Trespass - Morning Lights - הסקירה

[אורי ברייטמן]

לא הקשבת לאלבום

יש טונה של מלודיות. פשוט לא הקשבת. באמת שאין טעם לשוחח איתך על אבק, כי פשוט לא הבנת את המוסיקה בכלל. מה לעשות והפרובינציה הידועה בשם "ישראל" לא ממהרת לעכל יצירות מופת. דוגמה לכך היא ההתעלמות התקשורתית מהתופעה המכונה 'אבק' לטובת דברים הרבה יותר סקסיים כמו נינט, ריטה-וואן או בר רפאלי. זה בסדר - כל מגזין פרוגרסיבי שמכבד את עצמו צעק "מדהים" כבר לפני זמן רב. כשאתה נותן לאנשים בלי אוזניים לשמוע מוסיקה, לא פלא שהם אומרים "אין כאן מלודיה".

 

[Rudess]

אני דווקא מסכים עם שיר

ואני בטוח שהוא הקשיב לאלבום מספר פעמים, הוא הבין את המוסיקה , הוא רק פשוט לא אהב אותה. חבל שאתה יורד נמוך להעלבות אישיות כנגד שיר בגלל שהוא לא מסכים איתך בנוגע לטיב ואיכות האלבום של אבק.

 

[אורי ברייטמן]

כמובן שאתה מסכים עם שיר

אלבום בינוני כמו "מורנינג לייטס" מקבל אצלך 9/10, ואלבום-מופת שקיבל ביקורות מדהימות בכל העולם מקבל אצלך תג של "אני לא מבין ולכן זה לא טוב". תמשיך עם דרים ת'יאטר, זה כנראה בדיוק מתאים בשבילך.

 

[FunkyMonk]

אני לא מבין מה יש לכם...

לכל אחד מכם טעם שונה... אז ברייטמן לא אוהב להקות ישראליות - זה לא עושה לו את זה. אז מה?!? אז אתה חושב שמורנינג לייטס הוא אלבום מעולה למרות שברייטמן לא חושב כך. ואני חושב שהאלבום החדש של כריסטינה אגילרה צריך לקבל 10 בכל הביקורות עליו. לכל אחד טעם אחר, וכשבן אדם קורא ביקורת הוא אמור להיות מודע לכך.

 

[Rudess]

נו זה מה שאמרתי

לא הבנתי בשביל מה כתבת את ההודעה הזאת.

 

[FunkyMonk]

בשביל שתפסיקו עם הוויכוח הזה..

 

[אורי ברייטמן]

מה פתאום לא אוהב להקות ישראליות

"אז ברייטמן לא אוהב להקות ישראליות - זה לא עושה לו את זה" פשוט לא נכון. לאלבום של "אבק" נתתי 9.5 מתוך עשר. האלבום 'קצת אחרת' הוא פנינה. את האלבום של 'אטמוספירה' אני גם מאוד אוהב. האלבום של 'בוטניק', לדעתי, נחמד מאוד. יוני רכטר הוא בעיניי עילוי מוסיקלי. את האלבום של 'ששת' אני מאוד אוהב. כנ"ל גם האלבום של פרווה חמה - אני עודדתי את ליאור פרנקל להוציא את זה בלייבל אמיתי. אני פשוט לא עושה הנחות ולא מחלק צ'פחות למוסיקאים ישראלים. עצם העובדה שעשו להם ברית-מילה בגיל 8 ימים לא עושה אותם חסינים מביקורת. מאז שקטלתי את המוסיקה של הלהקה של רמי, הוא לא מפסיק לכסח אותי. ומאז שלא השתחוויתי לרגליו של שיר דויטש על האלבום של סולסטיס, גם הוא נהנה לשחק איתי משחקים של ניט-פיקינג. ילדים קטנים, פרוביניציה קטנה - והכל די פאתטי. סוד קטן: גם טרספאס זועמים על הביקורת שלי. הם לא מדברים איתי ולא מוכנים לשתף פעולה עם שום דבר שאני עושה. ואתה יודע את מה זה מזיז לי? ניחשת נכון. אני ע-צ-מ-א-י ולא תלוי באף אחד כאן.

 

[FunkyMonk]

השתמשתי במילים שלו,

אלו לא מילותי. הרעיון היה שגם אם אתה לא אוהב להקות ישראליות רק כי הן ישראליות - זה לא אומר כלום.

 

[אורי ברייטמן]

אבל גם זה לא נכון

ואל תדבר בשמי.

 

[FunkyMonk]

וואי אתה נתפס לקטנות?

לא דברתי בשמך, ולא דיברתי אליך כלל. נתתי דוגמא. אתה רוצה שאני אחליף את "ברייטמן" ב"משה"? בסדר גמור, זה מעביר את אותו רעיון.

 

[אורי ברייטמן]

משה זה בהחלט עדיף

עצם העלאת הרעיון שמישהו לא אוהב להקות ישראליות בגלל שהן ישראליות היא קצת לא נעימה, מפני שאין שום דבר "ישראלי" במוסיקה של טרספאס, למשל. גם המוסיקה של "אגרול" נעדרת כל סממן של ישראליות. דבר דומה אפשר להגיד על 'אבק', למרות שילוב מזרח-תיכוניים בכמה מקומות קטנים. ואין שום בעיה עם זה - המוסיקה לא תמיד משקפת את המקום בו היא נוצרה.

