Understanding Tax Cuts

SupermanZW

Well-known member
Understanding Tax Cuts

"Understanding Tax Cuts" by: David R. Kamerschen, Ph.D, Professor of Economics, University of Geogia Sometimes politicians, journalists and the liberal left exclaim; "It's just a tax cut for the rich!" and it is just accepted to be fact. But what does that really mean? Just in case you are not completely clear on this issue, I hope the following will help. Please read it carefully. Let's put tax cuts in terms everyone can understand. Suppose that every day, ten men go out for dinner and the bill for all ten comes to $100. If they paid their bill the way we pay our taxes, it would go something like this: The first four men (the poorest) would pay nothing. The fifth would pay $1. The sixth would pay $3. The seventh would pay $7. The eighth would pay $12. The ninth would pay $18. The tenth man (the richest) would pay $59. So, that's what they decided to do. The ten men ate dinner in the restaurant every day and seemed quite happy with the arrangement, until one day, the owner threw them a curve. "Since you are all such good customers," he said, "I'm going to reduce the cost of your daily meal by $20." Dinner for the ten now cost just $80. The group still wanted to pay their bill the way we pay our taxes, so the first four men were unaffected. The first four would still eat for free. But what about the other six men - the paying customers? How could they divide the $20 windfall so that everyone would get his 'fair share?' They realized that $20 divided by six is $3.33. But if they subtracted that from everybody's share, then the fifth man and the sixth man would each end up being paid to eat their meal. So, the restaurant owner suggested that it would be fair to reduce each man's bill by roughly the same amount, and he proceeded to work out the amounts each should pay. And so: The fifth man, like the first four, now paid nothing (100% savings). The sixth now paid $2 instead of $3 (33% savings). The seventh now paid $5 instead of $7 (28% savings). The eighth now paid $9 instead of $12 (25% savings). The ninth now paid $14 instead of $18 (22% savings). The tenth (the richest) now paid $49 instead of $59 (16% savings). Each of the six was better off than before. And the first four continued to eat for free. But once outside the restaurant, the men began to compare their savings. "I only got a dollar out of the $20," declared the sixth man man. He pointed to the tenth man," but he got $10!" "Yeah, that's right," exclaimed the fifth man. "I only saved a dollar, too. It's unfair that he got ten times more than me!" "That's true!!" shouted the seventh man. "Why should he get $10 back when I got only two? The wealthy get all the breaks!" "Wait a minute," yelled the first four men in unison. "We didn't get anything at all. The system exploits the poor!" The nine men surrounded the tenth and beat him up. The next night the tenth man didn't show up for dinner, so the nine sat down and ate without him. But when it came time to pay the bill, they discovered something very important. They didn't have enough money between all of them for even half of the bill! And that, boys and girls, journalists and college professors, is how our tax system works. The people who pay the highest taxes get the most benefit from a tax reduction. Tax them too much, attack them for being wealthy, and they just may not show up anymore. In fact, they might start eating overseas where the atmosphere is somewhat friendlier. David R. Kamerschen, Ph.D - Professor of Economics - University of Georgia​
 

rachelb1

New member
איזה שיר הלל לקפיטליזם!!

סיפור יפה... אני לא מבינה גדולה בכלכלה, קטונתי מלצאת נגד טיעוניו של הפרופסור המהולל לכלכלה מאוניברסיטת ג'ורג'יה, אבל בכל-זאת, בכל הסיפור היפה הזה יש כמה נקודות נוספות שחסרות כדי להאיר את התמונה: - איך מלכתחילה נוצר מצב כזה שהפער בין העשיר ביותר ובין העני ביותר כל-כך גדול (ועוד הולך וגדל)? (סליחה שאני לא זוכרת נתונים מספריים מדוייקים) - אולי באמת כדאי שארבעת העשירונים התחתונים לא רק יהיו פטורים מתשלום בעד הארוחה, אלא גם יקבלו כסף (=מס שלילי לפי המשל), כדי שהפער יקטן. - העשיר ביותר כל-כך מסכן... מקבל מכות מהאחרים (?)... אולי הוא בכלל עשיר כל-כך בגלל שיש לו חלק בבעלות על המסעדה? אולי הוא מוכר למסעדה את המצרכים? מסתבר שדי טוב לו כאן בכל זאת, ולמרות האיומים ודמעות התנין הוא לא עוזב את הארץ כל-כך מהר. - בסיפור אין שום התייחסות לבחירת מקום הסעודה והתפריט: סביר לומר שמי שמשלם את מרבית התשלום גם דורש לקבוע באיזו מסעדה לסעוד ומהו התפריט שיוזמן. וכל השאר חייבים להסכים לקביעתו, שאם לא כן, הוא לא ישלם בעד הארוחה. אולי התפריט שהוא בוחר אינו טעים או אפילו מזיק לבריאותם של אנשי העשירונים התחתונים, אך אין להם ברירה, הם חייבים לאכול מה שקובע להם העשיר. - אם בכל-זאת היה העשיר מממש את איומיו ועוזב את הארץ כדי לאכול במקום אחר - מה היה קורה? - אזי - הפתעה, הפתעה! היינו פשוט צריכים להסתדר בלעדיו ובלעדי הכסף שלו. מה היינו עושים? פשוט מאד: היינו אוכלים ארוחת ערב כל יום ב-$40 במקום ב-$100. אולי היינו קונים מצרכים יותר זולים, אולי אפילו היינו משקיעים מכוחנו בהכנת האוכל בעצמנו!...(שומו שמיים!!) ומנסיון אני יכולה להעיד שסביר ביותר שהאוכל היה אז אפילו עוד יותר ערב לחיכנו.
 

