The ties that bind

[DDN]

The ties that bind

"אז למה הוא בכלל איתנו?" שאלה הביצה. וזוהי שאלה טובה מאוד, לשחקנים ולמנחים כאחד. ו. . . . . אני לא זוכר אם היה דיון רציני בשאלה הזו בפורום. אז למה הדמויות שלכם הן חלק מהחבורה? מה הסיבות שהן נשארות עם החבורה? ולמה שאר החבורה סובלת אותן? ולמנחים - האם טרחתם לחשוב על דרך "להדביק" את הקבוצה ביחד? האם אתם נלחמים כדי שישארו ביחד או אתם נותנים לשחקנים חופש יצירתי? הדמויות שלי: רולנד - אומרים שאין דבר שמאחד אנשים יותר מאשר אויב משותף. אז אומרים. רולנד פגש את ההוביטים בפונדק והתלהב מחוכמתו של קייד. הפונדקאי ה#%$%@#$ סימם אותם, והם התעוררו יחדיו בעגלת העבדים, ונכלאו יחדיו במבצר. הגורל חיבר אותם ביחד. ביחד פרצו מהכלא, ברחו מהמבצר, הלכו לחלץ את אח של לורי, ונעשו חברים. אבל . . . . כמו שקורה לכל גבר טוב, רולנד "נפל חזק" ברשתה של לורי, נטש את חבריו לדרך והלך לכיוון הבטחה של אהבת אמת. אלכסנדרה - חבורת הצנונית הצילו את אלכס מטביעה. היא המשיכה איתם לעיר, שם תכננה לפגוש קוסם חזק וללמוד ממנו. בינתיים, דברים קרו, מאורעות התרחשו, העיר נקלתה למצוקה, ובזמן שחבורת הצנונית החליטו להגן על תושבי העיר, חוש הצדק המפותח של אלכס עודד אותה להישאר איתם ולעזור. וכמובן, כמו לכל קוסם יש את המטרות שלו, וכרגע, אנשי הצנונית נראים כאנשים הכי מתאימים לעזור לאלכס להגשים את שלה. ז'אן פול - "אנחנו שנינו מאותו הכפר". . . .כל חבורת "המטבח של מאמא פול" התחילה כחברים מאותו הקיבוץ. הם כולם חברי ילדות, ומרגישים נאמנות אחד לשני. כן, גם לקירסטנזק. פארוק - הוא פשוט נפל מהאוויר. ולא, הוא לא משיח. הקבוצתיות של הקבוצה ההיא הכי מטרידה אותי, כי למראית עין, אין שום סיבה לקבוצה להיות ביחד, חוץ מהעובדה שנכלאו, ושוחררו. שניים היו כלואים, אחד פשוט הופיע, אחד הגיע ושחרר אותם, אחד מהכלואים (שלישי) נעלם ובמקומו נפל מהשמיים כושי גדול ושיכור (בלי להישמע גזעני, אבל זה התיאור הכי טוב לפארוק שלי) למה הוא עם החבורה? הוא לא יודע. הוא לא יודע איפה הוא ולמה הוא. למה הוא עם החבורה? זה קצת יותר מדי לחשוב בשבילו. למרות ש. . . .. . האלף סנוב ומגעיל, האלף השני, חצי מהזמן כולם מפחדים/שונאים אותו ובחצי השני, הוא גם מגעיל וסנוב. ושני האחרים? הם מפחידים אותו, הם לא אנושיים בכלל. . .. חתול ורכון! אז מה הסיפורים שלכם?

 

[hsotrt]

אההההה. הגיע הזמן שלי! ../images/Emo13.gif

עכשיו תורי לחשוף את החבורה שלי! אני כרגע מנסה מערכה ענקית שאני בניתי!! מערכה מאוד גדולה, גדולה כל כך שאני יכול להצביע על בן אדם אחד רנדומלי לחלוטין ויש לי פרטים מלאים עלייו! כתבתי את זה כשהיה לי מאוד משעמם בבית כי הייתי מקוקרע וחסר בידור!! מערכה של פאנטזייה גבוהה עם הטלה על המאה ה17. בעיקרון אין הצטרפות רשמית לחבורה, הפ פשוט כולם התגלגלו לתוך מעשייהם לאנשים אחרים. ג'ארלד גראף, ווסל המלך, רדף אחרי גנב פשוט שחטף את אחד מגלגליו המוזהבים של כירכת המלך [בעורמה רבה אני חייב לציין מכיוון שהכירכרה נסה בעותה את

