melancholy man
New member
Under cover
בעקבות שרשור הביטלס האחרון, אני מתחיל שרשור חדש על קאברים, מה הקאבר החביב עליכם? מה עושה קאבר לקאבר טוב? מה עושה קאבר לגרוע? מי החמיץ לגמרי את המטרה? והאם יש שירים ש"אסור" לגעת בהם, כי המקור טוב מידיי או אתם קשורים יותר מידיי לצלילים של המקור. התשובות שלי יגיעו אח"כ, אבל, בשביל להכניס את הכדור למשחק הנה שתי דוגמאות הפוכות, האחת מקסימה, השנייה, אפאס, לא כל כך. Joe Cocker- You Can Leave Your Hat On רנדי ניומן, לא יודע לכתוב להיטים, מה לעשות, הוא איש מוכשר, אם לא דילן הוא היה אולי גדול כותבי השירים היהודים, הוא חכם, הוא ציני, הוא עצוב, אבל להיטים הוא לא יודע לכתוב, השיר הזה, בביצוע של ניומן הוא סוטה, משונה ואפילו עצוב וסקסי בו זמנית, ההבדל בין המקור לביצוע של קוקר, הוא כמו ההבדל בין ללחוש מילות זימה לאהובתך בדיוק ברגע המתאים לבין להגיד את אותם דברים למישהי שעובדת איתך ולא ממש סובלת אותך לייד כולם במשרד, יש דברים שפשוט לא עושים, את השיר הזה, לא צריך להפוך ללהיט, זה פשוט לא מתאים. הביצוע הכוחני והעלאק סקסי של קוקר שהפך אותו ללהיט מועדוני חשפנות באשר הם שם ושיר הנושא של זוגות חסרי טעם ברחבי העולם, פשוט מביך בעיני (וזה לא פלא בהתחשב במעשה המגונה שקוקר עשה בביטלס בוודסטוק...). Marianne Faithfull- Working Class Hero לקחת שיר גדול ולעשות אותו בסדר, כל אחד יכול, אבל לקחת יצירת מופת ולעשות אותה יותר טוב, זה כבר הישג ממש, פייט'פול לקחה אולי את השיר הכי טוב בקרירת הסולו של לנון (ואחד השירים היותר טובים שהוא כתב בכלל), הפכה לו את הצורה, הוסיפה את כל העצב, הצרידות, הסיגריות, הקפה הליכלוך והזיונים שהיא אספה מאז שנפרדה ממיק ג'אגר ומחיי הזוהר של הסיקסטיס והפכה את השיר הזה מפנינה ענקית ליהלום הכתר, ביצוע קורע לב והופך אברים של ממש.
בעקבות שרשור הביטלס האחרון, אני מתחיל שרשור חדש על קאברים, מה הקאבר החביב עליכם? מה עושה קאבר לקאבר טוב? מה עושה קאבר לגרוע? מי החמיץ לגמרי את המטרה? והאם יש שירים ש"אסור" לגעת בהם, כי המקור טוב מידיי או אתם קשורים יותר מידיי לצלילים של המקור. התשובות שלי יגיעו אח"כ, אבל, בשביל להכניס את הכדור למשחק הנה שתי דוגמאות הפוכות, האחת מקסימה, השנייה, אפאס, לא כל כך. Joe Cocker- You Can Leave Your Hat On רנדי ניומן, לא יודע לכתוב להיטים, מה לעשות, הוא איש מוכשר, אם לא דילן הוא היה אולי גדול כותבי השירים היהודים, הוא חכם, הוא ציני, הוא עצוב, אבל להיטים הוא לא יודע לכתוב, השיר הזה, בביצוע של ניומן הוא סוטה, משונה ואפילו עצוב וסקסי בו זמנית, ההבדל בין המקור לביצוע של קוקר, הוא כמו ההבדל בין ללחוש מילות זימה לאהובתך בדיוק ברגע המתאים לבין להגיד את אותם דברים למישהי שעובדת איתך ולא ממש סובלת אותך לייד כולם במשרד, יש דברים שפשוט לא עושים, את השיר הזה, לא צריך להפוך ללהיט, זה פשוט לא מתאים. הביצוע הכוחני והעלאק סקסי של קוקר שהפך אותו ללהיט מועדוני חשפנות באשר הם שם ושיר הנושא של זוגות חסרי טעם ברחבי העולם, פשוט מביך בעיני (וזה לא פלא בהתחשב במעשה המגונה שקוקר עשה בביטלס בוודסטוק...). Marianne Faithfull- Working Class Hero לקחת שיר גדול ולעשות אותו בסדר, כל אחד יכול, אבל לקחת יצירת מופת ולעשות אותה יותר טוב, זה כבר הישג ממש, פייט'פול לקחה אולי את השיר הכי טוב בקרירת הסולו של לנון (ואחד השירים היותר טובים שהוא כתב בכלל), הפכה לו את הצורה, הוסיפה את כל העצב, הצרידות, הסיגריות, הקפה הליכלוך והזיונים שהיא אספה מאז שנפרדה ממיק ג'אגר ומחיי הזוהר של הסיקסטיס והפכה את השיר הזה מפנינה ענקית ליהלום הכתר, ביצוע קורע לב והופך אברים של ממש.
הפרברים