SupermanZW

Well-known member
תשובות

1) הפער הוא דבר טבעי הנובע מהפרשי השכלה, רכוש, הון, וכו', הפער כשלעצמו אינו דבר רע, העוני לעומת זאת הוא דבר רע, צריך להילחם בעוני ולא בפער. 2) שירותי המדינה עולים כסף, נורא נחמד להמציא כל פעם מחדש את המס השלילי ולקרוא לו פריצת דרך, כולם רק נוטים לשכוח שישום מס שלילי יגרום לאנשים רבים להעדיף לא לעבוד בכלל או לעבוד הרבה פחות משהם מסוגלים כדי לפרנס את עצמם, והאנשים שעובדים ומפרנסים את עצמם בכבוד ישלמו על כך ויביאו פחות כסף הביתה בגלל אנשים עצלנים שהמס השלילי אפשר להם לעשות זאת. 3) שיטת המיסוי ברוב מדינות העולם היא הוגנת, העשירים משלמים יותר מס מהעניים ובמקרים רבים העניים אינם משלמים מס כלל, כך צריך להיות, אבל מס שלילי הוא רעיון גרוע לא רק מהסיבה שציינתי בסעיף 2 אלא גם כי מעסיקים יורידו את שכר העובדים ויגלגלו את ההשלמה על קופת המדינה ואז יווצר צורך להעלות את המיסים שוב, וידוע שהעלאת מיסים פוגעת בכולם ומובילה עפ"ר למיתון בעקבותיה. 4) העשירים מספקים עבודה לעניים, בלי העשירים לעניים לא יהיה מה לאכול, לכן אי אפשר להסתדר בלי העשיר ובלי הכסף שלו. 5) רק לידיעתך, רוב היורדים מישראל אשר עוזבים אותה לתמיד הם לכל הפחות אנשים מבוססים (והמיעוט הם אנשים שעדיין אינם מבוססים אך הם בעלי השכלה גבוהה ומקצוע נדרש) , העניים עפ"ר הם חסרי השכלה וסיכויי קליטתם במדינות אחרות נמוכים מאוד, בד"כ אם הם מנסים לרדת הם חוזרים לאחר מספר שנים ארצה במצב גרוע מזה שהיו בו קודם, מן הסתם העשירים הם אנשי המאיון העליון, ומשום שאין הרבה עשירים גם אין הרבה יורדים עשירים, אבל על כל עשיר שיורד מאבדים לפחות 30 אנשים את מקום עבודתם והופכים לעניים. 6) נניח שאותו עשיר הוא ספק מזון, כמו בדוגמה שלך, ונניח שהוא עוזב, במקרה זה אם הוא עוזב ישאר ספק מזון אחד פחות, התחרות תפחת ומחירי המזון יעלו, אז הארוחה גם אם יכינו אותה אנשים בעצמם וגם אם יאכלו במסעדה תעלה יותר ביוקר בכל מקרה, כך שיצא שכרם בהפסדם.
 
