גם אני לא הבנתי את ../images/Emo205.gif
אבל לשתף אפשר
ערב שבת היה שמח מאוד. אבא שלו ואמא שלו הגיעו סמוך לשבת, הכנתי את אבא שלי שיוציא אותו ידי חובה בהדלקת חנוכיה. התפילה עברה בסדר גמור. הארוחה היתה נחמדה. היה גשם אז היה שמח, זוג וילדיו הגיעו למרות הגשם, הגיעו ספוגים , אך היה שווה להתרטב כמו שאמרו. היו שירים, היו דברי תורה ואוכל כיד המלך. בשבת עצמה, הילד קם צרוד, הבאתי לו דבש ולימון וטיפות סמפםונס, הוא מאוד השתדל לברך בקול רם, הוא עלה שלישי, זה היה מכוון כדי שיוכל אחכ לצאת ולפרוק את המתח

ולעלות לאמא
התפילה עברה בסדר, הארוחה גם

היה מאוד שמח וטעים, כולם עזרו, ההשקעה של אמא שלי וחברותיה ודודה שלי החמודה הורגשה בכל טעימה מהעוגיות

שמתי בצד שתטעמו במפגש, מקווה שלא ישדדו את העוגיות לפני
הרב שהכין אותו לבר מצוה, קם ודיבר, דיבר מאוד יפה, על הפסוק אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה, יין את הפרשה, שמי היה מאמין שיוסף שנזרק לבור ונמכר וישב בכלא יהיה יום אחד משנה למלך, ואמר שהיתה לו זכות ללמד את הבן שלי שהוא לימד אותו פרק, שאסור להתייאש ואי אפשר אף פעם לדעת מה יהיה, וגם הוא לא האמין שיגיע איתו לאן שיגיע בבחינת היתה לראש פינה, שבד"כ הילדים האלה מבזים אותם, משפילים וצוחקים עליהם ולא מיחסים להם ככ חשיבות, הם הם היתה לראש פינה. אנשים דמעו כשהוא דיבר. מאוד התרגש ומאוד ריגש. ואחרי סעודה שניה, שהסתיימה שעתיים לפני סעודה שלישית

חח נחנו, וסעודה שלישית אכלנו ממש מדוחק ורביעית כבר עשינו רק על מזונות בבית
היה שמח, היה נחמד, היה מרגש, וברוך ה שהגענו ליום ולזמן הזה. ושרק נחזיר לכולם בשמחות