זה קשה אבל: A Scandal in Belgravia
ואני מסבירה למה פשוט לא יכולתי להעיף את השאר.
(בין היתר, כי שני הפרקים שגם ככה הכי פחות עשו לי את זה, כבר יצאו)
מפלי הרייכנבאך, אני כל כך אוהבת מכל כך הרבה סיבות. אך החשובה ביותר, אולי, בגלל שהציגו את שרלוק לראשונה כאנושי באמת. וחברות האמת הזו של ג'ון; כל כך צבת לי לראות את זה. גם בקשרים פחות מסובכים והזויים מזה, אין אמונה כל כך חזקה באמינותו של האחר. וכשווטסון אמר "no one can pretend to be such an annoying dick ALL THE TIME", נמסתי כמו ילדה קטנה. אני אמנם צינית, מרושעת (לעתים) ואנטי-קיטש דביק ומעצבן, אבל זה מסוג הדברים שקונים אותי. זה אמיתי. זה לא איזה "אהבה ממבט ראשון" או איזו שטות רומנטית אחרת של "אהבת אמת לא מתה" יאדה יאדה יאדה; זה כנה, וזה נדיר כל כך. בגלל זה בדיוק זה גם לא קיטש.
בנוסף, כמובן, הפרק הזה בנ-*ונה בגלל האגרוף של ג'ון. בגלל הבדיחה של לסטראד עם הכובע כמחווה להוקרת תודה. בגלל המשפט המהם מהחתימה שלך; בגלל החכמולוגיות שהכניסה את שרלוק לתא כלא; הצילום המהמם של שרלוק-לצד-מוריארטי בתאים הצמודים; בגלל שמולי כלת-עולם ובכלל, זה פשוט פרק מצוין מכל בחינה אפשרית. במיוחד כי גם אם כבר עלית על "איך הוא עשה את זה?!", אתה לא באמת תדע שעלית על זה, כי כנראה תחשוב שזה לא סביר, וזה משהו אחר.
THE GREAT GAME - גם כן, הכניסה של מוריארטי. הרמז לקיומו שנזרק בפרק לפני (ובקושי, בפרק הראשון) ומשחקי המוחות המשלהבים עם שרלוק - שסוף כל סוף מצא חבר בליגה שלו לשחק איתו מחבואים.
הפאנץ' בסוף, שלמאית השנייה כולם נלחצים (ואל תשקרו, קניתן את זה לשנייה) שמא התסריטאי החליט לתת טוויסט לסיפור המקורי וג'ון ו-מוריארטי זה אותו הבנאדם.
השיחה עם איירין אדלר שהצילה את חייהם; רמז, בדיעבד, לקיומה שלה.
דיירי-הרחוב: זה גאוני.
הסופרנובה "קצת ידע על מערכת השמש היה עוזר לך לפתור את התעלומה" "זה לא עזר לך"; בכלל, הבדיחה על חשבונו של שרלוק, שיודע כל כך הרבה אך לוקה בחסר בנושאים בסיסיים מסויימים (שזה, אגב, רפרנס מגניב נוסף ל'חקירה בשני' - שם דויל עשה משרלוק גאון, ממש מבריק, אבל די בור בדברים הבסיסיים הידועים לכל אדם, יותר מעניין מערכת השמש).
ולבסוף, הדילמה בין 'בלגרביה' (brain is the new sexy- וצלצול הSMS עם הפאנץ' המגניב בסוף הפרק) לבין 'חקירה בוורוד' (משחק המוחות שנועד לכבוש את שרלוק ולפתות אותו לזרועותיו, בעקיפין, של מוריארטי).
חקירה בוורוד ניצח רק בגלל שתי שורות מצוינות -"בדיוק אמרתי הבוקר ל(איך קוראים לשמנמן עם המשקפיים?) שבוודאי נורא קשה למצוא לי שותף"+משפט הפתיחה שניה לפני הפתיח "nothing happends to me" וההתלהבות המקסימה של ג'ון מגאוניותו של שרלוק "most people tell me to fuck off".
אה, כן, התלהבתן יפה מאוד מקודם; אבל כדאי שתתחילו להתרגל, אני באמת מדברת יותר מדי.
