Jagged chaos
New member
Unsent../images/Emo30.gif../images/Emo29.gif../images/Emo168.gif
Unsent היה הסינגל הכי מאכזב מסחרית של אלאניס. קאמבק עצבני עם supposed עם פתיחה של קליפ ערום ו-Joining you בכוננות לסינגל קליפ שני, ולמרות שמלא שללו את האלבום כבר מהתחלה, joining you יכל להבטיח ועוד כמה בחירות "טובות" (כמו i was hoping או that i would be good) היו מבטיחות ל-supposed הרבה מיינסטרים ויותר מ-7 מיליון עותקים. Unsent הגיע עד למקום 7 בארה"ב, המקום הכי נמוך לאלאניס עד אז והמון פרוטקציות בגלל שזאת "אלאניס". הכשלון המסחרי שלו ברור. אין פזמון, אין חריזה ויותר "גרוע" - אלאניס מדברת על 5 אקסים בכעס כל כך מאופק ו"איפה לעזעזל הצעקות והגיטרות החשמליות?
". כל האנדרייטד(טציה) שיש על השיר הזה, הפכה אותו בשבילי לדבר הכי טוב לדעתי שאלאניס עשתה. חמישה בתים, ישירים על גבול העצבות והמרמור העצמי והרגשה של "איך לא למדתי מהטעויות של עצמי
". אמיתיים כל כך שמנוסחים בצורה כל כך מבולגנת ומבריקה יחד. למתיו'ס היא כותבת על אהבה לא מומשת ואפתיה מצידו. לג'ונתן היא כותבת כמה הוא רמס לה את הביטחון העצמי בזמנים שהיא היתה כל כך צריכה מישהו שיעזור לה בזה ("נהגתי לומר ש-the more tragic is the better..") לטראנס היא כותבת על האהבה הפתוחה והמפנקת שהוא העניק לה, והיא מטיפשותה פשוט זרקה את זה לפח, ועכשיו היא בתחושת מרמור. למרכוס היא כותבת כמה המשברי אמון בו דפקו לה את כל ההתחברות הרוחנית איתו. ול-לו על אהבה שנדפקה בגלל מיקומים גאוגרפים. גלן ואלאניס עשו בהפקה גדולה, והפכו שיר שלכאורה משעמם לשיר אלטרנטיבי-אקוסטי מושלם לחורף. הגיטרה האקוסטית והפסנתר בכיוון כינורות וגיטרה חשמלית כנראה מושתקת, משלימים את הדרמה שאלאניס מעדיפה לדקלם, והחיבור הזה הופך את כל ה-unsent הזה למיוחד ואינדוידואלי. וככה unsent מתנתק מכל מה שאלאניס ו-Jagged little pill ייצגו. הוא לא קליט כמו wake up, לא עוצמתי כמו right through you והוא לא מקור להזדהות המונית כמו ironic ו-you oughta know. אבל הוא מסמל פריצת דרך בשבילה, מבחינת כתיבה והאווירה החורפית-דיכאונית ובמקום להיות הגרסה הנשית לקורט קוביין או הג'ניס ג'ופלין/ג'וני מיטשל של שנות ה-90, היא הופכת להיות פשוט "אלאניס מוריסט". אנשים לא מקבלים את זה, וככה זה עדיף. Unsent מרגיע, מעציב ומחמם יחד בכל ה-4:09 דקות שלו. במיוחד הודות למפוחית שסוגרת אותו עם צלילים גבוהים שמביאים אחרי כל הוידויים וההפקה הגאונית הזה את הפורקן/קתרזיס. זה שיר גדול, והוא הפייבוריט שלי מאלאניס. בכלל, יכלתי לרשום את אותו הרעיון של הביקורת הזאת גם על the couch, front row, that i would be good, i was hoping, can't not, heart of the house ו-your congratulations, אלאניס היא זאת שהעדיפה להשתיק ת'צד היצרתי והמייחד הזה שלה, ובגלל זה היא נשמעת היום כמו so called chaos. אז, תנו עכשיו המון סמיילים כאלה "
" ל-unsent בשרשור הזה. אנשים מפספסים את הגדולה שלו.
Unsent היה הסינגל הכי מאכזב מסחרית של אלאניס. קאמבק עצבני עם supposed עם פתיחה של קליפ ערום ו-Joining you בכוננות לסינגל קליפ שני, ולמרות שמלא שללו את האלבום כבר מהתחלה, joining you יכל להבטיח ועוד כמה בחירות "טובות" (כמו i was hoping או that i would be good) היו מבטיחות ל-supposed הרבה מיינסטרים ויותר מ-7 מיליון עותקים. Unsent הגיע עד למקום 7 בארה"ב, המקום הכי נמוך לאלאניס עד אז והמון פרוטקציות בגלל שזאת "אלאניס". הכשלון המסחרי שלו ברור. אין פזמון, אין חריזה ויותר "גרוע" - אלאניס מדברת על 5 אקסים בכעס כל כך מאופק ו"איפה לעזעזל הצעקות והגיטרות החשמליות?
