The Final Countdown (מתגעגעים לשחר)
זהו כבר היום החמישי של האבט"ש של שחר, ואפשר להניח שהוא לא ממש רווה נחת. שעות ארוכות ורצופות של שמירות ביום ובלילה... לא בדיוק הבילוי האידיאלי. לכן, כמיטב המסורת (ובעיקר בגלל שכבר הבטחתי לו
), חשבתי לייחד לכבודו שרשור שבו נוכל לספק לו תמיכה מוראלית, לאחל לו את איחולינו, להביע את הזדהותנו (לפחות מי שכבר היה בצבא ויכול להזדהות
), וכמובן - את געגועינו העזים
. אז תרגישו חופשי לכתוב, לאחל, להכין טבלאות ייאוש (
) ואפילו להתפייט (פייטון, איפה אתה והחמשירים היצירתיים שלך?
). החלה הספירה לאחור (והנה הקשר לכותרת של ההודעה
). עוד שלושה ימים... הוא חוזר! (כן, טבלת ייאוש זה רעיון לא רע
). שחר, אני מקווה ששלושת הימים הקרובים יעברו בקלות ושלא תתענה בהם יותר מדי. נסה לנצל את הזמן כדי לעשות את כל הדברים שאף פעם אין זמן לעשות אותם - לקרוא ספר (אם בכלל מותר להביא לשם), לחשוב על פיליס (טוב, בעצם את זה אתה בטח עושה כל הזמן
) ולחשוב על דרכים יצירתיות להעביר בפורום את תקופת ההפסקה בסדרה (ואם כל זה לא יספיק, אתה תמיד יכול להתחיל לתרגל את תרגילי הנשימה של מיקי
). ותחזור מהר, אנחנו מתגעגעים!
And maybe we'll come back"
To earth, who can tell?... It's the final countdown"...
(או במקרה הזה - "It's the final countDawn"
).
זהו כבר היום החמישי של האבט"ש של שחר, ואפשר להניח שהוא לא ממש רווה נחת. שעות ארוכות ורצופות של שמירות ביום ובלילה... לא בדיוק הבילוי האידיאלי. לכן, כמיטב המסורת (ובעיקר בגלל שכבר הבטחתי לו