] והגנב הזה כייס בדרך אלף גבוהה מהקלאן: "הפינקיס הבוער" שרדף אחריו גם הוא. כאשר המרדף התחיל להתרחש יותר ויותר מעבר לחומות העיר ה3 הגיעו ליער שם חיכה להם שותפו הוותיק של הגנב [שלמעשה הוא אלדון דה וולף, ברון לשעבר, שהוגלה עליי הברון זלדון אפלשטוק], קוסם הדם קרייסט "המצורע" דה קרוסט. שנייהם נכנסים לקרב מזוהם בביצות היער אשר מפורע על ידי אלפית פראית סיירת בשם קס "חץ-דם" זלנודר ושאמאן טרול בשם אלקווד ארקת'וקד. כך הם הגיעו לריב קל על הביטוי: "מקומן של נשים במטבח או בעמוד התלייה!", כאשר אנשי העיר הנהורים טוענים שנשים לא אמרות להחזיק בחרב ואף לא להשתמש בה נכון לעומת זאת, מאסף היער טוענים שיש משקל שווה לנשים, זכרים וכל גזע פראי. ומשם הם המשיכו היחד ללא סיבה מיוחדת פרט לזה שכל אחד רצה להוכיח לשני את עליונותו, ולאט לאט הם רכשו ביטחון ונאמנות אחד לשני והכרה בזכויותיו וכך הם ממשיכים בניסיון להוכיח את השיויון לכולם ובכך לשנות את סדרי היבשת ועולם כולו! [ הערה: בעולם שלי הגזעים מתחלקים לשניי חלקים - "ברית הטהורים" אשר מורכבת מאלפים גבוהים, בניי אדם ומספר מהגמדים ו"הפראיים" שהם אלפי יער ושממה, טרולים-בלרוגים-גובלינים-אורקים. הברית חושבת שהם ההאורים בישויות והפראים הם הפראיים והלא מתורבתים, אך הפראיים חושבים שהתרבות העתיקה שלהם המבוססת על אמונה באלים עתיקים וטקסי דם היא הנאורה והקידמה וה"טכנולוגייה" של הברית היא קילקול התרבות. וכך שניי הישיויות התפרדו לשתיי מחנות שלא נמצאים במלחמה אלא בסיכסוך "מעט" אלים. ]

 

[DDN]

ממממ. . .. . .נראה לי שהיית צריך

לפתוח פתיל חדש עם ההודעה הזו במקום לשרשר אותה לדיון. בכל מקרה, נשמע נחמד.

 

[hsotrt]

אבל זה עלה על השאלה שלך... ../images/Emo13.gif

 

[hsotrt]

אבל זה ענה על השאלה שלך... ../images/Emo13.gif

 

[snift]

הדמות שלך לא יודעת

שהם חתול וראקון, הם נראים כמו חצי אלפים, בעצם הם די דומים לקון. לדמות שלי יש אכן בעיה עם הקבוצה וקון שקל ברצינות לעזוב אותם כבר פעמיים. הפעם הראשונה קרה משהו שגרם לו לשנות את דעתו, בפעם השניה זה היה מזל בלבד. נתתי סיכויים להישארות ועזיבה, גלגלתי קוביה - והישארות ניצחה. במידה והקוביה היתה מחליטה שקון צריך לעזוב, הבעיה היתה נופלת על ה-GM. הוא היה יכול ליצור מצב שבו לקון יהיה כדאי ללכת עם החבורה, או פשוט לתת לו ללכת ואז אני הייתי צריך דמות חדשה. חוץ מזה, קון מפתח לאט לאט סיבה חזקה למדי למה להישאר עם החבורה... במשחקים אחרים תמיד הקפדנו מאוד על סיבתיות. במשחק של W.D. והדרקוניתליון מצאתי דרך מאוד משעשעת ליצור סיבה לכך שהן ביחד, פשוט עקב קסם (מרושע??) האחת, שהינה יצור יער, חושבת שהשניה היא העץ שלה ולכן היא "מגנה עליו".

