ראם זה השם
New member
Who is Oh no?
The Jakson 5 - חמישה אחים שחורים שזכו לקריירה מוזיקלית מפוארת, שהמפורסם שבהם הוא מייקל ג'קסון, כשאומרים "משפחת ג'קסון" או "מייקל ג'קסון" כולם יודעים למי הכוונה, אבל יש משפחת ג'קסון אחרת, משפחה מוזיקלית מפורסמת הרבה פחות, אבל מאוד מוכשרת. האבא- אוטיס ג'קסון, זמר סול ופ'אנק בעל קול צרוד שיודע לשיר בלדות מרגשות עם נשמה חמה ושחורה. הבן הבכור, אוטיס ג'קסון ג'וניור (מאדליב), מפיק היפ-הופ אנדרגראונד מפורסם שעבד עם גדולים כמו דה לה סול וטאליב קוואלי, חתום בלייבל של ג'י דילה המנוח, MF DOOM ודאדלי פארקינס המצחיקול שזכור לכם מחילופי הזוגות בין חסיד לטקטיק. (הלייבל stones throw) יש דוד שהוא נגן חצוצרה (ג'ון פאדיס). ואחרון חביב הוא הבן הצעיר עם השם המבטיח "מייקל ג'קסון", שהוא, אתם מנחשים נכון- "Oh No". עם משפחה מוזיקלית שכזאת לא פלא שNo התחיל לעשות ביטים בגיל 11, בזמן כששאר חבריו משחקים במשחקי וידאו מול הטלוויזיה, Oh No הלך בעקבות אחיו ואביב לקריירה בעסקי המוסיקה, כיום הוא חתום ביחד עם אחיו ב stones throw, שלפי שיתופי הפעולה הרבים בין אמני הלייבל, נראה כאילו אפילו שם האווירה משפחתית.. האלבום: השאלה הראשונה שעלתה לי לראש היא: איך פסנתרן וירטואוז בן 79, לבן (גלט מקדרמונט) שמאחוריו קריירה שכוללת את הלחנת הפסקול של המחזמר "שיער" מסכים לעזור למפיק אנדרגראונד ולתת לו גישה לארכיון ההקלטות שלו כדי ליצור אלבום ראפ שחור על טהרת ההיפ-הופ. האמת, כבר היו כאלה שסימפלו את מקדרמונט, כמו באסטה ריימס בשיר "Woo hah", גם דיג'י פריימיר וואדים הספיקו לסמפל אותו כבר.. אבל אלבום שלם שנעשה רק מסמפולים שלו- זה דבר שעוד לא נעשה. לא סתם ג'קסון קיבל את העזרה של מקדרמונט, הזקן הזה כנראה יודע מה הוא עושה, כיOh No מוכיח באלבום הזה שהוא מפיק יצירתי, בעד יכולת שילוב מלודיות למקצבים ולליינים של באס בשלמות שכמעט הורידו לי דמעות. החל מבחירת הסמפולים, דרך תכנות התופים, ואפילו בבחירת הBPM המתאים לשיר, מייקל ג'קסון הוא רוצח ביטים במלוא מובן המילה. הייתי משנה את שם האלבום מ:" EXODUS INTO UNHEARD RHYTHMS" ל: "מייקל ג'קסון עושה ביטים" כי מייקל מופיע בתור ראפר במעט מאוד שירים, ואת מקומו ב-80 אחוז מהאלבום תופסים ראפרים אחרים, שלפעמים הפציצו לי ת'צורה (כמו Roc C) ולפעמים אכזבו אותי בבינוניות (כמו A.G). קצת (אולי הרבה) על השירים עצמם: No הושיב על הביטים שלו ראפרים מניו-יורק, ניו-ג'רסי, ומרחבי קליפורניה וכולם נשמעים כמו ראפרים ניו-יורקים על ביטים לוסאנג'לסים, ובמיוחד צמד הראפרים שקוראים לעצמם cali agents (סוכני קליפורניה) שאוהבים ביטים ניו-יורקיים ופלואו ניו-יורקי בחומרים האישיים שלהם (ומבחינתי זה מצויין! תשמעו במיי ספייס שלהם <http://www.myspace.com/caliagents> את השיר Neva Forget השלישי, שיר ליגת העל) נוסף לפלואו הניו-יורקי ולביטים הלוסאנג'לסים פאנקיים מלוכלים יש גם דאדלי