Van Der Graaf Generator

[ouria]

Van Der Graaf Generator

היי לכולם. מישהו מוכן להסביר קצת על הלהקה הזאת? אלבומים מומלצים וכו'..

 

[קרימזון]

VdGG

להקתו הדגולה של פיטר האמיל אם אני לא טועה (1968-1978) או משהו כזה. מוזיקה בד"כ אפילה, קינקית ומורכבת, וליריקה מתוחכמת ביותר. הרבה פוליפוניה, בעיקר של שירתו של האמיל והקלידן, אמן-הקלידים יו בנטון שבנה לעצמו איזה 900 קיבורדס מפלצות אחת אחת. שים לב שללהקה אין גיטריסט קבוע, למרות שרוברט פריפ מלהקת קינג קרימזון הגדיל והשכיל להתארח בשתי ההמלצות הראשונות שלי. התקליטים המועדפים עליי הם Pawn Hearts H to He Who Am The Only One The Least We Could Do Is Wave to Each Other בתאבון. אחת הלהקות האהובות עליי.

 

[שיר דויטש]

חשבתי שאין להם גיטרות בכלל

 

[cut2]

רגע -

איפה יש פוליפוניה בודג"ג? אגב, פריפ בפון הארטס כמעט ולא מורגש, ולעומת זאת בH to He, יש לו סולו גיטרה נהדר, בEmperor. אני אוהב במיוחד את Pawn Hearts וStill Life, שהוא אולי פחות מתקדם ורחב יריעה מאלבומים אחרים שלהם, אבל זה לא מונע ממנו להיות אלבום פרוג אינטימי (!) נהדר. H to He הוא אלבום לא רע, אבל... בוסרי יחסית, לדעתי. הם פשוט לא משופשפים שם, והאלבום לא זורם טוב כמו הבאים אחריו.

 

[קרימזון]

פוליפוניה?

לדוגמא, בסוף Man-Erg. אני מסכים לגבי פריפ בפון הארטס אבל אני מאוד אוהב את "אייצ'-טו-הי"

 

[cut2]

Man-Erg

מה שיש בסוף השיר הוא קקפוניה (מרשימה ביותר), שנוצרת משילוב של המנגינה הנעימה והעדינה והריף השטני ב11 שמיניות. זוהי לא ממש פוליפוניה. וכדי לחסוך דיון מייגע (די פילוסופי למען האמת), אני אנסה לתמצת דיון שעשוי, אולי, לצמוח פה מכך: א': ובכל זאת, זה 2 קולות ביחד - עם אופי שונה - פוליפוניה. ב': יש רמה מסויימת של שילוב של 2 קולות כדי שזה יקרא פוליפוניה. במקרה של מאן-ארג, הסיום הוא מאוד פשטני, ואין ממש מחשבה מאחורי הגימיק. א': אבל מי אמר שצריך מחשבה מאחורי זה בכדי שזה יהיה פוליפוניה? ב': אם כך, כל אקורד שאתה מנגן בגיטרה הוא פוליפוני - כי יש בו הרמוניה, יותר מצליל אחד בו זמנית. וברגע שהגענו למצב כזה - המרחק ממאן-ארג הוא לא רחוק, כי בדיוק כמו ש2 מיתרים שנפרטים יחד בגיטרה הם לא פוליפוניה (ברוב המקרים), כך גם תוצאת עירבוב 2 סרטי הקלטה יחד- היא לא פוליפונית. טוב, זה היה מהיר משציפיתי, אבל שיהיה

(ונסיים בנימת נוסטלגיה טיפוסית: "מה זה משנה פוליפוניה קקפוניה... העיקר שהמוזיקה טובה!!!". סתם. לא באמת התכוונתי לזה.) [מצטער על רמת התחביר המזעזעת בהודעה, וכמובן אם ישנן טעויות. זה בגלל השעה *פיהוק*]

 

[קרימזון]

במחשבה שניה

אני טעיתי, אתה צדקת. מדובר בפוליריתמיקה לדעתי (פוליריתמיקה - מספר המקצבים הוא שניים או יותר, פוליפוניה - מספר מנגינות עם הרמוניה. אחרי ששמעתי את השיר עכשיו אפילו התרסריון שלי לא חושב שמדובר בהרמוניה).

 

[cut2]

אני מצטער ../images/Emo2.gif (וקצת על פוליריתמיקה)

אבל יש לך כמה אי-דיוקים, (בצורה שאני רואה את זה). קודם כל, למה הסיום של מאן-ארג הוא פוליריתמי לדעתך? באותו אופן שהוא לא פוליפוני הוא לא פוליריתמי, לדעתי. חוץ מזה, פוליריתמיקה היא לא רק שילוב בו זמני של שני משקלים שונים (זה הסוג של פוליריתמיקה שניתן לשמוע בברור בDiscipline של קרימזון, למשל), אלא גם שילוב בו זמני (גם באותו משקל) של שתי תבניות ריתמיות שונות זו מזו. הכוונה לשוני שהוא יחסית מהותי ולא לתוספת של שמינית או משהו בסגנון (ואת הסוג הזה לא מיישמים הרבה ברוק מתקדם, אלא יותר במוזיקה מודרנית [וגם במוזיקה לא מודרנית, כמובן

]. ובכל זאת, ג'נטל ג'איינט [כמה פעמים אני מסוגל להגיד את השם הזה ביומיים!] השתמשו בפוליריתמיקה מהסוג הזה די הרבה). אם למישהו עולה בראש פוליריתמיקה מהסוג השני בפרוג רוק - שיגיד, בבקשה. בכלל, ההגדרות של פוליריתמיקה ופוליפוניה מתנגשות זו בזו לעיתים קרובות ביותר, אז זה קצת באוויר, ההגדרות שלנו פה

.

 

[קרימזון]

לדעתי

אין כל משותף בין מקצב של ארבעה רבעים ובין מקצב של אחד-עשר שמיניות.

 

[שיר דויטש]

אני חושב שאתה טועה

כלומר, אנחנו עושים בדיוק כזה דבר באחד מהשירים שלנו, ושני המקצבים בסופו של דבר נפגשים, ככלות הכל.

 

[cut2]

ו...?

אני חושב ששכחת לכתוב את הפואנטה. אוקי, מגניב (בלי ציניות), אבל למה זה סותר את קרימזון?

 

[שיר דויטש]

../images/Emo60.gifחמור קופץ בראש

לא יודע, סתם התערבתי. ולא מצאתי איקון של חמור, אז זה הכי קרוב...

 

[mr oysterhead]

פוליריתמיקה מהסוג הלא קרימזוני

יש הרבה גם בפרי ג'אז ובהארד בופ אם אני לא טועה...

 

[cut2]

נכון, נכון

באמת לא התייחסתי אליהם בהודעה שלי, צודק.