 

[ביצת דרקון קטנה]

אוקיי, התחלת ולכן אמשיך

בנוגע לקירסטן, ברור למה היא עם החבורה. אגב, אתה עוד תשמע ממני על ה"קירסטנזק"... אריתיה הצטרפה אל החבורה במטרה להציל את הכוהן החולה, למרות השטויות של רוסקו. לאחר מכן היא נשארה כי היא די חיבבה את החבורה בסך-הכל, מה גם שהאלטרנטיבה שלה היתה לחזור לחבורת מופיעי-הרחוב שלה, שהיא לא ידעה בבירור איפה הם ואיך להגיע אליהם. בסוף היא הרגישה שזה באמת מה שהיא צריכה לעשות, או לפחות רצתה לבדוק את העניין, ובגלל זה עזבה. הולי נמצאת כרגע עם חבורת הצנונית פשוט כי זה נראה לה הסיכוי הכי גבוה שלה, בזמן נתון זה, לעשות את מה שהיא באה בשבילו. אולי יפורט עוד בהמשך, כרגע לא. עכשיו, סרניטי נמצא עם החבר"ה מהסיבה שהם שם. הוא היה לבדו, בערבה, נודד עם הכוח ההרסני שלו לבדו, אבל בעולם מוכר. פתאום הוא מצא את עצמו במקום אחר, מותקף, כבול. שחררו אותו. הוא מבולבל, לא יודע איפה הוא, ויש כמה אנשים שהצילו אותו. מכיוון שסרניטי הוא איש (נו, אלף?) טוב ומגניב, הוא לא מוצא סיבה לעזוב אנשים שטוב לו איתם, או שלפחות מצילים אותו מצרות בעולם לא-מוכר, ושאולי הוא יוכל לעזור להם במקרה הצורך (מישהו צריך צייד?). פיורין הוא סיפור אחר, עולם ומלואו שונים בעליל. הוא מצא את עצמו לראשונה עם החבורה, בזמן מאוד לא צפוי (היי, סינג!!). הוא מודע לעובדה שהוא בעל פיצול-אישיותי-משהו (בניגוד לסרניטי שלא יודע על פיורין דבר וחצי דבר), ויודע שיהיה קצת מסוכן אם הוא יהיה לבדו, או לפחות בלי אנשים שישגיחו על הפיצול המסוכן שלו (זה לפחות מה שהוא שמע מהשאר). אלה הסבריי בנוגע לדמויות. אין עוד הרבה מה לומר. על אריאנה (דמות מאוסה מהעבר הקצת-יותר-רחוק מהצנונית) אני לא אדבר, בתקווה שדני וגיל יבחרו גם הם לשתוק בעניין.

 

[בחושך אלוהים לא רואה]

הממ..

הסכנה מאחדת כניראה.. מצד אחד ג'ספר שלי לא הכי מחבב 50 אחוזים מהחבורה.. (של ארבעה כולל אותו) מצד שני הוא פיתח חברות בעלת עתיד מבטיח עם רנבור.. (בעיקר בגלל שרנבור פאסיבי ונותן לג'ספר להיות "מרכז הבמה"..) אבל בשעת הסכנה הנוכחית (כשבערך כל העולם נגדו) ג'ספר שמח על כל פרצוף ידידותי שקיים ולכן לא ממש חושף את רגשותיו האמיתיים לגבי שאר החבורה (חוץ מהתפרצויות קטנות של ציניות ועוקצנות) כשכל הבאלאגאן ייגמר וה"חבורה" הזאת תגיע אל מי מנוחות של שיעמום יש סיכוי גדול שג'ספר יחשוף קצת את עצמו ויעורר באלאגאן משל עצמו בתוך הקבוצה.. ואז.. נראה מה יהיה.. (וואוו כל זה אחרי שלוש פגישות משחק

)

 

[backdoorslam]

בעיה - הנושא יותר מידי טכני לפתרון

אנחנו באמת צריכים לחשוב על סיבה טובה לדבק המעולה הזה שמאחד את הקבוצה כולה למען מטרה נעלה אחת. אני מאמין שאם היו בקבוצה יותר משה"מ אחד, היה אפשר לעדן את מרקם הדבק למשהו יותר "הגיוני ומציאותי" - אין ברירה, הפעם חייבים להתפלצן.