 

[שיר דויטש]

אדוני, אתה שקרן ורמאי נבזה

פשוט לא יאומן כמה שהמוח הרקוב שלך יכול להמציא עיוותים של המציאות. להזכירך, אתה תקפת אותי על גבי הפורום שנים עוד לפני שסולסטיס הוציאו שיר מוקלט אחד. אתה התחלת את הויכוח העלוב על אבק, רייט און טיים, והפלאוור קינגז, עוד לפני ששמעת תו אחת מהמוסיקה שלנו. פשוט חוצפה מצדך לטעון שיש קשר קלוש בקלושים בין הביקורות שלך על סולסטיס וסטורמי ובין ההתנהלות שלי ושל רמי איתך. התיעוב שלי לדעותיך הוא עצמאי לחלוטין מכך, והיה קיים עוד לפני כן.

 

[אורי ברייטמן]

תודה על המחמאות

הויכוח על אבק והפלאואר קינגז עדיין משעשע אותי. עובדה שה'פלאואר' הוציאו לאחרונה את 'פרדוקס הוטל' - אלבום שחוזר במדויק על כל השטיקים וכל הנוסחאות מכל האלבומים הקודמים שלהם. החבר'ה האלה חוזרים על עצמם כבר כמעט עשר שנים. אז צדקתי. 'אבק', לעומת זאת, היה פרויקט נדיר, חד-פעמי שלא חוזר על עצמו. עובדה: הלהקה אפילו לא מופיעה עוד. זה היה - ונגמר. ומי שהחמיץ או לא קלט - שיילך למופע של הפלאואר ויישמע חקיינים של יס, זאפה ואי-אל-פי.

 

[שיר דויטש]

על פי מה אתה קובע שצדקת?

אף מקור מוסמך לא מסכים איתך, חוץ ממך. אתה שמעת בכלל את פרדוקס הוטל שאתה מדבר? אה כן, כל הכבוד ללהקת אבק - הם לא מופיעים. אלה הם מוסיקאים אמיתיים! כל הכבוד, חבר'ה! אני מציע שכל אמן שמחשיב את עצמו לרציני, שיוציא רק אלבום אחד, ושלא יופיע! זוהי אמנות אמיתית! אגב, זה אומר שאתה, אורי ברייטמן, הוא האמן הכי גדול בהיסטוריה! כי שחררת לאוויר רק יצירה אחת (מה שהופך את זה לנדיר מאוד) ולא הופעת איתה! כל הכבוד! 10/10

 

[RamiSun]

זה שיכתוב של ההיסטוריה

"מאז שקטלתי את המוסיקה של הלהקה של רמי, הוא לא מפסיק לכסח אותי" ממש שיכתוב של ההיסטוריה.... אפשר לראות שאני סותר את הדברים הלא מדוייקים שלך עוד לפני שבכלל ידעתי שאצטרף אי פעם ללהקת פרוג כל שהיא... לדעתי זה גם הרבה לפני האלבום של סולסטיס. אולי זה הפוך ועל ראש הגנב בוער הכובע. דוגמא אחת מיני רבים: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=503&msgid=34177529

 

[MajorWinters]

תמיד אומרים

שמבקרים מוזיקה הם מוזיקאים כושלים. כן, זה קצת בעיה שהקהילה הישראלית כל כך קטנה ואתה "נאלץ" לבלות באותו פורום עם המוזיקאים שעליהם אתה מדבר. אני דווקא הייתי מבין אם שיר היה מסתכל עלייך אחרת אחרי ביקורת רעה, אבל אני דווקא רואה שהוא לא. וכנ"ל את רמי. כי זה לא שאמרת שזה לא טוב. אתה "הקאת על המקלדת", ואחרי "ביקורת" כזו אין ספק, שהבן אדם "מחזיר" לך... גם אתה, כשקיבלת ביקורות לא טובות על הספר, מיד נכנסת למגננה, ואני בטוח שאם המבקרים היו כותבים פה, גם אתה לא היית כל כך נחמד אליהם... משום מה, כל הכותבים בפורום שהם גם מוזיקאים שהוציאו אלבום, קיבלו ביקורות גרועות, בעוד שהביקורות הטובות הלכו לכאלו שדווקא לא נמצאים, קנאה?

 

[אורי ברייטמן]

שוב לא נכון

נתתי ביקורת מעולה על "אבק" למרות שכל חבריה קוראים בפורום. קנאה? בולשיט. אני אוהב מוסיקה, אבל לא נותן הנחות לישראלים. מצטער, ומוכן לשלם את המחיר. לגבי "סטורמי אטמוספיר" - אני שלם עם הביקורת ועם הסגנון. זו היתה תגובה אותנטית - קצת בוטה מדי אבל עדיין אמיתית לגמרי, בלי כחל ושרק.

 

[שיר דויטש]

לפחות אתה מודה שהיא בוטה מדי

כל הכבוד לאדיר חורפים שהצליח להוציא את זה ממך.

 

[שיר דויטש]

אתה לא הקשבת לאלבום של סימפוזיון

יש טונה של מלודיות. פשוט לא הקשבת. באמת שאין טעם לשוחח איתך על סימפוזיון, כי פשוט לא הבנת את המוסיקה בכלל. מה לעשות והפרובינציה הידועה בשם "ישראל" לא ממהרת לעכל יצירות מופת. דוגמה לכך היא ההתעלמות התקשורתית מהתופעה המכונה 'סימפוזיון' לטובת דברים הרבה יותר סקסיים כמו נינט, ריטה-וואן או בר רפאלי. זה בסדר - כל מגזין פרוגרסיבי שמכבד את עצמו צעק "מדהים" כבר לפני זמן רב. כשאתה נותן לאנשים בלי אוזניים לשמוע מוסיקה, לא פלא שהם אומרים "אין כאן מלודיה".

 

[אורי ברייטמן]

אין תגובה להבלים