משלים זה נחמד

אפשר להוכיח באמצעותם כל מה שרוצים, גם דבר והיפוכו. ברור שהקלות מס מטיבות עם העשירים משום שהם משלמים הכי הרבה מס. המסר הזה הוא טריוויאלי. אלא שבדרך כלל, מחיר ה"ארוחה" איננו יורד, הוא נשאר זהה, ורק חלוקת התשלום משתנה. העניים משלמים יותר (בגלל שהמדינה גובה פחות מסים, יש לה פחות משאבים בכדי לסבסד שירותים שונים, ולפיכך הם מתייקרים) והעשירים פחות. הויכוח הזה הוא בכלל מוסרי-פוליטי ולא כלכלי: באיזה שיעור מעוניינת החברה לאלץ את בעלי האמצעים להתחלק בעושרם עם דלי האמצעים. הטיעון הכלכלי היחיד בסיפור הוא שהעשיר יעזוב אם יטילו עליו מס מוגזם. אולי. ואולי לא. אנשים לא קובעים את אורח חייהם רק משיקולי מיסוי. ועוד כמה שקלים מס אינם משנים הרבה למי שמרוויח מליונים. אבל נניח שהוא יעזוב. יש בסיפור הזה חוסר הבנה כלכלי מהותי. משק איננו עסק פרטי. למשק חשובים הייצרנים, לא בעלי ההון. הון איננו מייצר דבר, ואיננו תורם לסך כל המשאבים. נניח שעוזב את הארץ (בגלל מיסוי מופרז) אדם שבחשבון הבנק שלו מליארד שקלים. מה הוא יעשה עם הכסף בחו"ל? הוא יאלץ להשקיע אותו בארץ. אם הוא ייקח את כספו איתו, מדינת ישראל יכולה להדפיס מליארד חדש בכמה לילות עבודה בבנק ישראל. משום כך, הטיעון הכלכלי שהבאת הוא שטות גמורה, סתם דמגוגיה קפיטליסטית אופיינית.
 

SupermanZW

Well-known member
טעויות

אם הממשלה מקצצת בהוצאותיה היא יכולה להפחית מיסים, פשוטו כמשמעו. בעלי ההון פותחים מפעלים ומייצרים מקומות עבודה בהם עובדים היצרנים, לכן ללא בעלי ההון לא יהיו יצרנים. כל הון שמושקע מוזרם למעשה לחברות המייצרות מקומות עבודה במישרין או בעקיפים, ולכן ההון מייצר עבודה וגם מייצר עוד הון באמצעות הריבית. אדם עם מיליארד שקלים שיעזוב את הארץ יוכל להשקיע את כספו גם מחוץ לארץ וגם להשיג תשואה ריאלית גבוהה יותר אם המיסוי שישלם על רווחיו יהיה נמוך יותר או אם התשואה הנומינאלית תהיה גבוהה יותר במיסוי זהה, זה תלוי במספר גורמים ולא בגורם אחד, בכל מקרה בעל הון שומר על הונו וגורם לו לצמוח משום שהוא יודע כיצד משתלם לו להשקיע את כספו ואם ישתלם לו לעזוב את הארץ הוא יעשה זאת. הדפסת כסף אינה יוצרת עושר ואינה משלימה את הכסף החסר, הדפסת כסף יוצרת אינפלאציה ותו לא.
 
הטעויות הן שלך

כאשר הממשלה מקצצת בהוצאותיה, הרי יכולים לקרות שני דברים. שירותים שונים יכולים להתבטל או לרדת ברמתם (במשל הארוחה - פשוט אוכלים פחות או מאכלים יותר זולים), או שהאזרחים צריכים לרכוש את השירותים האלו בכספם (כלומר, הסועדים מוציאים יותר). אבל מחיר כל מנה איננו משתנה. עדיין תרופה עולה כך וכך, בין אם היא בסל הבריאות ובין אם לאו. שינויי מיסוי הם תמיד שינוי בחלוקת העוגה, ולא שום דבר אחר. זו עדיין אותה עוגה. יש הפרזה גדולה בחשיבותם של בעלי הון למשק. בעלי הון משקיעים על מנת להחזיר את השקעתם. מבחינה זו ההשקעה דומה להלוואת גישור (עם סיכון מסויים). מפעל חדש זקוק למימון ראשוני עד שיתחיל להניב רווחים. אבל הון כזה אפשר לגייס ממשקיעים קטנים בבורסה, וגם ללוות מהמדינה. למשל, המדען הראשי מספק מימון ביניים להרבה חברות טכנולוגיה. כיוון שסך כל ההון המוזרם לחברות על ידי בעלי הון קטן (בממוצא על פני זמן ארוך מספיק) מסך כל ההון אשר מוצא מהן (אף אחד לא משקיע על מנת להפסיד), הרי קל להחליף אותו במימון ממשלתי, מבלי שהמדינה תפסיד שקל. צריך גם לזכור שמיסוי הוא על שקלים, לא על מטבע זר. ושקלים לא ניתן להשקיע בחו"ל. לא קל להוציא מהארץ הון אם הוא ממומש במטבע מקומי. בוודאי שהדפסת כסף איננה יוצרת עושר. בדיוק כמו שהון איננו יוצר עושר. רק יצרנות יוצרת עושר. כסף הוא נייר ולא יותר. אבל אתה יכול להחליף הון פרטי בהון ציבורי ללא כל בעיה, ומבלי לגרום לנזקים כלכליים. הדפסת כסף איננה גורמת בהכרח לאינפלציה. היא איננה יוצרת אינפלציה במצבי מיתון למשל, כאשר יש דווקא מחסור במימון ואנשים דוגרים על חסכונותיהם. וגם אינפלציה מתונה איננה סוף העולם.
 

