"we heard of the sell-out…"
על הרעיון שהוביל ליצירה של האלבום המוזר מעט הזה ניתן לקרוא ->בסקירה<-של קאנטרי ג'ו, אך בביקורת הזאת, העדפתי להתייחס יותר אל המוזיקה שמרכיבה את אחד מאלבומיהם הטובים ביותר של המי: The Who: Sell Out אחרי שקראתם את ההקדמה המצויינת של קאנטרי ג'ו, הבה ניגש לעיקר, המוזיקה. האלבום פותח בשיר הליצני מעט Armenia city in the sky המעודד את האנשים לברוח לעיירת הנופש ארמניה, אי אפשר לסרב אחרי שהקול הצעיר של דאלטרי קורא לך להגיע למקום. If you're troubled and you can't relax Close your eyes and think of this If the rumors floating in your head all turn to facts Close your eyes and think of this Armenia, city in the sky Armenia, city in the sky אך, אולי הדבר היחיד שהוא יותר הזוי מהמילים באלבום, היא המוזיקה, התופים של מון מכים בשיא העוצמה, הגיטרה של טאונשנד נשמעת כמו מטוס שעומד להתרסק כל דקה. דבר מעניין נוסף באלבום הם המעברים בין השירים אולי היפה בהם הוא בשירHeinz Baked Beans, הנשמע כמו פרסומת מהרדיו הלונדוני (איך שהוא אמור להשמע בעצם). עוד שיר מעניין, הוא odorono , השיר נראה לכאורה כשיר אהבה תמים, בחורה שלא מצליחה להסב את תשומת ליבו של אהובה. היא מנסה ומנסה, אך לבסוף מתגלה הפואנטה! היא השתמשה בדיאודורנט רגיל ולא בodorono. תכסיס שיווקי מתוחכם או עוד מוצר שימכרו בכל מחיר? She ripped her glittering gown Couldn't face another show, no Her deodorant had let her down She should have used Odorono ברוח העליצות שאלבום נושא איתו, מגיע השיר tattoo, השיר נשמע כמו ג'ינגל מוצלח מאוד לחברת קעקועים של אותה התקופה. My dad beat me 'cause mine said "Mother" But my mother naturally liked it and beat my brother 'Cause his tattoo was of a lady in the nude And my mother thought that was extremely rude נכון, כדי להבין את הגאוניות שבאלבום (וגאוני הוא היה באותה התקופה), היא ע"י קריאת הליריקה המשעשעת, הפשוטה, אך מתוחכמת ופוגעת בול איפה שהיא צריכה. אך לא כל הישירים מתוחכמים ביותר, our love was, שיר פרסומת קיצי פשוט, שאין לי ממש מושג מה הכוונה בו, אך אין כמו השיר הזה להרגשה טובה (רק אם משתדלים להתעלם מהקול החורק קמעה של דאלטרי). הלהיט הכי גדול שיצא מהאלבום הוא ללא ספק I can see for miles , שיר מתוחכם הוא לא, אך להיט סיקסטיז מושלם הוא כן. נדלג על I can't reach you ונעבור ישר לאחד השירים המייצגים הכי טוב את האלבום medac. השיר מושר כג'ינגל לפרסומת ותו לא, אך המילים המשעשעות והחרוזים הקליטים הופכים אותו לאחד השירים הממכרים ביותר באלבום. Henry Pond had no fun Had a face like a currant bun This adolescent little fella Was nicknamed by his friends "Old Yella" The doctors gave him creams and lotions To try to sooth the boys emotions But all in vain; the acne stayed Henry's hopes began to fade Then, when just about to crack He found another cream - Medac When Henry in the mirror peered His pimples all had disappeared Henry laughed and yelled "I got 'em! My face is like a baby's bottom" השיר הבא relax, אחד השירים שמצדיקים את תיוג האלבום כפסיכדליה, האורגן ההזוי והגיטרה הנפלאה של טאונשנד הופכים אותו לאחד השירים היפים ביותר באלבום (ותודו שה"רלקס" שדאלטרי לוחש בסוף השיר גרומים לכם להתמוסס ברגיעה מוזרה). עוד שיר נפלא באלבום הוא