Tubular Bells

[meandmeandme]

Tubular Bells

חבר שלי קנה לי את Tubular Bells של מייק אופליד כי אמרתי לו. רק שאמרתי לו לא ידעתי שיש אחד שתיים ושלוש והוא קנה את שלוש. יש לי פתק החלפה ואני צריך לדעת איזה מהם הכי טוב ומה ההבדל בינהם וסתם בשביל הסקרנות למה יש שלוש? מצטערת על התימצות אבל אני ממהר

.

 

[begone]

אז ככה

הראשון הוא האורגינל, דהיינו ההקלטה האמיתית שרובנו מכירים. השני הוא גירסה מלוטשת ונוצצת של הראשון, עם לחנים קצת שונים אבל הפקה מוסיקלית מודרנית וקצת 'מתה'. השלישי הוא מבוכה לכל המעורבים. אני הייתי הולך על הראשון, למרות הכל. יש בו משהו בתולי. ורק אם ממש אהבת, אפשר לנסות את השני.

 

[א ד מ ו נ י]

לחנים "קצת" שונים? הממ...

"פעמונים צינוריים II" היא אכן יצירה שבנוייה כמעט במדוייק כמו הראשונה, אבל היא מולחנת מחדש: אין בה מנגינות שחוזרות במפורש מהיצירה המקורית. היא גם ארוכה בכ - 10 דקות מ - "I", כך שבכל זאת קורים בה גם דברים אחרים. אני אישית אוהב את II יותר מאשר I (אני מודד את זה לפי כמות הפעמים שאני מחליט לשמוע אותה...) - אולי מפני שאצל אולדפילד, הניקיון הוא אידאל בניגוד להרכבים הקלאסיים שבהם דווקא מה שאהבנו היה הצליל המלוכלך קמעה, לעומת העשורים שבאו אח"כ.

 

[begone]

פעמונים מתוקנים

הקריטריון "אני מודד את זה לפי כמות הפעמים שאני מחליט לשמוע אותה" איננו קריטריון להיותה של יצירה 'מתקדמת' או לא. זה מן הסתם קריטריון לפשטות, או ל'נוחות', או לקלילותה של יצירה, או לטיב ההפקה המוסיקלית שלה. אני יודע שפעמונים II מולחנת מחדש, אבל אפילו המוטיבים המרכזיים הם פשוט Rephrasing של המוטיבים ה'עתיקים' בגירסה הראשונה. ולא רק זה - אלא שהוא חוזר על אותם שטיקים בדיוק (הכרזה חגיגית על כל כלי שמצטרף למיקס), ומשתמש באותם סולואים גבוהים בגיטרה, אותם כלים וכמעט אותם מקצבים. זה לא מעיד על כנות אמנותית, אלא על נסיון להיבנות על הישגי העבר. במקום להוציא מהדורה מתוקנת של הגירסה הראשונה, הוא פשוט בנה משהו חדש-לכאורה כדי לא להודות בטעויות העבר. מה שבטוח - רצוי להיחשף ליצירה הראשונה *קודם*, כדי להבין את הכרונולוגיה הטבעית שלה.

 

[meandmeandme]

תודה רבה לכולכם...

אני חושב שאני ילך לחנות ויחליף לראשון... זה זה עם הגלים והפעמון מכסף נכון?

 

[begone]

כן, כן

פשוט קוראים לזה: Mike Oldfield - Tubular Bells משנת 1973 !

 

[א ד מ ו נ י]

קריטריון ה"חשק לשמוע"

כמובן לא מעיד על היותה של יצירה מתקדמת יותר. אבל מבחינתי הוא מדד קונקרטי לשאלה היותר-מופשטת - איזו אני *אוהב* יותר (כי זה תלוי מתי, במצב הרוח, וכולי). זוהי אמירה כללית מבחינתי ולא שייכת ליצירה הנדונה. נראה לי שהתבלבלת במיפוי התחביר במשפט המקורי שלי... שומעים בתגובה שלך ביקורת על אולדפילד - על המחזור של עצמו. דווקא לגבי אולדפילד אני ממש לא מסכים - הוא הוציא המון אלבומים, הרבה מהם מעולים, ועצם העובדה שאחד מהם הוא נסיון שכזה, ממש לא פוגמת בכנות שלו. דווקא זה נחמד לדעתי, כל עוד זה לא בא על חשבון יצירה מקורית אחרת. וכפי שאמרתי, אני ממש אוהב את התוצאה.

 

[begone]

אוהב, לא אוהב

גם אני 'אוהב' את הגירסה השנייה. אבל הגירסה המהפכנית, הבתולית, החשובה, ההיסטורית, המקורית והאמיתית היא הראשונה. וזה בגלל שהיא פשוט היתה חדשנית בגישתה. זו לא חוכמה לקחת את מה שהיה, ללטש את זה ולמכור את זה שוב כ'משהו אחר', אחרי עשרים שנה. אני יודע שאולדפילד רצה למכור הרבה, והפעמונים הצינוריים זה ממש מותג. אבל לצערי הרב, האלבום השני זניח לחלוטין, כמעט בכל פרמטר. אם תשאל אותי, אלבום כמו Amarok מעניין הרבה יותר, והוא נעשה בשנת 1990 ברמה טכנית גבוהה ביותר.

 

[RamiSun]

מה הבעיה , נירה בו!!!!

אני יודע שאולדפילד רצה למכור הרבה, מה לא לגיטימי בזה? לדעתי ה"חידוש" יצא לא רע בכלל. גם עם מלטשים משהו לאחר עשרים שנה, אם מה שיוצא הוא יפה, אז הוא יפה. כמובן שערך היסטורי זה חשוב, אבל לא מדובר פה בדת או במשהו כזה, אני טועה?

 

[begone]

טוב, נירה בו

אני אנסה לסכם את עמדתי כדי שהדיון יסתיים: טיובלר בלז הראשון - יצירה משמעותית מאוד לרוק המתקדם. טיובלר בלז השני - ליטוש חביב, חסר משמעות אמנותית. טיובלר בלז שלוש - מביך.

 

[cyber2200]

הראשונה הכי טובה...

השניה נחמדה... השלישית גרוע (לדעתי). ד"א יש לי את הראשון בהדפסה אורגינלית על תקליט (3 יורו בשוק של אמסטרדם).