Y Y Y .....

Y Y Y .....

אם הייתם מדמים את חייכם לאות Y כאשר נקודת ההתפצלות היא הרגע בו הכרתם את הצד השני שלכם,הייתם חוזרים חזרה לאותה נקודה ? האם הייתם בוחרים בדרך אחרת ? האם הייתם מעדיפים לנסות חיים אחרים על פני אלו שחייתם מאז ועד כה, או שהייתם,היום ובידיעה של תוצאות הדרך הזו,חושבים שחיים אחרים יותר עדיפים ? אולי הייתם נשארים רווקים מושבעים עם אחלה חשבון בנק,ודין וחשבון רק לזין ולקיבה שלכם ? אולי הייתן מפתחות קריירה מזהירה,כל סופ"ש שני בחו"ל,וגרדרובה מושקעת ? זאת כמובן מבלי לדעת לאן הובילה אתכם הדרך בה בחרתם בפועל ומה יצא קרה במהלכה ובסופה..... וכמובן מבלי לדעת שהיו לכם ילדים ולהכיר אותם... אולי הייתם מקנאים באלו שהתחתנו ומצאו לעצמם זוגיות כזו או אחרת ובנו משפחה ? ככה או ככה תמשיכו להרהר מה נשאר לעשות בחום המטורף הזה....?
 

Rtitan

New member
תגידו - זה המזג אוויר?? ../images/Emo178.gif

פתאום שאלות פילוסופיות שכאלו ממלאות את חלל האוויר - ודווקא על השאלה שלך חשבתי הבוקר לפני שיצאתי מהבית. אני באמצע ניסוי עכשיו - אז אענה על זה יותר מאוחר. בינתיים - תתכונן - זה יהיה ארוך ופלספני (כרגיל אצלי
)
 

Rtitan

New member
Y Y Y ! ! ! ! !

עבר, הווה, עתיד... אפשר לנסוע לעתיד, אנחנו נוסעים לעתיד בכל שניה שעוברת... אפשר לצפות אל העבר ובעצם זה מה שאנחנו כל הזמן רואים... אבל רק בהווה אנחנו באמת חיים... אינסוף אפשרויות להתרחשויות בעתיד שקורסות בנקודת הזמן שקרויה הווה לאפשרות אחת שמומשה ונרשמת בעבר שלנו בתור היסטוריה... החיים שלי דבש?... ממש לא - הם חיים רגילים של אדם רגיל, עם הנאות קטנות וגדולות, עם קשיים קטנים וגדולים אבל אני מרוצה מהם. עברתי לא מעט אירועים קשים בחיים שלי, כמו כל אחד... עברתי לא מעט אירועים משמחים בחיים שלי, כמו כל אחד... הכרתי והתאהבתי והתחתנתי והתגרשתי... ואיתה נולדו לי הילדים שלי שאפילו רק בגללם היה ראוי לחיות את החיים שללו שוב בדיוק על אותו מסלול. הכרתי והתאהבתי ונשבר לי הלב... וכל אהבה כזו הביאה איתה דברים מדהימים וכאבים איומים - ולא הייתי מוותר על אף אהבה כזו שחצתה את דרכי. נכשלתי והצלחתי, היה מתסכל והיה מרומם... והיו החלטות שלקחתי שלפעמים אני שואל את עצמי אם זה היה נכון ונבון. בסוף הדוקטורט שלי, כשכבר עבודת הדוקטורט היתה כתובה בחלקה הגדול ונצטרכה רק לשלב שבו היא מקבלת את הצורה הסופית שהחלטתי שאני ניגש למנחה שלי, אומר לו תודה רבה ושהיה נעים... ועוזב. היתה לי הרגשה קיצונית שאינני ראוי להיות דוקטור, שאינני מספיק חכם, שאני לא מספיק מבריק - הרגשה מוזרה שאיכשהו הצלחתי לשטות בכולם ובעצם אני טס בגבהים שהכנפיים שלי לא מסוגלות להחזיק אותי בהן באמת... וסופי להתרסק ריסוק כואב - אז אולי כדאי להתחיל להנמיך טוס ולנחות?... כמעט עזבתי... לאן יפנה ה-Y? הוא פנה להמשיך הלאה... ולא רק שסיימתי - גם בהצלחה גדולה והערכה של כל מי שמכיר אותי ואפילו התקבלתי לחתיכת פוסט מפואר! כל מי שמכיר אותי כאן קצת יודע שבשנתיים האחרונות אני נמצא כאן בארה"ב, בנאס"א ועושה פוסט דוקטורט באחד המקומות הכי מדהימים בעולם... אני נהנה כאן כמו לא יודע מה ותמיד אומר שזו אחת התקופות הכי מדהימות והכי טובות שהיו לי בחיים... ואתה חושב שאני לא חושב מדי פעם "אולי לא הייתי צריך לעשות את זה... אולי זה קשה מדי (ויש גם דברים שאינם מהנים ולא נעימים לחלוטין!) ואולי המחירים ששילמתי (ואת חלקם אני עדיין משלם) עבור החלום הזה גבוהים מדי?..." איכשהו החיים של רוב בני האדם נראים לי כמו מסע מדהים של אושר רצוף. מעטים מאד הם האנשים שנולדים לחיים של סבל מתמשך ואומללות שאין בה אור... החיים הם מסע מדהים באוקיינוס של אושר כשרק מדי פעם קורה לנו מקרה שבו אנחנו תועים ונזרקים אל חוף סלעי ונחבלים בו. במצב הזה נעצרים קצת, מחפשים פיסת חוף עם חול רך, צל, נשכבים לנוח ולהחליף כוחות... וכשמתאוששים - חוזרים את המים וממשיכים אל מקומות חדשים
. ואם כל זה לא ברור - אז בכל Y שלקחתי בחיים שלי - אין פנייה אחת שאני מצטער עליה. אולי הייתי רוצה רק לחיות שוב את החיים הללו בצורות נוספות ולמצות מהם אפשרויות שפשוט אין זמן למצות
 