sunrise, בלדת אהבה (?) טיפוסית ללהקה, פשוט להקשיב וליהנות מהגיטרה הפשוט מקסימה, מהקול המלטף של דאלטרי ממממ וזה בערך כל מה שיש בשיר, פשוט אך יפהפה. מכאן והלאה אין שירים חדשניים ומרעישים, אלא אוסף מכובד של שירים מעולים, מפסיכדליה עד הפופ של שנות השישים, ישנם כמה שירים ששווים התייחסות כגאון glittering girl, hall of the mountain king האינסטרומנטלי. רשימת השירים: 1. Armenia City in the Sky / Heinz Baked Beans 2. Mary-Anne with the Shaky Hands 3. Odorono 4. Tattoo 5. Our Love Was 6. I Can See For Miles 7. I Can't Reach You 8. Medac 9. Relax 10. Silas Stingy 11. Sunrise 12. Rael 13. Rael 2 14. Glittering Girl 15. Melancholia 16. Someone's Coming 17. Jaguar 18. Early Morning Cold Taxi 19. Hall of the Mountain King 20. Girls Eyes 21. Mary-Anne with the Shaky Hands 22. Glow Girl דבר נוסף שקשה להתעלם ממנו היא העטיפה, שבה רואים את המי "מתמסחרים" ומפרסמים את השעועית האפויה של היינץ, משחת הפצעונים מדאק, דבר הנותן לאלבום ניחוח מעט סרקסטי ולא עוד אלבום תמים. לסיכום, האלבום הוא אולי אלבום הקונספט המוצלח ביותר של שנות השישים (וגם אחד היחידים שיש). אפקט הרדיו המסחרי שהמי (פיט טאונשנד בראשם) ניסו ליצור הוליד אלבום משעשע, מתוחכם, מגוון ויותר מכל נעים להאזנה, אלבום שקנה להם שם בתור להקה רצינית ולא רק בתור להקה שעושה אך ורק להיטי סיקסטיז קיציים ומטיפה להתמרדויות. חבל מאוד שהפרוייקט "היומרני" הבא שטאונשנד ניסה ליצור התרסק, אולי היה נולד לנו פרוייקט סמייל חדש. בכל אופן, אלבום זה אינו נופל מגדולי התקופה, הוא מלא בנגינה מעולה, טקסטים משעשעים ושנונים, עריכה מבריקה ושאר ירקות, בקיצור, מומלץ בחום!
על הרעיון שהוביל ליצירה של האלבום המוזר מעט הזה ניתן לקרוא ->בסקירה<-של קאנטרי ג'ו, אך בביקורת הזאת, העדפתי להתייחס יותר אל המוזיקה שמרכיבה את אחד מאלבומיהם הטובים ביותר של המי: The Who: Sell Out אחרי שקראתם את ההקדמה המצויינת של קאנטרי ג'ו, הבה ניגש לעיקר, המוזיקה. האלבום פותח בשיר הליצני מעט Armenia city in the sky המעודד את האנשים לברוח לעיירת הנופש ארמניה, אי אפשר לסרב אחרי שהקול הצעיר של דאלטרי קורא לך להגיע למקום. If you're troubled and you can't relax Close your eyes and think of this If the rumors floating in your head all turn to facts Close your eyes and think of this Armenia, city in the sky Armenia, city in the sky אך, אולי הדבר היחיד שהוא יותר הזוי מהמילים באלבום, היא המוזיקה, התופים של מון מכים בשיא העוצמה, הגיטרה של טאונשנד נשמעת כמו מטוס שעומד להתרסק כל דקה. דבר מעניין נוסף באלבום הם המעברים בין השירים אולי היפה בהם הוא בשירHeinz Baked Beans, הנשמע כמו פרסומת מהרדיו הלונדוני (איך שהוא אמור להשמע בעצם). עוד שיר מעניין, הוא odorono , השיר נראה לכאורה כשיר אהבה תמים, בחורה שלא מצליחה להסב את תשומת ליבו של אהובה. היא מנסה ומנסה, אך לבסוף מתגלה הפואנטה! היא השתמשה בדיאודורנט רגיל ולא בodorono. תכסיס שיווקי מתוחכם או עוד מוצר שימכרו בכל מחיר? She ripped her glittering gown Couldn't face another show, no Her deodorant had let her down She should have used Odorono ברוח העליצות שאלבום נושא איתו, מגיע השיר tattoo, השיר נשמע כמו ג'ינגל מוצלח מאוד לחברת קעקועים של אותה התקופה. My dad beat me 'cause mine said "Mother" But my mother