The Good Old Bluesy Jethro Tull
Some day The sun אפשר היה להביא המון קטעי די.וי.די של ג'ת'רו טאל מאחר והלהקה הזו מצולמת היטב מכל הזוויות וההרכבים וכמעט מכל תקופות פעילותה. אפשר היה להביא את הצילומים מהאי וויט 1970 שהאותנטיות שלהם מרגשת מאד, כמו חלק גדול מהדברים שצולמו שם. אפשר היה להביא קטעים מצויינים מסיבובי ההופעות של A או של Heavy Horses או קטעים איכותיים מההופעות של השנים האחרונות. מכל המגוון בחרתי משהו שאני יודע שירגש אחרים אפילו יותר מכפי שהוא ירגש אותי. ימי הבלוז של להקת המחתרת, המועדונים המהבילים של הסוהו (ראו תמונה מצורפת) וצמד המוסיקאים הצעירים והמוכשרים, איאן אנדרסון ומיק אבראהמס, מנסים לפלס את דרכם בתוך האוקיאנוס הלונדוני של עסקי המוסיקה. האלבום הראשון, This Was שממנו לקוח השיר הזה, יצא ב 1968 והיה אלבום בלוז רוק כמו רבים אחרים שיצאו באותה שנה. אבל, בג'ת'רו טאל היה משהו נוסף שגרם מצד אחד להתפתחות הצליל של הלהקה לכיוון הבארוקי יותר והרוקי יותר ומצד שני הביא לפרישתו של מיק אבראהמס ולהקמת להקה חדשה Blodwyn pig. ג'ת'רו טאל המשיכה להקליט ולהצליח, היא מכרה מליוני אלבומים וממשיכה להקליט ולהופיע עד היום - למרות קול הברווז השחוט של סולנה. Blodwyn pig גם היא הקליטה אל תוך שנות התשעים והוציאה כמה וכמה אלבומים אבל למרות שהיו בה יוצרים מוכשרים כמו אבראהמס ולנקסטר (על כלי הנשיפה ולא פחות מוכשר מאנדרסון) היא לא התרוממה מעבר להיותה להקת קאלט עם קהל מעריצים מצומצם ומובחר. לזכר הימים הספורים שבהם בילו השניים, אנדרסון ואבראהמס, ביחד - הבאתי לכם את קטע הריוניון הזה שלקוח מתוך הדי.וי.די שלהם שמנציח את מפגש האיחוד במלאת 25 שנה ללהקה ומשלב קטעים מתקופות שונות. דווקא הקטע הזה, שמאחד שוב את אנדרסון, אבראהמס, באנקר וקורניק - חברי ההרכב הראשון של הלהקה, מרגש הן בשל הפתיחה הקצרה שנותן אנדרסון לימי הבלוז האלה והן בשל העובדה שזו הפעם הראשונה מאז 1968 שההרכב הזה עמד שוב יחד על הבמה, הן בשל הריטוש החום שמקנה - באופן קיטשי מתוק - אווירה של "הימים ההם" והן בשל היותו מנוגן ומושר (כמעט) כמו בימים ההם, גיטרה, מפוחית בס ותופים. בלי פירוטכניקה - רק בלוז טוב (ומקורי של אנדרסון, להבדיל מכמה קולגות שעשו בלוז אחר באותם ימים...) במועדון טחוב, עם שניים וחצי צופים בקהל, שבמקרה הטוב, לא זורקים על הלהקה את בקבוקי הבירה שלהם בסוף השיר... תהנו
Some day The sun אפשר היה להביא המון קטעי די.וי.די של ג'ת'רו טאל מאחר והלהקה הזו מצולמת היטב מכל הזוויות וההרכבים וכמעט מכל תקופות פעילותה. אפשר היה להביא את הצילומים מהאי וויט 1970 שהאותנטיות שלהם מרגשת מאד, כמו חלק גדול מהדברים שצולמו שם. אפשר היה להביא קטעים מצויינים מסיבובי ההופעות של A או של Heavy Horses או קטעים איכותיים מההופעות של השנים האחרונות. מכל המגוון בחרתי משהו שאני יודע שירגש אחרים אפילו יותר מכפי שהוא ירגש אותי. ימי הבלוז של להקת המחתרת, המועדונים המהבילים של הסוהו (ראו תמונה מצורפת) וצמד המוסיקאים הצעירים והמוכשרים, איאן אנדרסון ומיק אבראהמס, מנסים לפלס את דרכם בתוך האוקיאנוס הלונדוני של עסקי המוסיקה. האלבום הראשון, This Was שממנו לקוח השיר הזה, יצא ב 1968 והיה אלבום בלוז רוק כמו רבים אחרים שיצאו באותה שנה. אבל, בג'ת'רו טאל היה משהו נוסף שגרם מצד אחד להתפתחות הצליל של הלהקה לכיוון הבארוקי יותר והרוקי יותר ומצד שני הביא לפרישתו של מיק אבראהמס ולהקמת להקה חדשה Blodwyn pig. ג'ת'רו טאל המשיכה להקליט ולהצליח, היא מכרה מליוני אלבומים וממשיכה להקליט ולהופיע עד היום - למרות קול הברווז השחוט של סולנה. Blodwyn pig גם היא הקליטה אל תוך שנות התשעים והוציאה כמה וכמה אלבומים אבל למרות שהיו בה יוצרים מוכשרים כמו אבראהמס ולנקסטר (על כלי הנשיפה ולא פחות מוכשר מאנדרסון) היא לא התרוממה מעבר להיותה להקת קאלט עם קהל מעריצים מצומצם ומובחר. לזכר הימים הספורים שבהם בילו השניים, אנדרסון ואבראהמס, ביחד - הבאתי לכם את קטע הריוניון הזה שלקוח מתוך הדי.וי.די שלהם שמנציח את מפגש האיחוד במלאת 25 שנה ללהקה ומשלב קטעים מתקופות שונות. דווקא הקטע הזה, שמאחד שוב את אנדרסון, אבראהמס, באנקר וקורניק - חברי ההרכב הראשון של הלהקה, מרגש הן בשל הפתיחה הקצרה שנותן אנדרסון לימי הבלוז האלה והן בשל העובדה שזו הפעם הראשונה מאז 1968 שההרכב הזה עמד שוב יחד על הבמה, הן בשל הריטוש החום שמקנה - באופן קיטשי מתוק - אווירה של "הימים ההם" והן בשל היותו מנוגן ומושר (כמעט) כמו בימים ההם, גיטרה, מפוחית בס ותופים. בלי פירוטכניקה - רק בלוז טוב (ומקורי של אנדרסון, להבדיל מכמה קולגות שעשו בלוז אחר באותם ימים...) במועדון טחוב, עם שניים וחצי צופים בקהל, שבמקרה הטוב, לא זורקים על הלהקה את בקבוקי הבירה שלהם בסוף השיר... תהנו
