the silence
איבדתי את הקול שלי, ואני לא יודע איך להחזיר אותו אליי. אני לא מסוגל לדבר את עצמי כבר תקופה, לא לומר לאף אחד משהו מעצמי, כמעט ולא יכול לומר אפילו לעצמי כבר. זה מרגיש כמו בסרטי האימה, שהפה של מישהו פשוש מתחיל להעלם, לקרום עור עד שיש שם רק משטח חלק, ואפשר לראות מהעיניים המכווצות שלו, וגידי הפנים המתוחים, שהוא צורח שם. איבדתי את הקול שלי, ואני לא יודע איך להחזיר אותו, ורק ברגע הזה של השראה רגשית רגעית, אני כותב פה את עצמי, בשביל שתהיה לי עדות שאני קיים.
איבדתי את הקול שלי, ואני לא יודע איך להחזיר אותו אליי. אני לא מסוגל לדבר את עצמי כבר תקופה, לא לומר לאף אחד משהו מעצמי, כמעט ולא יכול לומר אפילו לעצמי כבר. זה מרגיש כמו בסרטי האימה, שהפה של מישהו פשוש מתחיל להעלם, לקרום עור עד שיש שם רק משטח חלק, ואפשר לראות מהעיניים המכווצות שלו, וגידי הפנים המתוחים, שהוא צורח שם. איבדתי את הקול שלי, ואני לא יודע איך להחזיר אותו, ורק ברגע הזה של השראה רגשית רגעית, אני כותב פה את עצמי, בשביל שתהיה לי עדות שאני קיים.