 

[EverMan]

ככה ...

ברקה - החבורה היא הייתה הדרך הכי טובה שלו להשיג טרף מכובד. דרקון לבן לכל הרוחות

הוא היה גאה מאוד בטרף הזה. הוא כמעט סירב לעזוב אותו. שרה ... שרה נמצאת בחבורה בגלל שהיא זמרת נודדת , והכל מסקרן אותה. מה עוד שהיא מפחדת מהעולם בחוץ... אין לה הרבה בררות , גררו אותה לשם , היא נמצאת שם לבד - ואלו האנשים היחידים שהיא מכירה. היא הייתה בבית עד הגיל הזה והיא לא מכירה את העולם. זו התקווה היחידה שלה.

 

[Gilgam69]

כוס שיכר בפונדק המקומי

שכולם פשוט נפגשים בו ומחליטים לעבוד יחד! אוי, אלו קלישאות טובות...

. אז אצלי זה ככה: 1) ג'ורג' (George) נמצאת עם חברי הילדות שלה וכולם מאותו הכפר (ע"ע קירסטן וז'אן פול - "חבורת מאמא פול"). 2) אורקוס (Orcus), נשגב השמש מכת ליקוי החמה (ונסיך השדים של האל-מוות בזמנו הפנוי) נמצא עם עוד נשגבי שמש שמצא. "אנחנו זן נדיר", עד כדי כך שאנחנו חשים זה את זה. אה, כן, וגם אנחנו ניצודים. אבל זה מה שטוב במשחק מאנגה, אפשר לדלג על חלקים עצומים בו, ביחוד על רגע המפגש של הדמויות, למרות שבמקרה הזה, שמדבר על משחק Exalted, הסיבות לחבורה להיות ביחד באות Build-in. 3) אלנה (Elana), אחחחח, אלנה... הקשתת האלפית המגניבה ששיחקתי (עם ביצה ו-DDN בין היתר). כל מה שהיא רצתה זה לנקום את נקמתה בכל אורק ואורק שהיא תפגוש בדרכה, ולמזלה (ולרעתם של האורקים) היא הגיעה לעיר שנקרא גל-הזהב (זה תרגום השם, לא זוכר את שמה המדויק), שלידה התנחלו אורקים שהתנכלו לשבטים מסביב. אחד מראשי המשמר ארגן חוליה שנועדה לטפל באורקים ואלנה קפצה על ההזדמנות. אליה צורפו עוד נוכלת לסבית (אריאנה, הדמות של ביצה שפיתחה רגשות כלפי אלנה תוך כדי שהיא מנסה לדקור את אלנה), מישהו שחושב שהוא סופרמן (אבל רק חושב ככה. כריסטיאן, הדמות של DDN) ועוד איזה מישהו שאני ממש לא זוכר את שמו אבל הוא היה נוכל שגילה את הדת והפך לכוהן של איזה אל מטופש של גנבים (כן, האל שמופיע ב-PHB, אולידאמארה, משהו כזה). אלנה פרשה לה לפני שהיא לשיא הקריירה עקב פרישת ה-DM (הפך לשחקן, והשחקן של הגנב חסר השם הפך לשה"ם - ע"ע מספר 4) 4) סדריק (Cedric), שהיה בעל פוטנציאל עצום, ולא רחוק בכלל מלהפוך ל-Geomancer, אלא שהשה"ם גם כאן היה צריך לפרוש עקב לימודים וגם קצת עקב חוסר רצון למשחק מצד השחקנים (DDN שיחק שם את גרידו, הגמד תאב הבצע: "My name is Grido. I like moooooooooooooooooney."). סדריק, גרידו ושיי (Shey) עיינו ביחד במודעות הדרושים של גילדת ההרפתקאנים ויצאו לבדוק את מקור המים של העיר שדווח שהוא נגוע. אחרי מפגש עם אורקים בשם גוגו ובובו או בוגו או משהו כזה, הקבוצה התפרקה. 5) אוון (Owen) היא ללא ספק הדמות הכי הכי הכי קטלנית ששיחקתי מעולם. אוון חי לו באזור שנראה בדיוק כמו אירופה בתקופה שבה האלפים (שחיים במקרה באזור גרמניה-אוסטריה) פולשים לשאר האזור באירופה - בקיצור קמפיין מלחמת העולם השנייה שהפעם האלפים (הגרמנים) והאורקים (היפנים) נגד שאר העולם. אוון היה מפקד של יחידת קומנדו שמנתה עוד מספר לוחמים, ביניהם הדמות של DDN (אמריקאי שהתמחה קצת בצליפה וקצת בקפא"פ), ביצה (בריטית בהתחלה ואחר כך הוחלפה בעריקה גרמניה, אשר לא יצאה לה כמעט לשחק), חבר של ביצה (בריטי, תצפיתן קידמי וצלף), ודרגורן (אין לי מושג מה המוצא של הדמות שלו אבל הוא היה איש החשאיות שלנו - המתנקש). אוון עצמו היה איטלקי-בריטי אשר הבריח את כל משפחתו (הוא היה נשוי + תינוקת) לאנגליה. כפי שאמרתי הוא היה המפקד של היחידה (החבורה). ושוב אני חייב לציין שהוא הדמות הכי קטלנית ששיחקתי מעולם, למרות שבפועל יצא לי לשחק איתו רק 2 פגישות, הקבוצה התפרקה עקב... איך נקרא לזה... אלימות שה"מיסטית מוסוות? מה שכן בעקבות ההתפרקות הזאת הוקמה לה קבוצת נוזגות', הלא היא "חבורת מאמא פול". 6) טאקאשי הסגוואה (Takashi Hasegawa) - המידע מסווג מידי. בתקווה שהדמות תראה אור השבוע ואז אוכל לספר עליה. דמות פשוט א-ד-י-ר-ה ! ! ! --- אבל אין כמו להיפגש בפונדק ולהחליט לעבוד ביחד!

