X-יומה?

[nerissa]

X-יומה?

תלך מכאן! .............................................. אבל אל תתרחק.. לא צריכה אותך יותר. תודה. ......................................זה לא צורך. זה ההרגל של להיות מאוהבת בך עד עמקי נשמתי.. כבר אין לי כלום אליך. .........................ההתכווצות באמצע הבטן כשאתה מתקשר זו התנייה מקובעת לשם שלך אני לא חושקת בך עוד, יקירי ...........................זו רק החרמנות הרגילה שלי שמרטיבה אותי כשקולך לוחש לי באוזן אז? איך מצליחים לנתק את הקורים הדביקים האלה עם האקסים בשלום? למה זה לא עוזר כשמתרחקים? למה, כשיודעים בוודאות ששום דבר לא יחזור להיות כי זה מוצה עד תום - למה בכל זאת ישנה הכימיה הזו עדיין שלא נותנת מנוח? למה גם כשיש אהבה ענקית חדשה.. כשיש מי שיעטוף.. כשמרגישים הכי בדיוק שבעולם - תמיד נשאר משהו שנרעד כלפי האקס? למה יש רגשות אשם בגלל התחושות האלה כשההגיון אומר שזה טבעי? למה? <אני והשאלות שלי..>

 

[אייבורי]

כי את כלכך

אנושית, גינגית יפה שלי כי ככה זה שאוהבים פעם באמת, זה נשאר גם אחרי הסוף אולי נשאר לתמיד וכן כל הזכרונות של סקס מדהים וחיבור נפשי, למה ציפית אנושית אנושית

 

[calba 2]

הלוואי והייתי כמוך....

אצלי בשנייה שזה נגמר. זה נגמר!!! זה לא תמיד כ"ך טוב. הניתוק הרגשי הזה שמתרחש בשניה אחת ומשלים את עצמו בעוד מאית השניה. הלוואי ולא היה לי כ"ך קל להתנתק. הייתי רוצה להרגיש את הכאב של אחרי כמו כל בן- אדם נורמלי. השליטה שלי ברגשות נורא חזקה במצבים מהסוג הזה. אבל הייתי רוצה פעם אחת ל"הישבר" כמו שצריך. נשיקות חיזוק...

 

[אסתי69]

עשית לי בום

בבטן......... כי כשחיבור הוא כל כך נותן לשני הצדדים כי כשזו אהבה כמו שהיתה שם ואני הרי יודעת על מה אני מדברת גם כשהקשר מוצה גם כשעובר זמן ואפילו כשיש בטחון כשאת עטופה תמיד יש לאותו אחד מיוחד שחדר לראשונה לכל אותם מקומות חבויים אפילו בפני עצמינו את המקום המיוחד שלו את היכולת ואת ההשפעה.... איך אמר אייב אנושית ואיך אומרת אסתי אוהבתותך }{

 

[רכה ונשית]

אסתי, כל מילה חקוקה על הסלע

קראתי את תגובתך כאן לדברים הנפלאים שכתבה נריסה ושבתי לזמן אחר, למקומות אחרים.......מדהים איך מי שמצליח לגעת בנו במקומות חבויים נשאר כנראה לנצח בליבנו.

 

[אסתי69]

יו כייף שאת פה ) }{

 

[רכה ונשית]

../images/Emo25.gif

 

[פ ו מ ל י ת]

האגדה מספרת

שכשאוהבים מישהו באמת, קורעים חתיכה מהלב ומגישים לו. הוא לוקח את החלק הקרוע הזה ומצמיד אותו ללב שלו.אם גם הוא אוהב, הוא נותן לנו חלק מהלב שלו. לכן לב של מישהו שיודע אהבה מהי, נראה מכוער, עם טלאי-קרעי לבבות. הבעיה היא שכל קרע כזה יוצר פצע, ופצע תמיד כואב. ואחרי שהפצע נרפא, נותרת צלקת כמו שאת בטח יודעת יפה שלי, צלקות בדרך כלל לא כואבות אבל כשיש שינוי דרמטי במזג האוויר, גם בצלקת מופיעים כאבים. מזכירים גם דברים טובים שבגינם קיבלת את הצלקת, וגם כמה דברים כואבים. תעשי את ההשלכות מהאנלוגיה, אני בטוחה שתביני. או בקיצור מה שאייב אמר. את אנושית (מה שלא מפחית טיפה מהמלאכיות שלך

)