Rtitan

New member
לכו לראות את הסרט "נסיך פרס"...

בתזמון מושלם ראיתי הערב את הסרט הזה והרעיון המרכזי מדבר בדיוק על זה
. הרגע חזרתי ממנו ונהניתי עד הגג למרות שכאן המבקרים נתנו לו רק 3 כוכבים.
 

sh65

New member
אפקט הפרפר

סרט ענק, שמדבר על איך החיים היו זורמים אם רק היינו משנים מילה או מעשה בעבר שווה
 

Rtitan

New member
זה חלק אחד...

חלק משמעותי מאד בעיני הוא דווקא איך אירועים בעבר מנהיגים לנו את החיים אם אנחנו לא יודעים להתעמת איתם, להתמודד ולהניח אותם מאחור. לאן ההדחקה יכולה להוביל אותנו עם חלוף השנים וכשאנחנו מבינים שההדחקה הזו עדיין כאן - לאן ולמה היא מביאה אותנו.
 
שאלה קשה

מן הסתם כי מכירה את הדרך שעשיתי עד כה לא יכולה אפילו לנסות לתאר לעצמי אפשרות שלא הייתי מכירה את הילד שלי, יודעת מה למדתי מהטעויות במסע, משתדלת להפנים ולהמשיך אחרת. במחשבה שניה, הדרך הביאה אותי למקום שאני נמצאת בו היום, גם אם הוא לא האידיאלי, שלמה איתו לחלוטין
וההרהורים שלך רק גרמו לי להזיע יותר
 
לא הייתי מוותרת על הילדים שלי

ואחרי הכל היו לי שש שנים נעימות למדי עם בן זוג אוהב. אז כנראה שאני לא מתחרטת. רק כנראה, כי בכל אופן אם הייתי צריכה לחיות הכל מחדש בטוח הייתי עושה דברים טיפה אחרת.
 
'דלתות מסתובבות'...

אחלה סרט
YYY...כמה זמן לא ראיתי את היונייטד
זה מה שאני עושה עכשיו בחום הכבד שבחוץ ובמזגן הנעים שבבית.
 

יערית

New member
שנייה תן לי בודקת

ביום שישי השישי לאוגוסט בשעה 14:21. מה כ"כ מיוחד בזה?
 

יערית

New member
דלתות מסתובבות

תמיד עלו השאלות האלו בדיעבד, איכשהו גם פעולות שנינקטות כרגע הן תהיינה השאלות בעתיד לא? אז מתקשה לומר שהייתי רוצה אחרת, אולי הייתי רוצה רק לנסות את מה שפחדתי לנסות בגיל 22, אני חושבת שזו נקודת המפנה בחיי. משהו בנקודת זמן הזו גרמה לשרשרת ארועים שונה משחלמתי. אם תחזיר אותי לשם, יכול להיות שהייתי חיה חיים אחרים לגמריי, הייתי ממששת את המילים "ללכת עד הסוף", הייתי פחות פחדנית ויותר אמיצה, פחות מחשבנת לסביבה ויותר מקשיבה ללב.. ללב שפעם בצורה הכי טיבעית שיכל לפעום. אבל, את הנעשה אין להשיב ונשאר רק ללמוד מנקודת הזמן הזו ואם אגיע לנקודה הזו שוב, לא אוותר, פשוט לא אוותר לעצמי. <אפשר ללכת לבריכה, לסיים בישולים לשבת ולהנות מהמזגן , להנות מהילדים שיותר מידי שקטים לי לאחרונה>.
 
קלישאתי משהו..

אך אני מניחה שלא היה לי אומץ לבחור אחרת. הרבה דברים טובים יצאו לי מההכרות איתו, למעשה האושר שלי כיום בהחלט נישען על הרבה דברים שיש לי בזכות הזוגיות הזו, ולכן אם הייתי מוותרת על כל זה, יתכן שלא הייתי מאושרת כיום. וזה מחיר כבד מידי שלא הייתי מסכימה להמר עליו.
 
למעלה