 

[ביצת דרקון קטנה]

ככה אתה מזכיר צרות???

לא היית צריך להזכיר את אריאנה. היא היתה הדמות הראשונה הרצינית שלי בהרבה זמן, ובשיטה חדשה לג-מ-ר-י, ולכן היתה בעיקר יציר שה"ם ורועי (כאמור, הוא בנה איתי את הדמות, ככה שאל תתפלא בנוגע למה שהיא היתה). מה שכן, היא היתה שטוחה לגמרי, במיוחד העזרת השה"ם האדיב ש"הדביק" לה עבר וחיים בלי קשר להסכמתי, והחליט שהדבר המופרע עם אולידמארה הוא בכלל הידיד הכי טוב שלה מזה שנים. זה די שיגע אותי. בנוגע לעריקה הגרמניה, נורא חבל שלא יצא לי לשחק אותה. אלפית אפלה עם שם כמו נמסיס זה דבר שצריך לראות במשחק שכזה... במיוחד עם נטייה לסאדיזם והתמחות ברעלים מסוגים שונים ומשונים... בקיצור, היא היתה הרבה יותר שווה מקירסטן, אבל חבורת נוסגות' טובה בהרבה בעליל (גם מבחינת משתתפים, לדעתי, וללא עוברי-אורח שמתחילים לשחק את האויבים עם חיוך מרושע - בשביל זה יש את דרגורן). נחמד לי.

 

[הבלש חסר הבית]