ספרקינג הזוי ששר על איך שהוא מבקש מאימא שלו כסף בשביל לקנות סמים בשיר T. Biggums, שיר מעורר רחמים על דאדלי המסכן, שלא אכל הרבה זמן, צריכים להשתמש בשירים כאלה באגודה למלחמה בסמים! יש באלבום גם Pos אחד חיובי וחייכני מדה לה סול שממליץ לנו לקרוא ספרים (איפה שמעתם דבר כזה בראפ??) אבל בשביל לא להשמע חנון מידי Oh no מוסיף שלאחר קריאת הספרים מומלץ לנו לעשן קצת גנג'ה.. השיר הראשון באלבום שתפס אותי חזק וגרם לי להגיד "וואו זה היפ-הופ" הוא Gets mine שבו מתארח לצד Oh no הראפר הניו יורקי המיתולוגי Buckshot על אחד הביטים הטובים באלבום, ביט 92 BPM שהזכיר לי קצת את מאסטרמייד של נאז, וראפ מברוקלין שפוגע בול בנקודה שצריך להרגיש אותה. שיר נוסף ששמים לב אליו מיד הוא Second Chance של Aloe Blacc, שיר סול/fאנק מדהים וגאוני שבו Blacc מספר שהוא אחריי שבוע עבודה קשה, רעב, חלש, עייף ובמצב הזה הוא עולה לאוטו ונוסע הביתה.. אני לא אגלה את ההמשך, אבל נסו לנחש למה לשיר קוראים Second Chance.. רעיון וביצוע חזק ולא שגרתי, משהו שלא עובר ליד האוזן. את השירים Smile, Gets mine תוכלו לשמוע במיי ספייס של Oh No את הקליפ של דאדלי לצערי תוכלו לראות ביוטיוב <http://www.youtube.com/watch?v=T2yk3xOeyqs> הקליפ של דאדלי ההכי מומלצים שלי מהאלבום Exodus Into Unheard Rhythms: Get Yours Feat. Buckshot Second Chance Feat. Aloe Blacc In This Feat. Murs (סמפול קלאסי של Big L) Smile A Lil Bit Feat. Posdnuos
The Jakson 5 - חמישה אחים שחורים שזכו לקריירה מוזיקלית מפוארת, שהמפורסם שבהם הוא מייקל ג'קסון, כשאומרים "משפחת ג'קסון" או "מייקל ג'קסון" כולם יודעים למי הכוונה, אבל יש משפחת ג'קסון אחרת, משפחה מוזיקלית מפורסמת הרבה פחות, אבל מאוד מוכשרת. האבא- אוטיס ג'קסון, זמר סול ופ'אנק בעל קול צרוד שיודע לשיר בלדות מרגשות עם נשמה חמה ושחורה. הבן הבכור, אוטיס ג'קסון ג'וניור (מאדליב), מפיק היפ-הופ אנדרגראונד מפורסם שעבד עם גדולים כמו דה לה סול וטאליב קוואלי, חתום בלייבל של ג'י דילה המנוח, MF DOOM ודאדלי פארקינס המצחיקול שזכור לכם מחילופי הזוגות בין חסיד לטקטיק. (הלייבל stones throw) יש דוד שהוא נגן חצוצרה (ג'ון פאדיס). ואחרון חביב הוא הבן הצעיר עם השם המבטיח "מייקל ג'קסון", שהוא, אתם מנחשים נכון- "Oh No". עם משפחה מוזיקלית שכזאת לא פלא שNo התחיל לעשות ביטים בגיל 11, בזמן כששאר חבריו משחקים במשחקי וידאו מול הטלוויזיה, Oh No הלך בעקבות אחיו ואביב לקריירה בעסקי המוסיקה, כיום הוא חתום ביחד עם אחיו ב stones throw, שלפי שיתופי הפעולה הרבים בין אמני הלייבל, נראה כאילו אפילו שם האווירה משפחתית.. האלבום: השאלה הראשונה שעלתה לי לראש היא: איך פסנתרן וירטואוז בן 79, לבן (גלט מקדרמונט) שמאחוריו קריירה שכוללת את הלחנת הפסקול של המחזמר "שיער" מסכים לעזור למפיק אנדרגראונד ולתת לו גישה לארכיון ההקלטות שלו כדי ליצור אלבום ראפ שחור על טהרת