We did it
אתמול הקרינו שוב את הסרט ``12 הקופים``. בטח אתם לא זוכרים מתי הקרינו אותו פעם אחרונה. אני דווקא כן. הקרינו אותו בפעם הראשונה (נדמה לי שזו הייתה הראשונה) ב28 בינואר הקודם. עכשיו תשאלו למה לעזאזל שאני אזכור דבר כלכך לא חיוני שכזה. ובכן, ראיתי את 12 הקופים בפעם הראשונה בקולנוע, ובחישוב מהיר זה היה בשלהי כיתה ח`. יצאתי משם עם הרגשה נפלאה, כי אני אוהבת סרטים כאלה. המעגליות בסיום שבתה אותי לגמרי. אמנם אז בכלל לא הבנתי מה קורה שם והכל הלך מהר, אז החלטתי להקליט אותו שנה שעברה, כי הייתי צריכה ללכת למסיבת יומולדת של איזה מישהו. הורים שלי לא היו באותו זמן באילת. הם נסעו לצפון (= תל אביב), ומאחר שהדבר הכי מבאס זה לחזור בלילה לבית שלי לבד, הצלחתי לגרור איתי מישהו שיבוא לארח לי חברה. התחלנו לראות את הסרט, אבל בסוף עצרנו באמצע כי התעסקנו בדברים אחרים, וכשהמשכתי לראות את הסרט אחרי שהוא הלך, כבר איבדתי את החוט כיוון ועדיין היו דברים לא ברורים. ועכשיו, שנה אחרי, ישבתי לצפות בסרט בלי הפרעות (אותו איש נמצא עכשיו במגדל שמירה אי שם בצפון), והגעתי למסקנה שהוא ממש נפלא. כן הוא הצליח להכנס לרשימת הסרטים שלא הייתי יכולה לחשוב על דרך לעשות אותם טוב יותר. לא הרבה סרטים מצליחים להכנס לקטגוריה הזו. האחרון שנכנס לשם היה ``מה קרה בגטקה``, פשוט סרט מקסים. למרות זאת, הקונספט הכללי של הסרט הוא די בנאלי כשחושבים על זה. כמה סרטים ספרים חזיונות אפשר להפיק מהרעיון על וירוס שימית 99 אחוז מהאוכלוסיה, מייקל קרייטון היה שם, סטיפן קינג היה שם עם ספר לא רע ורק אם אני אחשוב קצת עוד, מיד אוכל לחשוב על עוד דברים, הנה כבר עלה עוד אחד, היה פרק בגולשים בזמן ז``ל שדווקא היה ממש חמוד, שהעירקים שיחררו גז שהורג את כרומוזום Y, וכך רוב הגברים בעולם מתו חוץ מבאוסטרליה כי הם רחוקים ועוד כמה עם חיסון טבעי. תחשבו על האסוציאציה המשעשעת \ טרגית הזו, עולם בלי גברים, ואלה שעדיין חיים מוכנסים למכלאות הרבעה, מקבלים סטרואידים בשביל הגברת הפריון כי כל תכלית קיומם הוא להפרות אותנו הנשים. יש כאלה שלא יתנגדו לחיות בשביל לזיין, אבל אני מניחה שבאיזה שלב אפילו זה מתחיל להפוך לשגרה. טוב, אני עם האסוציאציות שלי...
אתמול הקרינו שוב את הסרט ``12 הקופים``. בטח אתם לא זוכרים מתי הקרינו אותו פעם אחרונה. אני דווקא כן. הקרינו אותו בפעם הראשונה (נדמה לי שזו הייתה הראשונה) ב28 בינואר הקודם. עכשיו תשאלו למה לעזאזל שאני אזכור דבר כלכך לא חיוני שכזה. ובכן, ראיתי את 12 הקופים בפעם הראשונה בקולנוע, ובחישוב מהיר זה היה בשלהי כיתה ח`. יצאתי משם עם הרגשה נפלאה, כי אני אוהבת סרטים כאלה. המעגליות בסיום שבתה אותי לגמרי. אמנם אז בכלל לא הבנתי מה קורה שם והכל הלך מהר, אז החלטתי להקליט אותו שנה שעברה, כי הייתי צריכה ללכת למסיבת יומולדת של איזה מישהו. הורים שלי לא היו באותו זמן באילת. הם נסעו לצפון (= תל אביב), ומאחר שהדבר הכי מבאס זה לחזור בלילה לבית שלי לבד, הצלחתי לגרור איתי מישהו שיבוא לארח לי חברה. התחלנו לראות את הסרט, אבל בסוף עצרנו באמצע כי התעסקנו בדברים אחרים, וכשהמשכתי לראות את הסרט אחרי שהוא הלך, כבר איבדתי את החוט כיוון ועדיין היו דברים לא ברורים. ועכשיו, שנה אחרי, ישבתי לצפות בסרט בלי הפרעות (אותו איש נמצא עכשיו במגדל שמירה אי שם בצפון), והגעתי למסקנה שהוא ממש נפלא. כן הוא הצליח להכנס לרשימת הסרטים שלא הייתי יכולה לחשוב על דרך לעשות אותם טוב יותר. לא הרבה סרטים מצליחים להכנס לקטגוריה הזו. האחרון שנכנס לשם היה ``מה קרה בגטקה``, פשוט סרט מקסים. למרות זאת, הקונספט הכללי של הסרט הוא די בנאלי כשחושבים על זה. כמה סרטים ספרים חזיונות אפשר להפיק מהרעיון על וירוס שימית 99 אחוז מהאוכלוסיה, מייקל קרייטון היה שם, סטיפן קינג היה שם עם ספר לא רע ורק אם אני אחשוב קצת עוד, מיד אוכל לחשוב על עוד דברים, הנה כבר עלה עוד אחד, היה פרק בגולשים בזמן ז``ל שדווקא היה ממש חמוד, שהעירקים שיחררו גז שהורג את כרומוזום Y, וכך רוב הגברים בעולם מתו חוץ מבאוסטרליה כי הם רחוקים ועוד כמה עם חיסון טבעי. תחשבו על האסוציאציה המשעשעת \ טרגית הזו, עולם בלי גברים, ואלה שעדיין חיים מוכנסים למכלאות הרבעה, מקבלים סטרואידים בשביל הגברת הפריון כי כל תכלית קיומם הוא להפרות אותנו הנשים. יש כאלה שלא יתנגדו לחיות בשביל לזיין, אבל אני מניחה שבאיזה שלב אפילו זה מתחיל להפוך לשגרה. טוב, אני עם האסוציאציות שלי...
