van dyke parks

van dyke parks

לא מדובר בלהקת פאנק לסביות מהאייטיז, אלא כמובן בגאון ההפקתי ההוא מהסיקסטיז, שהיצאה שלו song cycle הוא חתיכת אלבום מיוחד ומצויין. סוג של ביצ' בויז (שאיתם עבד) רנדי ניומן (שהוא מבצע שיר שלו באלבום) ועוד איזה טוויסט ייחודי שלו, שלא הצלחתי לעלות עליו. ההפקה פה עולה בהרבה על זו של הביטלס (למרות שהוקלט לפני סרג'נט פפר) וגם על הביצ' בויז. זה מתחיל להתקרב לרמה של דברים כמו מיסטר באנגל ברגעים היותר שלווים שלהם. אני זוכר שדיברנו פה עליו בזמנו, אבל כנראה לא מספיק. ומעבר לכך, השירים מצויינים. קיצור, זכור לי שיש פה חובבי ביצ' בויז, אז מי שלא מכיר, שיכיר.
 

Celluloid Hero

New member
התבלבלת. הגאון ההפקתי

זה בריאן וילסון. ואן דייק, היה טיפוס אקסצנטרי שבריאן וילסון מצא במעגל ה LSD באדיז שלו, איפשהו באמצע הסיקסטיז. האיש היה ביטניק ומשורר הזוי, ובריאן סיפח אותו לפרוייקט ה SMILE השאפתני, כדי שייחבר את הליריקה הסוריאליסטית שלו. אחד מרגעי השיא והשפל של הפרוייקט כללו סצנה שבה אדון מייק לאב, סולן הביץ' בוייז וליריקן בימים הראשונים של הלהקה, קורא את המילים לאחד השירים החדשים, וגוער בואן דייק - "i don't get it". כשהוא ביקש מואן דייק להסביר לו את השטויות שהוא כתב, ולמה אין שם מילים על בחורות שאפשר לגלוש עליהן ברכבים מהירים, הלז נעלב, ופרש מהפרוייקט. עוד סיבה למה SMILE מעולם לא יצא לפועל..

בכל אופן, אני מתאר לעצמי שלמד כמה טריקים מבריאן, בנושא הפקה, אבל הטרק ששמת כנראה למד יותר מהאסיד שהוא בלע :) . אבל כן, אני מניח שאמור להיות לטיפוס שכזה אלבום טוב איפשהו בארסנל, כבר שמעתי על העניין הזה בעבר.
 
קצת התבלבלת

ואן דייק פארקס הוצג בצורה כזו ע"י מקורבים לביץ' בויז, על מנת להמעיט בתרומתו ללהקה. למעשה, הוא היה מלחין ומעבד עם רקע במוזיקה קלאסית, שעבד במשך השנים עם אמנים רבים, מעדות קליפורניה - ומעבר לכך.

הוא לא היה טיפוס שחיפש פרסום לעצמו - הוא היה חנון שלא ראה עצמו כפרונטמן - ולכן מספר הפרוייקטים ששמו מתנוסס עליהם כמבצע, הוא נמוך. אבל הוא היה דמות מרכזית בסצינה הקליפורנית, ופעיל עד היום.

יש המון חומר עליו ביוטיוב, כולל ראיונות אתו. אחד מיתרונותיו הוא שהאיש לא לקח סמים (או לא ממש הרבה) ונשאר צלול ומפוכח, בוודאי יחסית למילייה בה הסתובב, שלא לומר בריאן ווילסון.
 

Celluloid Hero

New member
צריך להיות מאוד תמים

כדי להאמין לו שלא השתמש בסמים, לאור העניין הזה שכל מי שהיה סביב בריאן באותה תקופה היה על סמים 24/7 ,או שהוא פשוט לא היה שם. אבל לגבי התפקיד שלו במערך הקליפורני לפני הפגישה עם בריאן באמת שאין לי מושג. גם הגירסה שלך מקובלת עליי :)
 
עזוב שטויות

שמע, לא סתם הוא הפך לקאלט בקרב מוזיקאים מאז ועד היום, כנראה הוא כן עשה משהו משמעותי בחייו. עשה אסד או לא - לא כל כך מעניין, תאכלס, העיקר זה המוזיקה, ולדעתי סונג סייקל זה אלבום מצויין, שאולי אין לו את הפופיות הכובשת של הביצ' בויז, אבל הוא לא נופל מהם לדעתי (למרות ששוב, קצת קשה להשוות).
 