ההיפ-הופ. האמת, כבר היו כאלה שסימפלו את מקדרמונט, כמו באסטה ריימס בשיר "Woo hah", גם דיג'י פריימיר וואדים הספיקו לסמפל אותו כבר.. אבל אלבום שלם שנעשה רק מסמפולים שלו- זה דבר שעוד לא נעשה. לא סתם ג'קסון קיבל את העזרה של מקדרמונט, הזקן הזה כנראה יודע מה הוא עושה, כיOh No מוכיח באלבום הזה שהוא מפיק יצירתי, בעד יכולת שילוב מלודיות למקצבים ולליינים של באס בשלמות שכמעט הורידו לי דמעות. החל מבחירת הסמפולים, דרך תכנות התופים, ואפילו בבחירת הBPM המתאים לשיר, מייקל ג'קסון הוא רוצח ביטים במלוא מובן המילה. הייתי משנה את שם האלבום מ:" EXODUS INTO UNHEARD RHYTHMS" ל: "מייקל ג'קסון עושה ביטים" כי מייקל מופיע בתור ראפר במעט מאוד שירים, ואת מקומו ב-80 אחוז מהאלבום תופסים ראפרים אחרים, שלפעמים הפציצו לי ת'צורה (כמו Roc C) ולפעמים אכזבו אותי בבינוניות (כמו A.G). קצת (אולי הרבה) על השירים עצמם: No הושיב על הביטים שלו ראפרים מניו-יורק, ניו-ג'רסי, ומרחבי קליפורניה וכולם נשמעים כמו ראפרים ניו-יורקים על ביטים לוסאנג'לסים, ובמיוחד צמד הראפרים שקוראים לעצמם cali agents (סוכני קליפורניה) שאוהבים ביטים ניו-יורקיים ופלואו ניו-יורקי בחומרים האישיים שלהם (ומבחינתי זה מצויין! תשמעו במיי ספייס שלהם <http://www.myspace.com/caliagents> את השיר Neva Forget השלישי, שיר ליגת העל) נוסף לפלואו הניו-יורקי ולביטים הלוסאנג'לסים פאנקיים מלוכלים יש גם דאדלי ספרקינג הזוי ששר על איך שהוא מבקש מאימא שלו כסף בשביל לקנות סמים בשיר T. Biggums, שיר מעורר רחמים על דאדלי המסכן, שלא אכל הרבה זמן, צריכים להשתמש בשירים כאלה באגודה למלחמה בסמים! יש באלבום גם Pos אחד חיובי וחייכני מדה לה סול שממליץ לנו לקרוא ספרים (איפה שמעתם דבר כזה בראפ??) אבל בשביל לא להשמע חנון מידי Oh no מוסיף שלאחר קריאת הספרים מומלץ לנו לעשן קצת גנג'ה.. השיר הראשון באלבום שתפס אותי חזק וגרם לי להגיד "וואו זה היפ-הופ" הוא Gets mine שבו מתארח לצד Oh no הראפר הניו יורקי המיתולוגי Buckshot על אחד הביטים הטובים באלבום, ביט 92 BPM שהזכיר לי קצת את מאסטרמייד של נאז, וראפ מברוקלין שפוגע בול בנקודה שצריך להרגיש אותה. שיר נוסף ששמים לב אליו מיד הוא Second Chance של Aloe Blacc, שיר סול/fאנק מדהים וגאוני שבו Blacc מספר שהוא אחריי שבוע עבודה קשה, רעב, חלש, עייף ובמצב הזה הוא עולה לאוטו ונוסע הביתה.. אני לא אגלה את ההמשך, אבל נסו לנחש למה לשיר קוראים Second Chance.. רעיון וביצוע חזק ולא שגרתי, משהו שלא עובר ליד האוזן. את השירים Smile, Gets mine תוכלו לשמוע במיי ספייס של Oh No את הקליפ של דאדלי לצערי תוכלו לראות ביוטיוב <http://www.youtube.com/watch?v=T2yk3xOeyqs> הקליפ של דאדלי ההכי מומלצים שלי מהאלבום Exodus Into Unheard Rhythms: Get Yours Feat. Buckshot Second Chance Feat. Aloe Blacc In This Feat. Murs (סמפול קלאסי של Big L) Smile A Lil Bit Feat. Posdnuos