השיטות שלי

בתור מנחה, לא הייתי מוכן לקבל בכלל דמויות שהשחקנים שלהן לא יכלו להסביר למה הם מסתובבים עם האחרים - זה נראה תלוש מידי ולא אמין. תחשוב על ספר שאתה קורא, שבו בפרק השני פתאום מופיע סיימו הסיני השמן, נהיה תוך שנייה חבר של מיקו הענק וצ'ונצ'י הסתום, ומאז הם מסתובבים ביחד - לא היית מצפה לקבל איזה הסבר למה זה ככה? אז איך בדיוק נולדת קבוצה? היו לי כמה שיטות שנראות לי די טובות, אבל בטח יש עוד כמה שלא חשבתי עליהן - אגב, אפשר, וכדאי, לשלב באותה קבוצה יותר משיטה אחת של בנייה, וכל השיטות יכולות לבוא לידי ביטוי בזמן שקדם למשחק, או במהלך המשחק (מה שיותר מומלץ לדעתי): 1) "אנחנו שנינו מאותו הכפר": לפחות הגרעין הקשה של הקבוצה מכיר מילדות, או לפחות מזה זמן מה - יכול להיות ששתיים מהדמויות הן אחיות, והיו בתיכון עם הדמות השלישית. 2) "חבר מביא חבר": הקוסם הוא חבר טוב של הלוחם, שהוא בן דוד של הכוהן, שמצליב אלות בשיחים ביחד עם אהובו הגנב, שמיודד עם... קלטתם את הפואנטה. 3) "חברים בצרה הם חברים אמיתיים": הדמויות הסתבכו באותה הצרה, מבלי שהכירו קודם, ונחלצו ממנה תוך שהן עוזרות זו לזו ומצילות זו את זו. הרעות שנצרפה באש הסכנות המשותפות יכולה להיות חזקה מאוד. 4) "אנשים טובים באמצע הדרך": הדמויות נסעו באותו כיוון עם דמויות אחרות, או עבדו באותה עבודה, דיברו, התיידדו, והחליטו שיהיה נחמד להמשיך להסתובב ביחד. 5) "אנחנו גוייסנו לכל החיים, משורה ישחרר רק המוות": אם זה היה תלוי בדמויות, הן לא היו נמצאות אחת עם השנייה, אלא שהמצב או לחץ כופה אחר מבחוץ מאלץ אותן לשתף פעולה אחת עם השנייה, למען מטרה כלשהי (מטרה משותפת או כפוייה) 6) "יד הגורל איחדה בינינו": בין הדמויות יש קשר כלשהו שמוכתב על ידי גורלן. הן לא יודעות בדיוק מה הן מצאו אחת בשנייה, אבל הדבר מתברר במהלך העלילה - לא פעם הדמויות הן כלי משחק בידי כוחות אדירים בהרבה (לא, לא השחקנים...) ולפעמים יש להן כל מיני תחושות דז'ה-וו אחת לגבי השנייה, או הרגשה שהן כבר הכירו פעם, אולי בחיים קודמים או בגלגול אחר, בנוסח "נפגשנו רק לפני שבוע, אבל אני מרגיש שאני מכיר אותך כל חיי". משחק מהנה.

 

[Soul Cake Duck]

בהמשך לשיטה 3)

במערכה הנוכחית שאני מנהל, הדמויות המקוריות (מאז הצטרפו עוד שתיים) לא היו אמורות בכלל לשתף פעולה; ארבעה מתוך החמישה נפגשו כיריבים בתחרות, והחמישי היה אמור להשגיח שהתחרות מתנהלת כשורה. התחרות שימשה מסווה לרצח מתחרה נוסף באותה תחרות (דב"ש), תוך ניסיון להאשים את הדמויות שנקלעו למקום שלא בטובתן. אם להגיע לפואנטה, כל הדמויות נתקעו ביחד כשהן לכודות ומבוקשות ע"י החוק. אחרי פתיחה כזאת, איך אפשר שלא לעבוד ביחד? עניין איחוד הדמויות היה כאב הראש הכי גדול שלי בכל הסיפור. הרפתקאות, אתגרים, קרבות, חידות, מכל אלה יש לי בשפע; אבל סבה טובה להחזיק חבורת הרפתקנים זו משימה קשה, והמנחה צריך להתאמץ לא פחות מהשחקנים - שגם הם צריכים לגלות גמישות מסוימת.

 

[backdoorslam]

אני לא רואה כאן "שיטות"

אני לא ממש הייתי מגדיר את האפשרויות לעיל כ"שיטות", אלא כסיבות עלילתיות לגיבושה של הקבוצה. אגב, כל הסיבות הללו עבדו רק במשחק שיש בו שימת לב למשחק-דמות - בתכל'ס הדברים האלה לא מחייבים.