Celluloid Hero

New member
אני אגיד לך את האמת

אני העדפתי אותו בתור ביטניק הזוי ומסומם על כל הראש :) . אבל בסדר, הבנתי שזה אמור להיות אלבום טוב, גם אם אדם משעמם לגמרי יצר אותו. בהחלט ייבדק מתישהו.
 

White Chef

New member
כפי שציפציף אמרה

אתה זה שמתבלבל... ואן דייק פארקס רחוק מאוד מלהיות ביטניק מסומם, למען האמת הוא טיפוס מרובע לחלוטין, אך בעל לשון חדה כתער, משעשע מאוד ולא עושה חשבון לאף אחד. הוא היה ועודנו מעורב במיליון פרויקטים בערך מכל קצוות המוזיקה הפופולרית, ויש לו ברזומה כמה אלבומי מופת (למשל song cycle המדובר שאני באמת צריך לכתוב עליו סקירה). לזכור אותו בתור "האיש מ-SMILE" קצת עושה לו עוול, כבר מראשית דרכו הוא היה ידוע כמעבד ומתזמר מוכשר ומבוקש ביותר.

פרט טריוויה מעניין - זהו העיבוד הראשון שלו הוא אחראי אי פעם, כשעבד בצעירותו כמעבד שכיר עבור הפקות שונות.
 

White Chef

New member
ואגב סמייל

מספיק לשמוע קצת ואן דייק פארקס סולו כדי להבין שבמקרה של סמייל הייתה לו השפעה הרבה יותר גדולה על היצירה מלכתוב את המילים, ויש לו חלק מהותי ביצירה המוזיקלית - שים לב לשינוי הגדול בין פט סאונדס לסמייל, יש השפעה הרבה יותר גדולה ואף מהותית של אמריקנה, מוזיקה שורשית ומוזיקה קלאסית... את הצד הזה די ברור שוואן דייק הביא.
אני לא מנסה להמעיט בערכו של בריאן וילסון כאן, אלא רק לתקן תיקון היסטורי - סמייל היה פרי עבודה משותפת של שני יוצרים מוזיקליים מוכשרים מאוד, והחיכוך ביניהם הוא מה שיצר את הניצוץ שעשה את סמייל למה שהוא. יותר מכל כותב מילים אחר שוילסון עבד איתו לפני או אחרי, ואן דייק היה מישהו שהשתווה לו מבחינה מוזיקלית ורעיונית (או לפחות היה איתו "באותו ראש"), ואיתגר אותו מהבחינה הזו.
 

White Chef

New member
ואגב 2

באמצע שנות ה-90 הם עשו אלבום משותף נוסף, Orange Crate Art, רק שהפעם זה היה יותר ואן דייק בא להציל חבר מעורער נפשית ומוחית מקריירה מתרסקת.
הוידאו הבא ממחיש יפה את הקשר המיוחד ביניהם.
 

Celluloid Hero

New member
חביבי בשלב הזה אתה צריך נבוט

או שבאמת לא תוסיף על שני החברים שהיו פה לפניך :)

אני לא בטוח עד כמה פארקס היה מעורב באמת בכתיבת המלודיות של סמייל, אבל אין ספק שהייתה שם סינרגיה. זה הטבע של תמלילן ומלחין, שעובדים יחד. בכל מקרה, יהיה מעניין לשמוע אלבום של פארקס. לא אמרתי אחרת ,כבר מהפוסט הראשון. ואם תרצה לכתוב סקירה, יהיה אפילו יותר טוב מנבוט :)
 

oren29at

New member
השיר מיושן מדי עבורי

את הגאונות שלו כמעבד ומפיק אי אפשר לפספס, אבל השיר עצמו נשמע out of date עבורי. אין שם הכלאה עם וריאציה כלשהי של רוק, מה שמשאיר אותי מתפעל, אבל לא יותר מזה.
 

White Chef

New member
נכון

המוזיקה של פארקס נטועה עמוק בשורשי המוזיקה האמריקאית (לאו דווקא האפרו-אמריקאית...) והקלאסית, וזה אחד הדברים שהופך אותה לכה מיוחדת. אין שם רוק. אולי ניואנסים של פסיכדליה, בעבודות היותר מוקדמות שלו, אבל זה לא רוק.
 
למעלה