SupermanZW

Well-known member
תגובה

לא כל קיצוץ מוריד את איכות השירת, קיימים גם קיצוצי התייעלות אשר אינם פוגעים בשירות ובכל זאת חוסכים כסף. המיסוי הוא גם על מטבע זר, אזרח ישראלי תושב ישראל המשקיע בני"ע זרים משלם למדינת ישראל מס על רווחיו למרות שהם במט"ח, בחישוב פשוט ממירים את הרווחים לשקלים. לא בעיה להמיר שקלים למט"ח ולהיפך, אפשר להוציא מהארץ שווה ערך למיליארד שקלים בדולרים.
 
התייעלות וקיצוץ תקציבי אינם קשורים.

אפשר להתיעל מבלי לקצץ ואפשר לקצץ מבלי להתיעל. אלו שני דברים שונים. גם אם יש מס רווחי הון על מט"ח, מרבית המיסוי הפרוגרסיבי היא על שכר ורווחי הון במטבע מקומי. ואני רוצה לראות אותך מנסה להמיר מליארד שקלים לדולרים, ולהוציא אותם מהארץ. לדעתי לא צריך לאפשר בכלל המרת שקלים למט"ח מעבר לסכומים קטנים לצרכי נסיעות. ומי שרוצה בכל זאת להמיר מליונים, שיעשה את זה בשער של 20 שקל לדולר. נראה לי שיהיה לו כבר עדיף לשלם מס. בקיצור, די קל לחסום בריחת מטבע זר.
 
אני קפיטליסט פרו יהודי.

וסבור שעדיף שהכסף יגיע וישאר אצל בני עמי במחיר סביר. או שיעבור ויסייע לעולם השלישי לצאת מרעבונו, מאשר שיברח לגרמניה ולארה"ב ולארצות הנפט.
 

SupermanZW

Well-known member
אבל

אתה יודע שאי אפשר למנוע תנועה של כסף, כסף תמיד עובר לאן שמשתלם לבעליו להעבירו, כדי לגרום לכסף להגיע לארץ צריך ליצור מדיניות מעודדת משקיעים ויזמים.
 
בטח שאפשר למנוע תנועה של כסף.

הדוגמה הקיצונית ביותר היא של מלזיה, אשר בסוף שנות התשעים עצרה לחלוטין הוצאת מטבע זר, ניצחה את קרן המטבע הבילאומית, והגיעה בזכות זה לצמיחה הכלכלית הרבה ביותר בדרום מזרח אסיה.
 

SupermanZW

Well-known member
תגובה

אם אני לא טועה סין השיגה את הצמיחה הגבוהה בעולם גם בסוף שנות ה90.
 
סין איננה בדרום מזרח אסיה.

אזור זה מכיל את המדינות: בורמה, תאילנד, לאוס, ויאטנם, קמבודיה, מלזיה, אינדונזיה, ברוני, סינגפור והפיליפינים.
 

SupermanZW

Well-known member
נכון

וכל המדינות האלה הן מדינות עולם שלישי פרט לסינגפור.
 
אי אפשר גם למנוע כליל סמים ואונס

אך בהחלט נכון לנסות להקטין את הנזק. ובהחלט נכון להטיל מס, היטל, או שער יקר כדי להקטין בריחת הון לחו"ל.
 

SupermanZW

Well-known member
רק בתיאוריה

כמו שאין רשת בלי חורים אין חוק בלי פרצות, העשירים תמיד ימצאו את הדרך הזולה ביותר והיעילה ביותר להשיג את מטרותיהם באמצעות הכסף שלהם.
 
למעלה