naturally liked it and beat my brother 'Cause his tattoo was of a lady in the nude And my mother thought that was extremely rude נכון, כדי להבין את הגאוניות שבאלבום (וגאוני הוא היה באותה התקופה), היא ע"י קריאת הליריקה המשעשעת, הפשוטה, אך מתוחכמת ופוגעת בול איפה שהיא צריכה. אך לא כל הישירים מתוחכמים ביותר, our love was, שיר פרסומת קיצי פשוט, שאין לי ממש מושג מה הכוונה בו, אך אין כמו השיר הזה להרגשה טובה (רק אם משתדלים להתעלם מהקול החורק קמעה של דאלטרי). הלהיט הכי גדול שיצא מהאלבום הוא ללא ספק I can see for miles , שיר מתוחכם הוא לא, אך להיט סיקסטיז מושלם הוא כן. נדלג על I can't reach you ונעבור ישר לאחד השירים המייצגים הכי טוב את האלבום medac. השיר מושר כג'ינגל לפרסומת ותו לא, אך המילים המשעשעות והחרוזים הקליטים הופכים אותו לאחד השירים הממכרים ביותר באלבום. Henry Pond had no fun Had a face like a currant bun This adolescent little fella Was nicknamed by his friends "Old Yella" The doctors gave him creams and lotions To try to sooth the boys emotions But all in vain; the acne stayed Henry's hopes began to fade Then, when just about to crack He found another cream - Medac When Henry in the mirror peered His pimples all had disappeared Henry laughed and yelled "I got 'em! My face is like a baby's bottom" השיר הבא relax, אחד השירים שמצדיקים את תיוג האלבום כפסיכדליה, האורגן ההזוי והגיטרה הנפלאה של טאונשנד הופכים אותו לאחד השירים היפים ביותר באלבום (ותודו שה"רלקס" שדאלטרי לוחש בסוף השיר גרומים לכם להתמוסס ברגיעה מוזרה). עוד שיר נפלא באלבום הוא sunrise, בלדת אהבה (?) טיפוסית ללהקה, פשוט להקשיב וליהנות מהגיטרה הפשוט מקסימה, מהקול המלטף של דאלטרי ממממ וזה בערך כל מה שיש בשיר, פשוט אך יפהפה. מכאן והלאה אין שירים חדשניים ומרעישים, אלא אוסף מכובד של שירים מעולים, מפסיכדליה עד הפופ של שנות השישים, ישנם כמה שירים ששווים התייחסות כגאון glittering girl, hall of the mountain king האינסטרומנטלי. רשימת השירים: 1. Armenia City in the Sky / Heinz Baked Beans 2. Mary-Anne with the Shaky Hands 3. Odorono 4. Tattoo 5. Our Love Was 6. I Can See For Miles 7. I Can't Reach You 8. Medac 9. Relax 10. Silas Stingy 11. Sunrise 12. Rael 13. Rael 2 14. Glittering Girl 15. Melancholia 16. Someone's Coming 17. Jaguar 18. Early Morning Cold Taxi 19. Hall of the Mountain King 20. Girls Eyes 21. Mary-Anne with the Shaky Hands 22. Glow Girl דבר נוסף שקשה להתעלם ממנו היא העטיפה, שבה רואים את המי "מתמסחרים" ומפרסמים את השעועית האפויה של היינץ, משחת הפצעונים מדאק, דבר הנותן לאלבום ניחוח מעט סרקסטי ולא עוד אלבום תמים. לסיכום, האלבום הוא אולי אלבום הקונספט המוצלח ביותר של שנות השישים (וגם אחד היחידים שיש). אפקט הרדיו המסחרי שהמי (פיט טאונשנד בראשם) ניסו ליצור הוליד אלבום משעשע, מתוחכם, מגוון ויותר מכל נעים להאזנה, אלבום שקנה להם שם בתור להקה רצינית ולא רק בתור להקה שעושה אך ורק להיטי סיקסטיז קיציים ומטיפה להתמרדויות. חבל מאוד שהפרוייקט "היומרני" הבא שטאונשנד ניסה ליצור התרסק, אולי היה נולד לנו פרוייקט סמייל חדש. בכל אופן, אלבום זה אינו נופל מגדולי התקופה, הוא מלא בנגינה מעולה, טקסטים משעשעים ושנונים, עריכה מבריקה ושאר ירקות, בקיצור, מומלץ בחום!