 

[הבלש חסר הבית]

טכניקות עלילתיות

אם יש קבוצה, מעניין לדעת איך היא התגבשה, לא? ואם מאחורי התגבשות הקבוצה יש סיפור מעניין, לא יהיה נחמד לעשות אותו תוך כדי משחק? > כל הסיבות הללו עבדו רק במשחק שיש בו שימת לב למשחק-דמות - בתכל'ס > הדברים האלה לא מחייבים. כמו שאמרתי, אני בטוח שיש עוד דרכים שלא עלו לי בראש. כמובן שזה לא מחייב, וגם משחק דמות הוא לא דבר מחייב, ולא עלילה - תמיד אפשר לסדר את הקוביות ליד הקיר ולשחק איתן בגולות. קבוצה שלא משנה מאיפה היא נוצרה, היא בערך כמו דמות בלי שם ובלי מינימום של עבר, או בלי תיאור חיצוני. במקרה הזה, תמיד אפשר להכניס את הסבר החזיר המעופף. מאיפה הקבוצה הגיעה? החזיר המעופף הפריש את כולם יום אחד. מאיפה הגיע הלוחם החדש שנפל משום מקום? החזיר המעופף חירבן גם אותו. טוב שיש את החזיר המעופף כדי להסביר כל מה שהשה"מ מתעצל. נ.ב. תיאוריית החזיר המעופף, בקצרה ולמי שלא מכיר, היא תיאוריה שהתפתחה כדי לתת מענה לשאלה מאיפה יש עולמות מלאים במפלצות שלא ברור מאיפה הן באו, חפצי קסם שלא מובן מי יצר אותם, דמויות חזקות שאף אחד, כולל הן, לא יודע מה מקורן, והמון מטבעות שאין מאחוריהן שום גוף כלכלי מוכר. ההסבר הוא נורא פשוט - יש חזיר ענק, בערך בגודל אוטובוס, עם כנפיים צבעוניות, שמעופף בין המישורים, ומידי פעם מרים את זנבו ופולט מאחוריו מטבעות, חפצי קסם, ליצ'ים, טאראסקים, קוסמים, אורקים, תיבות אוצר, וחבורות הרפתקנים שלמות. כל מה שאין כוח לשה"מ העצלן ולשחקנים להסביר, מגיע מישבנו של החזיר המעופף. אין לך הסבר מאיפה הגיעו כל המפלצות למבוך, או מהיכן הופיעה הדמות שהצטרפה פתאום לחבורה? כנראה שהחזיר חירבן אותם. נ.ב. 2. השמועה אומרת שבכמה עולמות משחק יש כתות הסוגדות לחזיר המעופף, שכן הן מכירות בעובדה שהוא חירבן את העולם והאלים, ולכן הוא החזק מכל. תפילותיהם, לפי אותן שמועות, מתחילות במשפט "הו אדוננו החזיר, החזיר המעופף מחרבן מיליארד העולמות, ברוך אתה, ברוכים מעייך ההומים ומלאי כל טוב, וברוכים אחורייך היוצרים תבל ומלואה..."

 

[אלדריון]

בקמפייין האחרון שלי האצלתי סמכויות

דהינו, אחת מן הדמויות תכננה קווסט קצר (בעקבות מידע דמות שנתתי לשחקן) ויצאה לשכור אחרים שיעזרו לה. כמובן שלא מיד נתתי לו להתקל בד"שים האחרים, והוא נתקל בכמה וכמה דבש"ים שהיו מוכנים להשכיר את שירותיהם בתמורה לתגמול נאות (ושרלטן אחד שברח עם המקדמה...). החבורה עצמה לא אוחדה עד הפגישה השנייה-שלישית, אבל היה כיף לא נורמאלי...

 

[Nihau]

יש כל מיני דברים משעשעים שמקשרים

למשל: סייר עלפי סנוב שלתוך היער האהוב, המוגן, השלב והשמור היטב שלו חדרה קבוצה של בני אדם ויותר גרוע חצי-עלפים (abomination)והלכה לה ברעש ובצלצולים דרך היער! כמובן שהוא היה חייב לעצור ולאסור אותם לפי כל גינוני החוק... וכך לאחר כמה הסתבכויות עם הפושעים חסרי המצפון הללו (הקוסם השחור משחור שלהם הטיל עליו charm person) הוא מצא את עצמו ביחד איתם ועוזר להם. מסתבר שחבורות רבות נמצאות ביחד בגלל החוק בעולם, אם בגלל שהם בורחים ממנו או בגלל ששכרו אותם לרדוף אחרי פושע זה או אחר...

 

[מנצקין מת מהלך]

אוי, כמה שאנחנו הסתבכנו עם זה...

