the dreaming and the energy

LucidGirl

New member
the dreaming and the energy

שלום לכולם, מכוון שאני לא מכירה את כל המילים בעברית, נאלצתי להשתמש קצת באנגלית. שאלה שלי היא כזאת: בספר 9 מדבר קרלוס אל שערים של DREAMING, והוא אומר משהו כמו: the question of passing the first gate is the question of energy. בעצם, זה אומר שברגע שיש לך מספיק אנגריה - תצליח לעבור את השער הראשון, ואנרגיה זה כל מה שאתה צריך. ובשביל זה צריך לשנות את הגישה לחיים יום יומיים (בשלבים הראשונים אין לנו דרך אחרת לצבור אנרגיה, אבל לא משנה, אני לא אצטט כאן את כל מה שקרלוס אומר בנושא הזה בספרו). האם צבירת אנרגיה מספיקה כדי לעבור את השער? ואם כן, מישהו הצליח בכלל לצבור כמות אנרגיה הנדרשת, ואיך עשיתה את זה? תודה, אנה
 

deep ocean

New member
קישור לקטגורית חלימה!

יש שם הרבה מידע על השערים בחלימה
 

L i z a r d

New member
אכן, הבנת נכון

חוץ מהעניין שאת הדברים לא אומר קסטנדה, אלא דון חואן (Don juan). האנרגיה מושגת על ידי סידור מחדש של היום-יום (התנהגויות, הרגלים, גישה, נקודות מבט ועוד), כמו שכתבת, ועל ידי אנרגיית מודעות. ברגע שתהיה אנרגיה מספיקה את תעברי את השער, להערכתי, אבל עם לא אז זה עניין של תירגול (אבל שוב האנרגיה היא העניין בכול מקרה). אני עברתי גם את השער הראשון ואני יודע שיש פה עוד לא מעט אנשים שעשו כן.
 

KEiN

New member
אם כבר שפות

מה היית שפת האם של קסטנדה? באיזו שפה הוא דיבר עם דון חואן? רק למקרה שאני ירצה לטוס לאיזה חור במקסיקו כדיי למצוא איזה אינדיאני חכם שידפוק לי על הגב...
 
צבירת אנרגיה - זה הכל.

עברתי את השער הראשון בקלות, בנסיון הראשון. צבירת אנרגיה בכמות המספיקה בכדי לעבור את השער הראשון, היא בדיחה ממש, קלי קלות. מספיק שאדם יעשה את אחד מהדברים הבאים בשביל לצבור מספיק אנרגיה בשביל לעבור בשער הראשון: - לשאוף להשתפר, כל הזמן, בכל דבר - להתבונן אל תוך עצמו, באופן אשר גורם להרגשה טובה - לנסות לצעוד בדרך הלוחמים (אפילו נסיון עלוב יניב מספיק אנרגיה בשביל לעבור בשער הראשון) - לנסות לקיים את ארבע ההסכמות (נסיון אמיתי, לא שטויות של מחשבות) - להפסיק לפעול מתוך מרכז השכל, כאילו זה המרכז היחיד שקיים בנו עוד מלה אחת אני חייב להגיד. הצעידה בדרך הלוחמים היא כמעט בלתי מורגשת. משנה לשנה אני צובר יותר ויותר אנרגיה, כמעט מבלי להרגיש. אני זוכר איך הופתעתי כאשר הצלחתי לעשות יותר ויותר דברים (כגון בחלימה), אפילו מבלי שהרגשתי שאני צובר אנרגיה - ולמרות שידעתי שהצעידה שלי בדרך הלוחמים היא עדיין עלובה ביותר. בקיצור, צריך פשוט לצעוד בדרך הלוחמים. כין אין דרך אחרת... לאט לאט אנחנו סותמים את כל הפרצות שמהן נוזלת האנרגיה שלנו... לאט לאט אנחנו נעשים סגורים יותר, והודות לכך, יש לנו אנרגיה במידה מספקת בשביל להיפתח אל העולם, כאן ועכשיו.
 
למעלה