תשובה לשאלה של מתי
נסה לעמוד מתחת למסוק, כאשר הוא טס מעליך , האם אתה חש משקל של מסוק על ראשך? ... התשובה הזו היא אמנם צינית אבל היא מסבירה בדיוק מה שאתה שואל. ההנחה הבסיסית היא שלפי חוקי ניוטון (למעשה נשתמש פה בשלושתם!) על מנת לייצר כח הדוחף את המטוס כלפי מטה (מצטרף לכח המשיכה) יש לוודא מגע עם המטוס (חוק ראשון ) והמשמעות של מגע בנושא המדובר היא כמובן מגע מכני (ולא שדות אלקרומגנטיים ושדות משיכה אחרים) . הוויכוח פה דן בשאלה האם הזרמי אוויר שמייצר כלי מרחף לצורך ריחופו , זהים בעוצמתם (עוצמת כח ההתנגדות של רצפת המטוס לזרם האויר הניצב לה) למכפלת משקל הכלי בקבוע כח המשיכה בגבהים נמוכים (9.8). התשובה היא פשוטה - אבל לא לגמרי. נניח שאתם עומדים מתחת למוט מתכת , ואתם מעוניינים להרים את עצמיכם ע"י אחיזת יד במוט וכפיפת היד ( פוש אפ) ... בהנחה שהוט מקובע במקומו הרי זה ייתכן. כעת נניח שהמוט הוא נייד וחפשי לנוע בציר האנך , הרי משיכתו רק תקרב את המוט אליכם ולא תאפשר לכם להתרומם. אי לכך אני מגיעים למסקנה שחייב להיות כח מתנגד לשקיעתו של המוט. לכח הזה נקרא נורמל. נשאלת השאלה: אם המסוק "נאחז" בזרמי האויר שלידו על מנת להרים עצמו או להחזיק עצמו באוויר, מה מתנגד לזרמי האויר הללו? האם זו הקרקע? האם מסוק בגובה רב , זרמיו יורדים כל הדרך עד לקרקע ופוגעים בה וכך מתקיים הנורמל? התשובה היא , שאולי. כלומר - במישרין לא , בעקיפין : גם... הנורמל ה"תומך" בזרמי האויר ה"תומכים" במסוק במעופו הוא למעשה לחץ האויר. האויר מתחת ללהבי המסוק נדחס,והדחיסה שהיא כח אלסטי מהווה נורמל. אבל כמובן שגם לכח אלסטי חייב להיות נורמל כי אם נלחץ קפיץ מצד אחד מבלי שאף אחד יעמוד בצידו השני , לא נחוש בשום התנגדות מצידו, גם אם היה הפיץ הקשיח בעולם. חלק מן הלחץ הגובר באויר שמתחת למסוק , דוחס לצדדים , וחלק גם למטה, על רצפת המסוק. מכאן שקיים קשר מכני ישיר בין תעופת המסוק בתוך המטוס לבין המשקל הנמדד מתחת לגלגלי המטוס. אבל הקשר הזה אינו מלא. כלומר שלא ניתן לחשב את המשקל הנמדד כ "משקל המטוס + משקל המסוק". מקווה שהשאלה לא היתה צינית ... כי לדעתי היא דווקא מעניינת