamiSun]

מצטרף לקונצנזוס

הדיסק פשוט ארוך מידי מכיוון שבאותם ימים היה בלתי אפשרי (לפחות מנטלית) ליצור יצירה של 3 צדדים אלא רק 4, ולכן הכניסו יותר מידי פילרים. ולמי שאוהב את יס ואת הראש הקרימינאלי שלהם זה יכול להיות מענין להקשיב לכל הפילרים והמעברים הלכאורה מיותרים. בכל מקרה האלבום הוא לדעתי יצירה טובה, במיוחד צד א, וצד ד שהם יצירות מושלמות צד ב כולל מריחות רבות מידי ניסויי תיזמור כושלים ומיקסים מוזרים אבל עדיין הפתיחה שלו והסיום שלו מענינים. ואילו צד ג לדעתי הוא ברובו פילר אחד גדול. בכלל לעניין הנטישה, לי נראה שריק וויקמאן לא אהב את הדיסק בגלל האגו שלו ולא בגלל המוזיקה, בגלל שהאו ואנדרסון יצרו הכל לבד ודי חנקו אותו. היום הוא התבגר (כולם התבגרו) והוא נהנה לנגן איתם את זה. (וגם נהנה להתפרנס איתם.) וה-DVD כבר הוזמן...............

 

[begone]

מוסיף עוד דעה בגרוש

בסופו של דבר, זה רק עניין של כסף. כל היצירות שוות האזנה, אבל אם יש לך מחסור בכסף, אז אין ספק לדעתי שאלבום כמו Fragile צריך להיות אצלך קודם באוסף. גם Relayer ובמיוחד הקטע הראשון (20 דקות) הוא מדהים. לגבי Tales אין ספק שיש לו כמה רגעים מצויינים. אבל האלבום הזה רחוק מלהיות מושלם. אגב, הרימסטר האחרון שעשו לו מאוד משפר את איכות הצליל. אני זכיתי לשמוע את האלבום בקלטת, בדיסק הראשון שהוציאו ואז ברימסטר. אם יש אלבום אחד של Yes שאפשר לשמוע מההתחלה ועד הסוף בלי שום בעיה, זה ללא ספק Fragile שבנוי בצורה מושלמת, כמו אלבום קונספט קלאסי. הייתי שם את הכסף עליו, בלי שום ספק.

 

[shay or eli]

אז הוחלט

אם Fragile הוא אלבום טוב, אם Fragile הוא אלבום למחוסרי הכסף, אז Fragile הוא הדיסק בשבילי. Fragile it is than.

 

[shay or eli]

ולמה אנשים פה חושבים שדעתם כל כך לא

חשובה?

 

[begone]

רטוריקה מצטנעת

סתם מנסים לעשות רושם כאילו אנחנו לא חשובים. אגב, Tales הוא אלבום כפול, כך שבכל מקרה היית משלם עליו לפחות 80 שקלים..... המחיר המומלץ לצרכן על Fragile הוא 39-49 שקלים.

 

[הרולד החביתי]

?

אני לא מבין מה הקונספט בfragile ,למיטב הבנתי,אלבום קונספט הוא אלבום עם רעיון אחד מרכזי,מוזיקלי או תמלילי,שמאחד סביבו את היצירה,ועובר כחוט השני בין הרצועות,ב-fragile קשה לי למצוא קונספט כלשהוא,כל רצועה נכתבה בנפרד ע"י חברים שונים בלהקה.ואינני רואה קשר כלשהוא בין השירים,אבל אל תבינו אותי לא נכון,גם אני סבור שמדובר באחת הפסגות המוזיקליות של yes .

 

[begone]

הקונספט של Fragile

דווקא על זה קל לענות, יחסית: הרעיון מאחורי Fragile הוא תיאור מופשט של עולם דמיוני, עדין ושברירי, שכל שיר מתאר איזורים מסוימים שבו, ויצורים מסוימים שבו. במילים אחרות, האלבום מצייר מין Landscape פנטסטי לחלוטין, שבו המאזין משוטט ומתרשם. השיר האחרון מסכם יפה את האלבום (בהתאמה לשיר הפותח, העוסק ב´כיכר´, דהיינו מרכז עירוני כלשהו בתוך הטבע) כשהוא מדבר על המתח בין העיר הסואנת לבין הטבע הדומם. כל היצירה ספוגה במתח שבין התרבות האנושית העירונית המודרנית ובין הפסטורליה הנצחית של הטבע ומרחביו. אמנם הטקסטים של אנדרסון מאוד מופשטים, אבל אפשר להבחין בנושאים המרכזיים האלה, ובפיתוח שלהם, לאורך כל האלבום. שלושת הקטעים היחידים שהם באמת ´מנותקים´ לחלוטין הם The fish, הקטע של ווייקמן וגם הקטע השטותי של ברופורד (שהוא פשוט בדיחה). שים לב גם לציור העטיפה - הוא מאוד עוזר להבין את הדימויים הויזואליים של אנדרסון. בכלל, כל הקונספט באלבום שייך רק לאנדרסון. הוא היחיד שהתייחס ברצינות לנושאים האלה. אגב, ציור העטיפה של Fragile הביא לאנדרסון את ההשראה לסיפור העלילה לאלבום הסולו הראשון שלו. כך שאתה רואה שיש הגיון בבלגן.

 

[א ד מ ו נ י]

תודה על הגילוי, הערה על ברופורד

לא היה לי מושג לגבי הקונצפט בפרג´ייל, העירוני והפראי. לגבי ברופורד, שמתם לב כמה ה"בדיחה" שלו מזכירה את הצליל של קרימזון בשנות ה - 80? אין נביא בעירו.

 

[הרולד החביתי]

תודה על ההארה

אבל בכל זאת שלושה קטעים מתוך שמונה ,הם אחוז ניכר,הייתי מכנה את האלבום סמי-קונספטואלי...(מי זה סמי?)