waves

waves

שמעתי היום לראשונה את הקטע הנהדר הזה של richard wright (הלא מוערך מספיק כנראה מבין חברי הלהקה) ולא נעים, אם כל האהבה לאהוד הוא פשוט נשמע ממש ממש כמו "ממשיך לנסוע" של אהוד בנאי... אגב, זה אולי הזמן לפתוח את נושא wright - האם הוא פוטר מהלהקה ע"י ווטרס והועסק כנגן שכיר?? מתי זה היה?
 

weird dust

New member
בזמן החומה

רוג'ר לא התלהב ממנו בגלל בעיית סמים קלה או סתם ריב שהיה בינהם והוא פוטר. בכדי שאנשים יבואו להופעה ולא יראו שיש קרע עמוק הוא הועסק בתור נגן מן השורה. ולפי השמועה הוא היחיד שהרוויח מהסיור של החומה כי ההפקה היתה יקרה מידי
 
אני אוסיף את זה לרשימת ה”שמועות ואג

והתשובה: הוא התפוטר מהלהקה בעת הקלטות “החומה”, בשנת 1979. לסיפור יש 4 גרסאות לפחות - זו של רייט, זו של ווטרס, זו של גילמור וזו של מייסון. זו של בוב אזרין ומן הסתם היתה גם לסטיב או'רורק גרסה. כל גרסה שונה מהאחרת. גרסת ווטרס: ווטרס טוען שרייט כמעט לא תרם בעת ההקלטות וסתם עלה לכולם על העצבים. הקש ששבר את גב הגמל היה כאשר ווטרס פנה לבוב אזרין ואמר לו לומר לרייט לחזור לאולפן שבוע מוקדם מהמתוכנן, כדי להקליט חלק מקטעי הקלידים, על מנת שיוכלו לעמוד בלוח הזמנים של חברת התקליטים. התגובה של רייט: fuck you . ברקע הסיפור קיימות שמועות שרייט היה שקוע עמוק בסמים (קוקאין) באותה תקופה, וסבל גם בגלל הליכי גרושיו. ווטרס טוען שגילמור ומייסון הסכימו לדרישתו לפטר את רייט. יתרה מזאת, ווטרס טוען שגילמור הציע לפטר גם את מייסון. מייסון, גילמור ורייט טוענים שווטרס הציב להם אולטימטום, לפיו אם רייט לא יפוטר\יתפטר, ווטרס יקח את שיריו ויסתלק, מה שאומר שהאלבום לא יוקלט. הלהקה היתה אז במשבר פיננסי קשה, על סף פשיטת רגל, בגלל הסתבכות של רואי החשבון שלהם, והיו זקוקים נואשות להצלחה כלכלית. לכן, בלית ברירה, הסכימו לאולטימטום שלו. גילמור טוען שהוא התנגד בתחילה לפיטוריו של רייט, אבל לאחר ששוחח עם רייט, אמר לו הלה שהוא מתפטר בכלל. בוב אזרין אף הוא התנגד לפיטורי רייט, וכך גם סטורם תורגרסון - התנגדות שעלתה לו בהתרחקות (נוספת) של ווטרס, חבר ילדותו, ממנו. מייסון טוען שווטרס השתגע, והיה מפטר את כולם, לו היה יכול. רייט טוען שבהתחלה התנגד לווטרס, אבל הבין שהוא במיעוט, וגם שהדבר עלול לעלות ללהקה בכסף רב, ולכן הסכים להתפטר, בתנאי שיוכל להשלים את האלבום ולהופיע עמם בסיבוב ההופעות, כשכיר. גרסה אחרת (אולי של סטיב או'רורק) אומרת שהיתה זו הנהלת הלהקה - היינו, או'רורק - שדרש שרייט יופיע עם הלהקה בסיבוב הופעות “החומה”, תוך הסתרת העובדה שהוא פוטר, מהעתונות. או'רורק חשש שפרסום הסיפור יביא לפגיעה במכירות האלבום והכרטיסים להופעה. וכך הופיע רייט בסיבוב ההופעות, ללא שמישהו ידע שהוא כבר לא חלק מהלהקה. האירוניה היא, שרייט הוא היחיד שהרוויח מהסיבוב: האחרים הפסידו כסף בגלל העלויות הענקיות של המופע.
 
תודה על התשובות הממש מהירות

איך את מספיקה להדפיס הכל כ"כ מהר? כל הכבוד! העובדה שהוא שכיר בהופעות מפתיעה, כי אפשר לשמוע עיבודי קלידים מדהימים לשירים בהופעה (אולי בגלל שהוא שכיר ולא צריך היה לתרום מיכולתו ב"התנדבות") מה שעוד מפתיע, זה איך הם הצליחו להפיק מופע כ"כ מושקע כביניהם הכל היה כ"כ שקוע אגב- איך הוא חזר/הוחזר, רק כשווטרס פרש?
 
כן... בערך.

הסכסוך המשפטי באמצע שנות השמונים היה בין ווטרס מחד, לבין מייסון וגילמור מאידך. רייט לא היה בכלל בתמונה. לאחר שהצד המשפטי הסתיים בפשרה, והיה ברור שגילמור ומייסון מתכוונים להוציא תקליט, רייט פנה לגילמור וביקש להצטרף בחזרה. הוא הוחזר, בתחילה רק כשכיר, עוד בתקופת Momentary Lapse of Reason. לסיבות בגללן הוא היה רק שכיר באותה תקופה יש כמה גרסאות. אני זוכרת כרגע רק את זו של גילמור: רייט לא רצה להיות צד לסכסוכים המשפטיים עם ווטרס ולהליכים שעדיין היו תלויים ועומדים. רייט הוחזר כחבר מלא ללהקה (היינו, כשותף בפלויד) רק בתחילת שנות התשעים. לא ברור מתי, אבל בתקופת Division Bell הוא כבר היה חבר מלא. ווטרס, אגב, טוען שהסיבה היחידה שגילמור לקח את רייט בחזרה למרות שהוא “לא סובל אותו” היתה ש”זה נראה יותר טוב” , היינו, שהאלבומים וההופעות יימכרו טוב יותר, אם גם רייט ייכלל תחת שם המותג “פינק פלויד”. ווטרס טוען שגילמור אמר לו את זה בעצמו. אני נוטה להאמין לו. יחד עם זאת, עם השנים, גילמור ורייט התקרבו, והיום הם משתפים פעולה, מוסיקלית ואישית. אגב, תודה על המחמאות.
 
תלוי מאיזו זווית מסתכלים

על זה. ווטרס משמיץ את כולם ומחמיא להם, לחילופין, בכל הראיונות שלו. גם את מייסון, עמו התפייס לפני שנתיים וחצי. טיפוס מורכב ומעניין הווטרס הזה. אני עוד חייבת לכם דיווח על הכתבות ב-Word ובגליון המיוחד של Q. היחסים בין שלושת האחרים הם קורקטיים. מייסון הסתבך עם גילמור בגלל פרשת האוטוביוגרפיה, אבל הרוחות כנראה נרגעו-מה מאז אמצע שנות התשעים. רייט וגילמור, כאמור, התקרבו בשנים האחרונות. אני לא יודעת מה היחסים בין מייסון לרייט. אני מניחה שהערותיו ותאוריו של מייסון את רייט כ”קמצן” בספרו, לא הועילו לחימום היחסים ביניהם. אף אחד מהם לא חבר ממש קרוב של האחרים, וזה בעצם המצב מאז סוף שנות השישים. למה זה ככה? על כך ניתן רק לשער.
 
למעלה