זה מה שקורה כששחקן אחד מחליף יותר מדי דמויות: בכל פעם צריך להביא משום מקום איזושהי סיבה הגיונית שהוא יצטרף לפמליה. אז נתחיל מההתחלה: שלב א' ------ הפמליה המקורית כללה 2 דמויות, שהן "מאותו הכפר" - ז"א הן גדלו יחדיו באיזור דרום השלו והפורה ועברו לא מזמן לעיר הגדולה קונסטוויל. עוד לא הזכרתי את העובדה דהן לא ממש הסתדרו בפועל במשחק עצמו אבל לא בדיוק טרחנו לוודא את זה כשהשחקנים כתבו את האישיויות של הדמויות שלהם. פשוט התעצלנו. שלב ב' ------ תוך כדי ניסיון לפרוץ למגדל חדש וחשוד שנבנה בעיר, הדמויות מנסות לעבור דרך המעבר הסודי של הגילדה. הן פורצות אל המרתף ומשחררות משם איזה אסיר שנכלא בגלל שסירב לציית כמו עיוור לגילדה למרות שקיבל ממנה את הכשרתו. הוא הצטרף לחבורה מפני שהוא גם רצה לברוח מהכלא (מן הסתם) וגם בגלל שהוא חדש בעיר ולא הכיר בה אף אחד - ומי יותר אידיאלי מהמשחררים שלו? זה רק מוכיח שיש בהם תועלת... שלב ג' ------ לאחר שאחת משתי הדמויות המקוריות נהרגה, סליחה, *התאבדה* בקרב עם שודד (השודד הצמיד לה סכין לגרון והיא ניסתה לבעוט בה אז הוא שיסף את גרונה), השחקן שלה בנה דמות חדשה. אותה דמות פגשה את הפמליה בעיר גאלונס הסמוכה כששתי הדמויות (האסיר והדמות המקורית) שכעת כבר היו ידידות טובות והיא תקפו סוחר מסכן ואומלל וגזלו ממנו את סחורתו (אז מה עם הוא היה סוחר עבדים?!). כמו תמיד, מעורבים אינטרסים בעניין: הדמות החדשה ידעה לרפא - מה שהופך אותה ליעילה - שלא לדבר על זה שיש לה מצפון ככה שהיא לא תהרוג אותם בלילה - אז יאללה לחבורה! שלב ד' ------ כשהדמות המרפאה נהרגה בקרב עם מזואבים , הארץ כולה כבר הייתה בעיצומה של מלחמה. הדמויות מיהרו לבחור צד ואותו צד, במקרה, מקבל סיוע מאביר קודש מהמזרח ששמע על המתרחש ומיהר לסייע. הוא מבקש להצטרף ונלחם איתם כנגד כמה אויבים בקרבות. במקרה הזה הדמות לא ממש השתלבה (הן לא כל כך סבלו אותה ולא מצאו בה הרבה ערך - איזה היפי עם ערכים אומר לה לא לגנוב!?) ואחרי שהשפילו אותה והעליבה אותה היא חזרה לארץ המקור שלה. שלב ה' ------ דמות הרפתקנית נוספת נשלחה ע"י כמה "אויבים מבית" לרגל ולהפליל את בני החבורה. מדובר בדמות אינטרסנטית אמיתית וחסרת כמעט כל מצפון וערכים. מכיוון שהיו לה כוחות קסם מסתוריים ולא מוכרים (PSION), לדמויות היה עניין להיעזר בה ולחקור אותה (כאמור באמצע מלחמה וכל דבר יכול לעזור). בקיצור, כשהדמויות הפכו לערפדים בעל כורחן (סיפור ארוך...) הן החליטו לחסל אותה ולהפוך גם אותה לערפדית שפחה שלהן. מאז החבורה מגובשת ביחד (בערך) והשפחה שמקבלת יחס טוב מהאדון שלה ממשיכה להסתובב איתם - גם מפני שהוא שימושי וגם מפני שאין לה ברירה. זהו (בינתיים). סיכום של כמעט שלוש שנות משחק, כשרק דמות אחת המשיכה משלב א' עד שלב ה'... נראה לי שזה קצת שונה מהדרכים שהציעו עד כה, לא?