ברור שסטאניס לא
בנאדם שמקצץ את האצבעות של מי שהציל אותו במצור? צר לי, מלך צריך להיות חכם, ולא רק צודק.
דאני יכולה להיות מלכה מצויינת, ונראה שמרטין מגדל אותה לתפקיד לאט לאט - אלא שבמצבה הנוכחי היא לא ממש כשירה לשלוט.
במובן מסויים, לא משנה מי המלך כמו שמשנה מי הימין. המלך יכול להיות סנילי ייצוגי, מוסכם על כולם כסמל, והימין יכול לנהל את ההצגה בפועל. זה עבד במשך מאות שנים, בווסטרוז ובמציאות ההיסטורית של כדור הארץ, וזה יכול לעבוד שוב. בהקשר הזה אפשר לשים על הכיסא את סר לוראס, בחור חינני עם תדמית ציבורית נהדרת, מבית שלא מאיים על אף אחד (הבתים האחרים, העתיקים יותר, יעקמו את האף כמובן, אבל חוסר הסנוביות של טיירל משחק לחלוטין לטובתו), ולצדו כיד ימינו הייתי שם את טיריון. אולי הייתי מחתן את טיריון עם ליידי אולנה, כי בכל מקרה סביר שהיא תבחש בקלחת אם הנכד שלה יישב על הכסא, אז למה שזה לא יהיה רשמי? עם השכל שלהם, המשאבים שלהם (טיירל + לאניסטר = עוצמה כלכלית ללא מתחרים), הערצת ההמונים לסר לוראס והאומץ הבלתי ניתן להכחשה שלו (כפי שהוכח בדרגונסטון), יש לנו שילוב מנצח עם מספיק עוצמה כדי להחזיק את הבתים הסנוביים שהם מועמדים "טבעיים" יותר במקום ולשמור על שלום הממלכה.
אפשרות אחרת היא סר ג'יימי כימין (בתנאי שלצדו יהיה טיריון כממונה על המעות או כראש סוכני החרש), ודוראן מארטל כמלך. יש תביעה (המארטלים הם חצי טראגריינים, אחרי יותר מדור אחד של זיווג בין שתי המשפחות), וכאיזון להססנות האגדית של מארטל יש את סר ג'יימי התבגר מאוד אחרי ההרפתקה שלו בארצות הנהר, והוכיח את עצמו יפה בשלבים הסופיים של המלחמה בארצות הנהר - הייתי נותן לו את המלוכה אלמלי הלאניסטרים היו שנואים כל כך, ואלמלי היה לג'יימי עבר אפל (קטילת המלך, כעננה שחורה ציבורית, והשלכת בראן מהחלון כעננה שחורה אישית. לא משנה כמה הוא התבגר מאז, יש דברים שאחריהם אתה לא ראוי להיעשות מלך). את הפאשלות של הצמד יימנע טיריון, שיהיה לו תפקיד משמעותי מספיק כדי להשפיע אבל לא פומבי מספיק כדי למשוך את שנאת ההמונים.
אפשרות אחרת היא פיצול הממלכה חזרה לשבע ממלכות: לכאורה פתרון רע, אבל למעשה שבע הממלכות היוו יחידה תרבותית וחברתית אחד גם כשהן היו מפוצלות (כל הממלכות הכירו בחשיבות החומה ומשמר הלילה, כולן הכירו במסדר המלומדים מאולדטאון), ככה שאם נוציא מהמשחק את הכח המוחלט של כס ברזל אחד (על כל הבעיות שכח מוחלט כזה יוצר, כמו מלחמות אזרחים חוזרות ונשנות על כל הקופה) ונעמיד במקומו מאזן כוחות עדין, שבו אין ממש שאלה לגבי מי יהיה השליט של כל ממלכה (הלורדים הגדולים הנוכחיים הם שליטים פחות או יותר בלתי מעורערים בנחלות שלהם ממילא). אם טובת הממלכה לנגד עיניי, הפיצול שלה בהחלט יכול לשרת את המטרה של מירב האושר למירב האנשים מירב הזמן.